על עיתון הדובר מעיראק עם פרופסור אסתר מאיר-גליצנשטיין/ ראובן שבת

"הדובר" – העיתון הראשון של יהודי עיראק

כנס ותערוכה לרגל השקת פרויקט מחקר משותף

השקת פרויקט מחקר של של 188 גיליונות של העיתון ההיסטורי "דובר-מישרים" תצוין בכנס ותערוכה, שיערכו ביום ג' 3.9.24 במרכז מורשת יהדות בבל.

"דובר מישרים" או בקיצור – "הדובר" יצא לאור לפני 161 שנה בבגדאד. אליעזר בן-יהודה היה באותה עת ילד בן 5... העיתון יצא לאור במשך שמונה שנים, אחת לשבועיים.

בתקופה זו קרו מאורעות היסטוריים מכוננים: פתיחת בית הספר היהודי המודרני הראשון, פתיחת תעלת סואץ, ויישום רפורמות חשובות אשר שינו את פניה של בגדאד. העיתון מתמקד ביהודים אך למעשה הוא מספר את סיפורה של בגדאד כולה.

היה זה למעשה העיתון המודפס הראשון בעיראק!

מכיוון שטכנולוגיית דפוס הבלט (בעל אותיות המתכת) הובאה רק כמה שנים מאוחר יותר, "הדובר" הודפס בטכנולוגיית דפוס אבן – ליתוגרפיה, שבה העיתון נכתב עם חומר שומני על משטח אבן גיר.
"הדובר" נכתב בעברית של ימי הביניים ומתכתב עם כתבי עת עבריים שהחלו לצאת באירופה ובארץ ישראל באותם שנים. ("המגיד" מ-1856, "המליץ" מ-1860, "הצפירה" מ-1862, "הלבנון" ו"חבצלת"מ-1863) העיתון סיפק מידע על המתרחש בבגדאד ובסביבתה והוא נועד ליהודי בגדאד, פרס, כורדיסטן, סוריה והודו, וכמובן, לכל קוראי העברית באשר הם.

העורך, המוציא לאור, ומי שגם כתב את העיתון במו ידיו, היה ברוך משה מזרחי, שהיה תלמידו של הרב עבדאללה סומך בישיבת בית זילכה. בישיבה זו למד באותן שנים גם הרב יוסף חיים, מחבר "הבן איש חי", רבה הבולט של יהדות המזרח בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
העיתון נמכר בשיטת "שלם כפי יכולתך" ("העשיר לו ירבה - והדל לא ימעיט", נכתב על הגיליונות) וגם נתמך בתרומות ממשפחת ששון בהודו.

"הדובר" הוא מקור חשוב לחקר הקהילה היהודית בעיראק באותן שנים. מעבר למאורעות ההיסטוריים שצוינו הוא סיקר אירועים של הקהילה, החלטות בתי הדין, תנועת אוניות בנהר החידקל, מערכת היחסים בין היהודים לתושבים המוסלמים ובין השלטון העות'מאני, מעמדן של הנשים, וגם אסונות שפקדו את הקהילה כמו: רעב, ארבה ועוד.

עד לאחרונה ידוע היה על קיומם של כ-20 גיליונות מתוך 200 הגיליונות שיצאו לאור.
אבל מסתבר, שעותק ובו 188 גיליונות נרכש בבגדאד בסוף המאה ה-19 ע"י יהודי גרמני בשם הלוי ונשמר באוסף כתבי היד הפרטי שלו. לפני שנים אחדות האוסף הזה הגיע לספריית כתבי היד של אוניברסיטת המבורג.

מר יעקב זמיר, מנהל הספרייה ופרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין, ראש מכון המחקר של מרכז מורשת יהדות בבל, פנו לאוניברסיטת המבורג וביקשו לרכוש עותק מצולם מהאוסף.

התוצאות הפתיעו אותם לטובה: מנהלת ספריית כתבי היד של אוניברסיטת הודיעה להם שתדאג לרסטורציה של כתב היד כדי לתקן קטעים פגומים ובמיוחד פרימת החוט  שבו נכרכו דפי העיתון ואשר הסתירו חלקים מן הטקסטים. תהליך הרסטורציה, שכנראה עלה לא מעט לספרית המבורג, ארך כמעט שנה ובסופו רכש המרכז מורשת יהדות בבל עותק דיגיטלי המונה 800 עמודים.

בשלב זה יזם מכון המחקר של המרכז פרויקט מחקר משותף עם מרכז עזריאלי ללימודי ישראל ממכון בן-גוריון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' פולה קבלו, ראשת מרכז עזריאלי הצטרפה בשמחה לפרויקט.  

הפרויקט המשותף החל לחקור את הגיליונות לצורך הוצאת מהדורה מדעית מבוארת וגילה עולם שלם של חיים יהודים תוססים בבגדאד של אותן השנים.

בסופו של הפרויקט ייצאו לאור בהוצאה מדעית שמונת כרכי עיתון הדובר ושני ספרי מחקר, בעברית ובאנגלית, שיתארו ויחקרו את חיי היהודים בבגדאד במאה ה-19. אין ספק שזו תהייה תשתית למחקרים רבים נוספים.

ערב העיון בנושא עיתון "דובר מישרים" ילווה בתערוכה ייחודית ומעניינת  בה יוצגו קטעים שפורסמו בעיתון ולצידם תצלומים שצולמו בבגדד בשלהי המאה ה-19 , תמונות של הרב יוסף חיים ותצלומים של נופים ומקומות קדושים בעיראק אליהם יהודים עלו לרגל במהלך מאות שנים. כמו כן יוצגו תמונות של גבירים יהודים בגדדים בהודו.

התערוכה החד פעמית - התערוכה בחסות יצחק ומאיר חיים. - תוצג במהלך ערב העיון ביום שלישי 3.9.2024.

"בזכות ערנותם של מנהל הספרייה ומכון המחקר שלנו, הגיע לידינו אוצר בלום, אשר יעסיק חוקרים רבים וייתן לנו נקודת מבט נוספת וחשובה על חיי היהודים במחצית השנייה של המאה ה-19. אנחנו שמחים לשתף פעולה עם אוניברסיטת בן-גוריון ומצפים לכנס מרתק", אומרת עליזה דיין חממה, מנכ"לית המרכז.

פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין, ראש מכון המחקר של מרכז מורשת יהדות בבל
מה ייחד את " עיתון הדובר מבחינת תכניו והדגשים שבו?

העיתון כולל אלפי כתבות קצרות ובהן מידע על חיי היומיום של יהדות בגדאד לפני 160 שנה במשך שמונה וחצי שנים רצופות. נושאי הכתבות מגוונים מאוד והם מציגים פנורמה של חיים יהודיים בצד מוסלמים ונוצרים, תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הכתבות כוללות עולם ומלואו: דיווחים על הפחה העות'מאני נאמיק פאשא שמנסה להשליט בבגדאד רפורמות משפטיות שיבטיחו שיוויון לכל התושבים, גבירי הקהילה היהודיות שעשו את הונם בהודו וקשריהם עם השלטון, הרב יוסף חיים ("הבן איש חי") ופעילותו הציבורית, חיי יומיום של יהודים בבגדאד וקשריהם עם מוסלמים ונוצרים, עם הנציגים של בריטניה וצרפת וגם עם הנציג הפרסי, הפועל למען האינטרסים של פרס בעיראק. נוסף לכך יש בעיתון מידע רב על מוסדות הקהילה היהודית, על פעילות פילנתרופית, על מעמדן של הנשים ועל נשים עגונות המחפשות את בעליהן, וגם על שיתופי פעולה בין גנבים יהודים ומוסלמים ועוד ועוד. ממש עולם ומלואו.

ספרי מעט על עצמך ומדוע בעצם בחרת לעשות בנושא חקר זה

ההיסטוריה של יהודי עיראק היא נושא מרכזי במחקר האקדמי שלי מזה שנים רבות. כתבתי על הפעילות הציונית בעיראק, על עלייתם של יהודי עיראק לישראל, על חייהם במעברות ועל קליטתם בישראל. אולם לאחר שלמדתי על קיומו של עותק יחיד וכמעט מלא של כל גליונות עיתון הדובר, ולאחר שהתחלתי לעיין בעיתון – הבנתי שלפנינו אוצר בלום, שחובה עלינו לחשוף אותו לאנשי האקדמיה ולציבור הרחב. לנוכח הגילוי הזה לא היה לי כל ספק שעלי להתמקד בחקר העיתון ובחשיפת עולמה של יהדות עיראק. וכך עזבתי את מחקרי המאה ה-20 ועברתי אחורה בזמן, לחקר המאה ה-19.

האם הצלחתם להגיע לרקע של רוכש הגיליונות, מדוע בעצם רכש אותם, האם היה לו קשר או זיקה ליהדות עיראק?

ידוע לנו שהעיתון נרכש על ידי יהודי גרמני, יוסף הלוי, אספן של כתבי יד יהודיים, שרכש עותק כמעט מלא של כל גיליונות העיתון.  נראה שהעותק נרכש כבר בשלהי המאה ה-19 ונשמר באוסף כתבי היד של הלוי משך שנים רבות. יש סברה שהמוכר היה הרב שלמה בכור חוצין, שהיה יהודי בגדדי, עיתונאי ובעל בית דפוס, שאסף כתבי יד ומכר לאספנים במערב.

מה חשיבות הפרוייקט לשימור מורשת יהדות בבל והאם הוא יכול לשמש כבסיס לחקר אקדמי סטודנטיאלי לגבי יהדות עיראק?

"הדובר" היה העיתון העברי השני שיצא לאור במזרח התיכון כולו, לאחר "הלבנון" בירושלים, שהקדים אותו בשלושה שבועות. הכתיבה בעברית מעלה שאלות חשובות על זהותם התפוצתית של יהודי עיראק באמצע המאה ה-19 ועל מקומה של שפה זו בכינון קשרים במרחב וביצירת סולידריות בין-יהודית רחבה. 

לפרויקט המחקר שלנו חשיבות עצומה כיוון שישמש בסיס למחקרים רבים על יהדות עיראק ואין לי ספק שיעניין חוקרים רבים. המחקר הזה גם יאיר את עינינו בשאלות רבות שיש להן משמעות גם לחיינו היום: כיצד חיו יהודים ומוסלמים במאה ה-19, לפני עידן הציונות? מה היו מאפייניה החברתיים והתרבותיים של יהדות בגדאד בהשוואה לעולמם התרבותי של יהודי עיראק היום בישראל ובמקומות אחרים בעולם? מי היו המנהיגים של יהדות זו וכיצד פעלו? מה היו הקשרים בין יהדות עיראק ובין קהילות יהודיות אחרות, בפרס, בהודו ובאירופה? הקשרים עם היישוב היהודי בארץ ישראל, במיוחד בהקשר לשד"רים, שליחי ירושלים שהגיעו לבגדאד לאסוף תרומות, ויהודים מבגדאד שעלו לרגל לירושלים, ולא פחות חשוב: איך חיו יהודים, עשירים ועניים, משכילים ובורים, נשים, ילדים, זקנים ואחרים, בבגדאד של המאה ה-19? מה עשו בעת צרה וכיצד חגגו בעת של שמחה? כל אחת מן השאלות הללו היא בסיס למחקר חדש. אני בטוחה שכמה וכמה עבודות דוקטורט ייכתבו בשנים הבאות בזכות עיתון הדובר.
אין ספק, מדובר באוצר בלום שישפוך אור גדול לא רק על ההיסטוריה של יהודי בגדאד באמצע המאה ה-19 ויתרום תרומה חשובה לחקר ההיסטוריה היהודית והעולמית.

תוכנית הכנס:
 
17:00  התכנסות וסיור בתערוכת: עיתון "הדובר", בגדאד 1871-1863

18:15-18:00 ברכות

גב' עליזה דיין חממה, מנכ"לית מרכז מורשת יהדות בבל

פרופ' פולה קבלו, ראש מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י) , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

 20:00-18:15  עיתון "הדובר" בהקשרים היסטוריים

פרופ' אסתר מאיר-גליצנשטיין, ראש מכון המחקר, מרכז מורשת יהדות בבל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב

סיפורו המופלא של עיתון "הדובר"

הרב משה שבת, ראש מתיבתא בישיבת לב אליהו, ירושלים. מחבר ספר ישיבות בגדאד

עורך העיתון, ר' ברוך מזרחי: חניך ישיבת "בית זילכה" וחלוץ העיתונות העברית במזרח

ד"ר דוד גדג', האוניברסיטה העברית בירושלים

העיתונות היהודית בצפון אפריקה במאה ה-19

פרופ' עמי איילון, אוניברסיטת תל אביב

כניסת הדפוס והעיתונות למזרח התיכון

שיתוף פעולה בין מרכז מורשת יהדות בבל ומעבדת קהילות בתנועה, מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י), מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ביום שלישי ל' באב תשפ"ד, 3 בספטמבר 2024 החל מ 17:00

במרכז מורשת יהדות בבל, שד' בן-פורת 83, אור יהודה

מחיר לחבר המרכז 35 ₪  לאורח 40 ₪

להרשמה : טל./ווטסאפ: 03-5339278 שלוחה 8  |  מייל: babylon@bjhc.org.il