צילום: צביה ויצמן כספי
תערוכת צבע במוזיאון העיצוב בחולון/ צביה ויצמן כספי
מה משותף לקוקו שאנל וללבוש החרדים?
תערוכה חדשה במוזיאון העיצוב בחולון בנושא ״צבע״. עשרות אמנים ואמניות מציגים את המניפסט הצבעוני שלהם על מגוון חומרים, ממשי דרך מתכת וזכוכית והמבקר יוצא ממנה מועשר מחשבות.
״צבע הוא אלמנט חשוב בחיים שלנו״, ניסחו האוצרים בכניסה. על מסך ענק מוקרן סרטון שמסביר תהליכים. מהו צבע המים וכיצד טמפרטורה משנה את הגוון.
איך צובעים זכוכית, פרחים והדפסים איך משיגים גוונים מתמהיל צבעים מדוד. גם המכונות המתכתיות מתקשטות בכפתורים צבעוניים, לכל כפתור תפקיד. שפה של צבעים.
בגלריה שמאחורי המסך מוצגים עבודותיהם של אומנים שהלבישו חפצים בלבוש צבעוני בטכניקות שונות מריסוס דרך מכונות ועד קעקוע. בחלק משפע החומרים המוצגים, הצבע פוצע את האלמנט ומשתרג בתוכו, במיצג נוסף החומר ״שותה״ את הצבע ובאחרים הצבע והחומר מתערבים והופכים לאחד. מה שהזכיר לי את שיר הילדים של דתיה בן דור: ״באמצע היום הצבע האדום פגש בצבע הצהוב. הם דיברו מעט בנחת ופתאום נפלו לבור עמוק התבלבלולולו השתוללולולו הסתובבובובו וכך נולד הצבע הירוק״.
כל כך יפה היה לראות קבוצות ילדים בסיור מודרך באוגוסט, אולי הייתה זו קייטנה שאירגנה עיריית חולון. ביקרתי לאחרונה ביפן ונפעמתי מקבוצות תלמידים בכל מקדש, מוזיאון או גן, כחלק מלימוד חוויתי.
למה בדגל יפן יש כדור אדום על רקע לבן? יפן ארץ השמש העולה מייצגת את אלת השמש אמטראסו שלפי האגדה הולידה את יפן ואת הקיסר הראשון. הדגל שלנו שבימים אלה יותר מתמיד מרטיט את הלבבות ונישא בכל מקום. למה כחול על רקע לבן?
מההנחיות לעבודה בקודש: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת״. בעוד אני צועדת בים ,בבוקר אביבי, אני שמה לב לבחור חרדי כפוף כמחפש אוצר בחוף. שאלתי מה הוא מחפש והוא השיב: חלזונות כחולים נדירים״ שמביאה הגאות לים רק יומיים בשנה, ושמהם מפיקים את ״פתיל התכלת״ לקשור על ציצית הכנף. זה הכחול ששימש את כהני בית המקדש. וכך חשבתי לעצמי, הלאומי והדתי נשזרים בכחול ולבן גם הציצית וגם הדגל.
הצבע תלוי מקום ואקלים האדמה מציעה לנו פלטה של צבעים ולכן באזורים געשיים ,נראה בתים מאבן אדומה למשל. איי יוון צבועים באבן גיר לבנה שלימים התברר שהיא מבודדת חום ,ואף מחטא. הדלתות בכחול כי זה מה שנשאר מצבע סירות הדייגים. לפני הטכנולוגיה וצו האופנה צבעים הופקו מתמיסות חומרים שהאדמה הציעה בנדיבותה, כך גם האיפור. ראו מה שהטבע יכול לעשות לצבע. ועוד לא נאמרה מילה על קשת בענן…
החומר ברגע שמקבל את הצבע, דומה לאדם שמתלבש אל יומו, הצבע מגדיר את אופיו. בניגוד לאדם שיכול להחליף לבוש והבעה, מידי יום, החומר מקבל עליו בהכנעה את לבושו.
דה וינצ׳י צייר את המונה ליזה במשך שנים, הדגיש בציורו ניגודיות בין הבהיר לכהה , ונעזר בשיטת הספומטו ערבוב של 30 שכבות צבע, ליצור ערפל מעושן, שמעניק לדמותה עומק ואניגמטיות ודואליות: היא מחייכת ועצובה פאם פאטל וענוגה, אישה או גבר, משירה או משפילה מבט. צבע מעורר רגש ומחשבה. וכך בין מיצג אחד למשנהו דלתות התודעה נפתחות ואתה שם לב שצבע מחבר בין מקום לזמן. הבוקר בוהק הלילה חשוך הים כחול העץ ירוק. הטבע מגדיר את המרחב ומתהדר באלף צבעים של ירוק.
״למה לזברה יש פסים שחורים על גופה הלבן״? שואלת המדריכה קבוצת ילדים וגאיה משיבה: כדי שלא יחשבו שהיא סוס… המדריכה מאשרת ומוסיפה כי הטבע חכם. הפסים השחורים על לבן יוצרים תעתוע וכשהיא בורחת מסכנה, הריצוד מסנוור את הטורף. הישרדות. כמו צבעי ההסוואה לחיילים בעת מלחמה בניגוד לצבעוניות הכומתות המלמדים על גאוות יחידה ושיוך.
17 גוונים שונים לחיילות צה״ל מהשחור לשריון והכחול לחיל אויר וכל מה שבאמצע. בעוד אנו מצויים במלחמה מתמשכת, ואהבה לצה״ל, הקדישו לכך האוצרים חלון קטן והסברים:
סגול לגבעתי צבע המסמל רוחניות בעבר שימש אנשי כמורה ואצולה וגם כי חטיבת גבעתי היא יחידת סגולה.
האדום לצנחנים הועתק מהצנחנים הבריטים בתקופת המנדט שכונו כלניות.
החום של גולני מייצג את הקשר לאדמה ולשורשיות.
הירוק של הנחל מאפיין הזיקה להתיישבות ולחקלאות
תכלת התותחנים בשל מעוך הפגזים משוגרים לשמיים התכולים. ללוחמי כפיר העניקו כומתות מנומרות המסמלות איסוף מידע ומיומנות להיטמע ולהילחם באזורים רוחשי רע…
למה הדולר ירוק? המטבע של מדינה, כמו הדגל מבקש להיבדל מאחרים ולהבליט ייחודו. הצבע הירוק מייצג אימון ויציבות. ערכים בהם מדינה רוצה להזדהות. וגם כי את הירוק קשה לזיוף ובכלל לעיתים מתקבעים צבעים ואחר כך מלבישים עליהם אידיאולוגיות. זה התחיל בתהליך ההדפסה והחומרים המשמשים את תהליך ההדפסה דהו…
בגדי הספורטאים לרוב זו בחירה חברתית פוליטית. הפועל צבועים באדום בשל האומץ שהפגינו הפועלים לשמר זכויותיהם. הצהוב של מכבי, כאות הזדהות עם ניצולי השואה שנשאו טלאי צהוב. אז למה מכבי חיפה בירוק? כי הספונסר רכש מדים ירוקים שיהוו ניגוד ליריבה באדום. ונבחרת ישראל תמיד תלבש כחול ולבן.
הצבע מגדיר כללים ומשמעת. מקובל לומר עברת את הקו האדום. הולכי רגל חוצים כביש בירוק מעבר החציה לבן על שחור, בדומה לזברה בא להזכיר לנהגים להאט.
לצבעים יש טמפרטורה יש חמים ויש קרים
לצבעים מעמד - בעלי ״דם כחול״. כחול לאצולה ראו את הדיסטופיה ב״סיפורה של שפחה״ השפחות באדום בורדו, הנשים האצילות בכחול רואיל. גם השפה נעזרת באפיוני צבעים. למשל, אנשי עסקים שסרחו ביצעו עבירות ״צווארון לבן״ הצווארון הכחול מאפיין את מעמד הפועלים צווארון ורוד מגדיר מקצועות נשיים. בחניונים גדולים מקצים את השורות הראשונות הצבועות ורוד, בסמוך לכניסה, לנשים ותינוקות. מי אמר ורוד לבת וכחול לבן?
בתרבויות מסויימות הצבעים מקבלים משמעויות שונות. לבן במערב הוא סימן לטוהר ובמזרח הרחוק וביהדות הוא סמל המזוהה עם מוות, תכריכים. באומנות הקולנוע, הבחירה בצבעים היא עניין רציני להבליע מסרים חבויים.
הצבע הצהוב שהפך לסמל החטופים החל במלחמת האזרחים באמריקה עת התפרסם שיר ״היא ענדה סרט צהוב לשערה״ ומצפה לאהובה שיחזור. גם בסרט להציל את טוראי ראיין, נשזרו פרחים צהובים לדלת בציפייה לבנים שישובו מהמלחמה. כך הצהוב הפך לסמל החטופים. לעומת זאת, עופרה חזה והרקדנים לבשו צהוב באירוויזיון עם השיר חי חי חי על אדמת גרמניה. הצהוב הוא גם הטלאי הצהוב וגם צבע התקוה.
איך נולד טרנד לצבע מסויים
תלוי הדבר במי שנושא את הדגל ויכול להשפיע על המונים. מה משותף למלכה ויקטוריה, לקוקו שאנל וללבוש החרדי? השחור לבן. ההסבר משתנה. החרדים לובשים שחור וחולצה לבנה, כדי לאחד אותם כקהילה, כסמל לצניעות וסגפנות והקהילה מבקשת ליצור מראית של שיוויון ולמניעת הסח דעת. המלכה ויקטוריה לבשה בגד מטפטה שחורה, עת נודע לה על מותו של הנסיך אלברט.
את השחור לבשו בעבר רק העשירים שהיו יכולים להרשות לעצמם טוגה כבגד אבלות בשל העלויות היקרות לחומרים שמהם מפיקים את הצבע השחור. וגם כי השחור מבליט את לובן צווארם
לפני מאה שנה המציאה קוקו שאנל את שמלת הערב לנשים הקוקטיות כשעיצבה LBD “שמלה שחורה קטנה״ Little Black Dress הכוונה הייתה לעצב מוצר רווחי. היא הצטלמה עם השמלה השחורה ומחרוזת פנינים לשער הווג מה שהפך את הLBD לאייקון אופנתי לנשות האצולה, על אף שהרעיון המרכזי היה כאמור לקידום עסקי. בגד שיתאים לכל המעמדות. וכך השחור הפך לטרנד.
גם קמפיין הבחירות בארה״ב המסוקר בימים אלה, נצבע בכחול למדינות דמוקרטיות ואדום לרפובליקנים. לסמן מדינות דמוקרטיות בכחול. ורפובליקנים באדום. טראמפ בעניבה אדומה ביידן בכחולה.
הקומה למעלה עוסקת בצבעוניות.
באולם המרכזי שולחן אוכל עמוס כלים מפיות פלייסמנטים חפצים קישוטיים. המון רעש ויזואלי. השולחן מלא תשוקה שופע רמזים מזכיר שמחות, מריבות, קשרים נרקמים שם וסודות נחשפים, כלים נשברים וכתמים מתפשטים. אתה עומד מולו משתאה, האים זה לפני או אחרי? המפה הצבעונית לא מסגירה את כתם היין (המשל על המפה הלבנה שהוכתמה בטיפת היין, שרק בו נבחין ולא נשים לב ל99.9% לובן המפה כתפיסה פילוסופית על החיים) פה בשולחן המרכזי האירוע בעיצומו. מתנהלים ויכוחים ומחליטים החלטות. ברקע תלויות מפות, צעיפים, מטפחות צבעוניות ממשי המצוירות במכחול דק בחו ובקריצה. המון שחקנים ואלמנטים, על פיסות בד זעירות תלויות על חבל, המאלצים את המבקר לבחור נקודת מבט. מיצג יפיפה של האמנית מיכל לוריא.
במסדרון המתעקל, הוצבו מסכים המציגים את ״הקלר בוקס״ לדייק את הפוקוס בתמונה בשידורי הטלוויזיה מפעם זה היה האות לסיום השידור. משם לצפייה בוידיאו ארט ערוך היטב ושופע מסרים אסוציאטיביים. עבודתם של נורית קוניאק וטל בלטוך. נפתח באות הזכור של ״מבט לחדשות״ דניאל פאר מחוייך שמח לבשר כי ביטלו סופסופ את המחיקון וקורא: ״ערב טוב ושלום רב, הערב אנחנו בצבע״. המצלמה עוברת לדליה מזור בשמלה אדומה. להזכיר למבוגרים שבינינו כי פעם השתמשו במחיקון לבטל את הצבע!
הסיור בין המיצגים מלווה במוסיקה מותאמת נושא ורעיון. בחירת השירים נאה. העריכה מוסיקלית משתלבת בהרמוניה ומעצימה את החוויה. התערוכה מבקשת להיות רלבנטית, על אף שהוכנה לפני ה7 באוקטובר בחוויה שלי היא מותאמת ריגשית. ואין לי מושג אם התערוכה עודכנה אחרי ה7באוקטובר.
בין השירים והקולות הכ״כ ישראליים שמוסיפים עוד שכבה לצבע: חי חי חי עם ישראל חי, כלניות, סאונדים של מטקות וזיקוקים. יונה וולך קוראת : ״כשתבואי לשכב איתי תלבשי שמלה שחורה מאווירת בתותים…״ יונתן גפן קורא את ״האיש בירוק״. החלונות הגבוהים שרים על ״הירח הכסוף״ ועוד.
בסוף מוקרנים מקטעים אסוציאטיביים, המצלמה משתהה על צבעי המדבר כאילו חום ומחנק עולה מהם, בלון כתום, ילד הג׳ינג׳י. עצבות ותקוה השיר ״לעולם בעקבות השמש״ באנדר משדר אופטימיות זהירה. עבודת הסאונד ועריכת וידיאו נהדרת.
אני אוהבת את מוזיאון העיצוב בחולון, הוא ידידותי לא מייגע. מתחדש. ויטאלי. הביקור במקום ידידותי ונגיש. כך גם החניה ומחיר הכרטיס. יצאנו מהאולם החשוך לאור המסמא, אי אפשר שלא לחשוב על החושך בו מצויים החטופות והחטופים במנהרות.
אני עוצמת עיניים ונושאת תפילה. ובאורח פלא נפרם בלון צהוב מתמרור בחניה שהמריא אל רום השמיים הכחולים. בראש מתנגן לי בפעם המאה השיר ״לעולם בעקבות השמש״ מוליד שביב תקוה. לו יהי והם ישובו במהרה.
