על לבנון ואהבה בתלתן ארגמן עם רות רנרט/ ראובן שבת
הצבעוניות והמתח המרתק בולטים ואופפים את הרומן השני של רות רנרטהרומן החדש שלה תלתן ארגמן הוא תיאור מסעה של הגיבורה העובר כאור וכצל בין נופיה של ישראל, לבנון ואיטליה, אך בעיקר זהו מסע של הלב והנשמה בחיפוש אחר אהבה, חופש, הגשמה ואינדיבידואליות. הספר מזמין את הקוראים לקחת חלק פעיל בהתפתחות מעוררת ההשראה של הגיבורה עד כדי הזדהות מוחלטת.
ספרי מעט על עצמך ומדוע בחרת בכתיבה
אני אדם שאוהב שינויים ואוהב להתפתח בכיוונים חדשים שלרוב הם היפוך של 180 מעלות ממה שהייתי רגילה לעשות. התחלתי את דרכי בלימודים אקדמאיים, אספתי תארים וגם משרות בכירות ונהגתי להגדיר את עצמי על פי אותם הישגים. בשלב מסוים החלטתי שזה לא מספיק והתחלתי במסע של התחברות לנפש ולרוח, שני צדדים שלא קיבלו אצלי מספיק תשומת לב מאחר ורובו היה מושקע בקריירה. במשך תקופה מסוימת שילבתי בין העולמות וככול שהתחברתי יותר ויותר למהות ולאותנטיות שלי בקעה ממני הכתיבה. לא בחרתי להיות סופרת וזה גם לא היה חלום שלי. אפשר לומר שהכתיבה בחרה בי. החיבור מחדש לעצמי חיבר אותי למערכות מידע יצירתיות שלא הייתי מודעת שקיימות בי. החיבור אליהן אפשר לי להתחיל לכתוב והכישרון יצא החוצה בטבעיות. אני כותבת מתוך השראה. הרעיונות לספרים פשוט נולדים בי יום אחד ויחד עם העובדה שאני חרוצה ונחושה הם הופכים מרעיון למציאות.
מה מייחד את הספר הזה?
"תלתן הארגמן" הוא הספר השני שלי. הוא התחיל כטרילוגיה חוצה יבשות והפך בסוף לספר אחד. המייחד אותו הוא יצירת עולמות שרחוקים מעולמו של הקורא הישראלי. ראשית – עולמה של הגיבורה מונא, בחורה צעירה מלבנון המגורשת מביתה וחוצה את "הגדר הטובה" לישראל בימים בהם הדבר היה עוד אפשרי. חייה בלבנון כצעירה מלאת חשקים וחלומות בשנות ה-80 של המאה הקודמת על רקע מלחמת האזרחים וערב מלחמת לבנון הראשונה חייבו אותי להיכנס לראשם של צעירים שחיו בלבנון בשנים האלה על מנת לבנות עולם אמין כרקע לדמויות. עולם נוסף הוא עולמן של הנזירות האורתודוכסיות בישראל. מונא מגורשת למנזר בישראל ונאלצת להשאיר מאחור את אהוב ליבה. גם כאן נדרש לבנות עולם שלם ולסחוף את הקורא לתוכו. ליצור דמויות, החל מאם מנזר, דרך נזירות שמרניות ועד לכאלו שהחומות שסביבן אינן מכבות את תשוקותיהן אלא להיפך. עולם נוסף הוא עולמה של אישה לבנונית החיה בארץ אויב בתקופת מלחמה וכך הלאה - עולמות שאינם שכיחים בספרות הישראלית ומעדויות של קוראים הם סוחפים אותם בעניין רב מאחר והמידע הוא חדש כמו גם מאפייני הדמויות והדיאלוגים שהם מקיימים ביניהן.
מהו לגבייך מסעה של הגיבורה? חיפוש אהבה? תקווה? משמעות? מיזוג בין כל אלו ומה הסיכויים שזה יצמח גם לפתרונות טובים לכולנו, במה זה תלוי?
מסעה של הגיבורה הוא מסע חיפוש אחר אהבה, חופש, מימוש רצונות וחלומות ושמירה על אינדיבידואליזם. הגיבורה עומדת לאורך מסעה מול קונפליקטים בהם היא נדרשת להחליט אם היא נשארת נאמנה לאמת שלה או לחילופין מתאימה את עצמה למקום ולצרכיו, זונחת את רצונותיה ומאווייה ומתרחקת מעצמה ומהייעוד שלה. החיפוש אחר אהבה הוא למעשה חיפוש אחר אהבה פנימית. רק כשאדם יודע לאהוב את עצמו ללא תנאי הוא מסוגל לאהוב אחרים. אדם חופשי הוא אדם ששחרר את עצמו מהכבלים שהוא בעצמו שם לו, אינדיבידואל ישמור על האמת שלו, על ערכיו, רצונותיו וחלומותיו וזוהי למעשה נצחיות הנשמה. כמובן מבלי שהוא פוגע באף אחד ושומר על מידות טובות מול כולם. ברור שאם יותר ויותר אנשים יאהבו את עצמם וכך גם יאהבו אחרים ללא תנאי, ישמרו על רצונותיהם ויחוו חופש. ידבקו במידות טובות ולא יפגעו באחרים, יבינו שהכול מתחיל ונגמר בהם וכו' אזי כולנו נזכה לחיות בעולם טוב יותר. זה תלוי רק בנו מאחר ובעזרת המחשבות שלנו אנחנו יוצרים תודעה. כשתהייה מסה קריטית של אנשים שיחזיקו בתודעה הזו תיווצר לה המציאות הזו. זה תלוי רק בנו וזה ישתלם לכולם.
מי הם שלושת היוצרים הספרותיים האהובים עלייך במיוחד( בארץ ובעולם) ומדוע ?
איאן ראנד, פאולו קואלו, פול אוסטר. אני אוהבת את סגנון הכתיבה של כל אחד מהם, את הנושאים עליהם הם כותבים ואת העובדה שכולם גרמו לי לחשוב על החיים והעולם תוך כדי קריאה וגם אחרי שסיימתי את הספר. הם הצליחו להשאיר אצלי משהו מהספר.
אם היית נקלעת לאי בודד למשך חצי שנה אלו 3 יצירות ספרותיות היית לוקחת איתך ומדוע?
זמן טוב לקרוא שוב ספרים עבי כרס שאהבתי ולראות מה אני יכולה לקחת מהם הפעם, כשאני על אי בודד. איזה תובנות הם יתנו לי. הייתי לוקחת את הספר "אם אשכחך" של ענת טלשיר, "ציפורים מתות בסתר" של קולין מקאלוג ו"כמעיין המתגבר" של איאן ראנד.
