על הסרט בלב היער/ ראובן שבת

מדובר בסרט קנדי, צנוע, מינמליסטי שצולם כולו ביערות פנסילבניה.אבל יש בו בכל זאת דבר מיוחד.

הסיפור הוא על שני צעירים העומדים למסד את יחסיהם. היא עורכת דין מעט מרובעת, הוא מעין מנהל

קהילה בחברת היי טק. הוא מזמין אותה לבוא איתו לטיול נוסטלגי בלב היער שנהג לטייל בו בנערותו.

התחלה שקטה, רגועה, פסטורלית, אבל גם אפופת מתח.

הם פוגשים בדרך דיג ומדריך טבע מסתורי המעורר את חששם וחשדם ובהמשך נתקלים בדוב שחור ופראי המביא עליהם אסון קשה והם מנסים בכל כוחם להימלט מפני כוחו האימתני.

בלב היער הוא סרט לא יומרני, הוא פשוט ונוגע, ולמרות רפליקות שיגרתיות למדיי של השחקנים ומשחק די אפור ושגרתי שלהם, הרי צילומי הטבע, היער, האיפור( שזכה בפרס) עושים בסך הכל מלאכה לא רעה.

כמובן המסקנה הבלתי נמנעת: האדם, בתחרות מול הטבע, בשטח של הטבע, ועם כלים של הטבע, יפסיד תמיד.

הדוב השחור, האכזר, חסר הרחמים, האימתני, אכן מסמל זאת.אלא שהעניין אינו רק בדוב. הוא בזהירות מפני יהירות האדם ומפני ידעתנו מול איתני הטבע.

וכך- אנחנו יוצאים בהפסד.

ההפסד הזה של האדם מול הטבע, חייב להיות נוכח תמיד מול עיננו, לא בפחד, אלא בצניעות

אז בלב היער מדבר יותר והרבה על הפחד, אבל גם הוא בדרכו מאפשר לנו מבט מעניין של היחסים שלנו עם הטבע, וממה עלינו להישמר בבואנו לפלוש אליו או לתור אותו, לעיתים מתוך יהירות אנושית מייתרת ומיותרת

סרט לא רע. אבל לא הרבה מעבר לכך

בימוי: אדם מקדונלד 92 דקות

שחקנים:

אריק בלפור

ניקולאס קמבל

ג'ף רופ

מיסי פרגרים