צילום: יולי יודלביץ'

ריקוד החיות-כריפוי לנפש עם אור בגים/ ראובן שבת

 

בחודש ספטמבר ייערך בתל אביב, אירוע מיוחד. השקה של ערכת קלפי מודעות והשראה והטיפול, נפש חיה, אותם פיתחה הרקדנית אור בגים.


נפש חיה,  היא שיטת ריפוי בתנועה: שיטה טיפולית המבוססת על תנועה וריקוד עם דגש על מטאפורות ותנועות מעולם החי.

את השיטה פיתחה אור בגים (מאגמה קבוצת מחול) בתקופה שהייתה זקוקה לריפוי עצמי תוך כדי עבודה בסטודיו באמסטרדם. בהמשך פיתחה אותה עם תלמידים/מטופלים באמסטרדם ובישראל. 

"נפש חיה"
מתבססת על ארבעים ושתיים חיות - ארכיטיפים אוניברסליים, תדרים תנועתיים – תודעתיים, המייצגים דפוסים נפשיים ויסודות נפשיים שבתוכנו.
בגים גילתה כי בעלי החיים מהווים את השער הראשוני לחיבור אל הגוף וכוחות הנפש.
כל אחת מבין 42 החיות, שנחקרו לעומק בשיטה, מייצגת יסוד נפשי, הנושא בתוכו איכויות אנושיות וכוחות אוניברסליים ספציפיים. למשל: על מנת להשיג יציבות, נוכחות וכוח פיזי מתרגלים את תרגיל צב האדמה. על מנת להשיג נינוחות בגוף, הנאה וקבלה עצמית ללא תנאי מתרגלים את תרגיל החתולה. על מנת להשיג אומץ, נחישות ועיקשות מתרגלים את תרגיל האיל וכדומה. קבוצת חיות אלו, הצוות הפנימי שלנו, הם למעשה קוד, צופן, אותו ניתן לפרש ולהטמיע באמצעות תרגילי תנועה ייחודיים, "תרגילי פריזמה של נפש חיה
".

אור בגים חזרה לישראל בשיא הצלחתה, בעקבות מחלה של בן זוגה.

כיום "נפש חיה – בית הספר לאומנות הריפוי בתנועה" פועל במודיעין וכולל טיפולים רגשיים ושיקומיים, שיעורים קצרים פרונטליים ובזום, בהם שיטת זו-זן, של תרגילים המבוצעים עם כסא!
מוזה, ריקוד המעמקים וכמובן ה"בייבי"
- קורס עומק המכשיר מטפלות – "מפעימות חיים: המשתמשות בשיטה.

"וייצר אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית, ב, 7)

היום כשהמרכז פועל ומצליח בגים מתפנה לספר על השיטה לקהל הרחב ומשיקה את ערכת הקלפי המודעות "נפש חיה" לקהל הרחב, שמאפשרת לכל אחד ואחת להתנסות בשיטה.

לקראת האירוע בספטמבר ועוד קודם לכן יום החתולה המצוין ב 8.8 הפננו אל אור בגים כמה שאלות.
 
מה מייחד את עשייתך האמנותית?

"הריקוד עבורי הוא שפה, דרך לבטא את הנפש והרוח דרך התנועה. את הרקדנית שבי גיליתי בצבא, שם התנסיתי באומנויות מחול מגוונות. נקודת מפנה משמעותית הייתה הצטרפותי לקבוצתה של רנה שיינפלד, שם למדתי קומפוזיציה וראייה מעמיקה ואסוציאטיבית של תנועה, דימויים וריקוד.

השאיפה ליצירה חדשנית הובילה אותי, יחד עם שתי רקדניות נוספות, להקים את 'מאגמה קבוצת מחול'. ביצירותינו חקרנו נושאים באופן המשלב את חמשת החושים - מגע, קול, תנועה, דימויים ותקשורת פנימית. נגענו בנושאים המשלבים נפש, רוח ורגשות באמירה אינטימית ונוקבת, וזכינו לתשומת לב רבה מאנשי תנועה, תיאטרון, אומנות והקהל הרחב.

המסע האמנותי שלי המשיך באמסטרדם, שם הקמתי את 'קלמנטוז דאנס גרופ'. העליתי שני סולואים ושתי יצירות קבוצתיות, שהמשיכו לחקור את הקשר בין תנועה לנפש.

מה שמאפיין את עבודתי היא התייחסות תודעתית, אנרגטית ותנועתית לנושאים נפשיים. אני משקפת תהליכים נפשיים ודינמיקות   פנימיות כתיאטרון מרקד, תוך שימוש בקול, מילה מדוברת, נשימה, אנרגיה ומורכבות תנועתית אנרגטית.

בכל יצירה שלי, אני שואפת לגעת בנימי הנפש של הצופים, להעביר אותם מסע רגשי ותנועתי שמשאיר חותם עמוק זמן רב אחרי שהמסך יורד."

גם היום בשיטת נפש חיה ועבודתי עם אנשים בגילאים שונים זוהי מטרתי - השארת חותם המניע לעבר יצירת חיים מלאי יופי,

 

מה היא שיטת הנפש החיה?

״נפש חיה" שיטה חדשנית ומקיפה לבריאות הגוף והנפש אותה אני מפתחת ב 30 השנים האחרונות, בהולנד( שם חייתי 20 שנה), ובישראל.

"נפש חיה" – היא גישה הוליסטית ומקיפה המשלבת את כוחו המרפא של הריקוד עם תובנות עמוקות מעולם הפסיכולוגיה והרוחניות. בלב הגישה עומדת האמונה כי לכל אדם יש את היכולת הטבעית לנוע בתודעה להתחבר מחדש לחיוניות, לשמחה ולאיזון הפנימי שלו.

בעולם המודרני, רבים מאיתנו חווים ניתוק מהגוף, מהרגשות ומהסביבה. "נפש חיה" נולדה מתוך הבנה עמוקה של הצורך בגישה הוליסטית לבריאות הנפש - כזו שמתייחסת לאדם כמכלול של גוף, נפש ורוח.

הייחודיות של השיטה טמונה בשילוב העוצמתי של תנועה, ריקוד, מוזיקה, ארכיטיפים ושיח תודעתי. אנו מאמינים כי דרך התנועה והריקוד, אנו יכולים לשחרר חסימות רגשיות, להתחבר מחדש לגוף שלנו, ולהביע רגשות שקשה לבטא במילים. המוזיקה מעוררת את הנפש ומאפשרת חיבור עמוק לרבדים שונים של ההוויה שלנו. השיח התודעתי מספק כלים קוגניטיביים להתמודדות עם אתגרי היומיום ומעמיק את ההבנה העצמית.

ב"נפש חיה", אנו יוצרים מרחב בטוח ותומך שבו כל משתתף יכול לחקור, להתנסות ולצמוח בקצב שלו. הסדנאות שלנו מותאמות לקבוצות גיל שונות ולרמות ניסיון מגוונות, כך שכל אחד יכול למצוא את המקום שלו.

 

אנו עובדים עם מגוון רחב של אנשים - מאלה שמתמודדים עם חרדה, דיכאון או לחץ, ועד לאלה שפשוט מחפשים דרך להעשיר את חייהם ולהתחבר עמוקות יותר לעצמם ולסביבתם. דרך העבודה שלנו, משתתפים מדווחים על שיפור משמעותי באיכות החיים, הפחתה בתסמיני חרדה ודיכאון, שיפור בדימוי הגוף ובביטחון העצמי, ותחושה כללית של חיוניות והתחדשות.

"נפש חיה"  היא גם קהילה תומכת ומעצימה, מקום שבו אפשר להיות אותנטי, לחקור, לצמוח ולהתפתח. אני מזמינה אותך להצטרף אלינו למסע מרתק זה של גילוי עצמי, ריפוי והתחדשות דרך כוחה המופלא של התנועה.

בין אם אתה מחפש דרך להתמודד עם אתגרים רגשיים, או פשוט רוצה להעשיר את חייך ולהתחבר עמוקות יותר לעצמך - "נפש חיה" היא המקום עבורך. הצטרפו אלינו וגלו את הכוח המרפא של הריקוד התודעתי!

שיטת נפש חיה במאגר השיטות


האם בתהליך הכוריאוגרפי של המחול/ ריקוד, חיית עם חתולים, בחנת וצילמת את תנועותיהם יצרת איתם תקשורת

 

. # למה לילל כשאפשר פשוט לבקש?#

המסע האישי שלי עם החתולה - מתוך ספרי השני ״ ומכל עבר אהבה# שייצא לאור באוגוסט 2025

ההולנדים אוהבים מאוד חתולים.

זוהי תופעה משונה ולא מוכרת עבורי.

אין אלו חתולי רחוב עלובים ומרוטים כמו בישראל.

כאן החתולים חיים בתוך הבית, מקבלים מקום של כבוד, הרבה תשומת לב, ליטופים ואהבה.

כמעט בכל בית שביקרתי בו, היתה חתולה.ֿ

לא חשתי בנוח במחיצת חתולים. יש בהם משהו מתנשא, מרוחק, חשבתי.

הם ממש יודעים מה הם רוצים ומחליטים שהם הולכים לקבל זאת. נקודה.

ליטוף, מזון, להתקרב, להתרחק…ברור להם שהעולם נועד לספק להם את גחמותיהם, והם מבקשים זאת ביללה, חיכוך הגוף, הטרדה או חוסר תגובה לנסיונות ליצור איתם קשר.

אין להם בעיה לעזוב את החדר אם לא באת להם בטוב.

ככה,פשוט וללא גינונים, בטבעיות.

הם עושים מה בראש שלהם, מה שטוב להם.

לא נראה לי שלחתולים יש רגשות אשם.

 

לי יש הרבה רגשות אשם.

אני פוגעת בעצם הבחירות שלי באמא, במשפחה, בערכי הדת והמסורת, עזבתי את מדינתי.

אני אשמה.

החתולים כל כך בטוחים בעצמם…מלאים בעצמם…לא מתחשבים…וכל כך יפים ומלאי חן.

עם הזמן הרתיעה האינסטינקטיבית שלי מחתולים התמתנה.

 

התבוננתי בהם בהשתאות הולכת וגוברת, הערצתי אותם אפילו, על העצמאות הרגשית שלהם, הרוך, החדות, הגמישות וההבעה הקולית.

הם פשוט לא דופקים חשבון לאף אחד.

הם בראש ובראשונה דואגים שיהיה להם כייף, חמים ונעים, ליטופים, ללא כל צורך לתת משהו בתמורה.

הם לא חייבים להצדיק את קיומם כדי לקבל ליטוף.

לא צריכים להתאמץ להיות שווים ובעלי ערך.

הם פשוט מקבלים…

הם המרכז של עצמם.

 

הייתי נסערת.

 

מה זה אומר להיות המרכז של עצמי?

 

אנוכיות צרופה. זה ברור!

 

להיות המרכז של עצמי זה חוסר נאמנות , חוסר שייכות, חוסר התחשבות…נרקסיזם.

 

ובכל זאת הייתי מוקסמת מחתולים…

הם אתגרו את מערכת האמונות שגדלתי איתן, פרצות נפערו בערכים הבסיסיים שלי של נאמנות,ֶ עצמאות,

קבלה ונתינה, שייכות ועונג.

כן…עונג…פשוט להתלטף, לילל בהנאה, להתגלגל ולהתמתח…ככה ללא מטלה או מטרה מלבד שיהיה כיף בגוף ובנפש.

ללא הישגיות, להוכיח משהו, לקבל אישור, הערכה,  לחפש משמעות…

האם זו יכולה להיות מטרה גם לבני אדם?

פשוט להנות ?

פשוט להיות?

האם גם אני יכולה לחיות בפשטות ללא נטל האשמה?

 

אני שרועה על רצפת הסטודיו במצב רוח נינוח.

שמש חמימה ביצבצה מבעד לחלון.

גופי החל להתמתח בקצב איטי, קצבי.

נעניתי לו.

ידיי החלו ללטף את גופי בתנועות זורמות, מעגליות ומלאות כוונה טובה.

 

קפאתי באחת.

 

מה את עושה?ֿ

את מלטפת את עצמך?

נוגעת בגופך?

מופקרת.

 

תחושת דחייה וזרות כלפי גופי פשטה בי.

הפסקתי את התנועות, לא יכולתי להכיל את המגע הקשוב, המכבד, הרך.

אדמת מולדתי הפנימית היא הניכר.

שם אני חשה שטבעי לי להיות.

מנותקת, מרוחקת, מתגוננת. מתוחה כקפיץ ודרוכה להצלפה הבאה מבפנים או מבחוץ.

 

והרי כולם תמיד אומרים לי שאני שופעת אור וחום,

חייכנית וידידותית,

מאירת פנים….

 

וקשה לי המגע בעצמי, הנוכחות השקטה והמקבלת של עצמי בתוך גופי.

תחושת הקרבה והאינטימיות עם נפשי. עם רגשותיי הסבוכים.

אני חשה שאני רחוקה מעצמי, זרה לעצמי, מנוכרת.

חסרת בית ושורשים פנימיים.

 

משהו מפחיד אותי.

 

נעשיתי מודעת למערכת היחסים הקשה העויינת הקיימת בתוכי,

שחום ואהבה עצמית הם גורם מאיים, מקפיא.

שלגעת בעצמי בחיבה מעיר דרקונים וגידופים.

הרי זה עצוב כל כך, חשבתי.

אני מאיימת על עצמי…לא יאומן.

אני המכשפה, אני ולא אחרת.

התכווצתי עוד יותר.

 

חיבקתי את עצמי וצבת הים עזרה לי להירגע.

אני לא רוצה להיות ככה יותר.

אני רוצה להיות חופשייה מהבלמים האוטומטיים הללו שנחרטו בי משחר לידתי.

אני רוצה להשתנות.

 


החתולה נכנסה לסטודיו, הביטה בי והשתרעה על רצפת העץ במרחק ניכר ממני. היא מכבדת אותי ואת התהליך שלי.

היא הבינה אותי.

כל כך הרבה חמלה ורכות שפעו ממנה.

הבטנו אחת בשניה. וסוף סוף משהו בי הפשיר.

הקרח החל להינמס.

 

היא יללה והתמתחה וליקקה את עצמה, מזמינה אותי להתקרב שוב אל אותן התנועות מהן נרתעתי כל כך.

קיבלתי את ההזמנה שלה.

לאט, צעד אחר צעד, יום ועוד יום.

 

עם כל התמתחות, עם כל גלגול, עם כל ליטוף ומגע עצמי, החלקתי את קמטי נפשי.

רכות נבעה ממני, כבוד לכל קימור בגוף. לא סתם לחלוף בהיסח הדעת למקום אחר , לעוד מקום ועוד מקום…באופן תכליתי. העיקר שעשיתי…

 לא…הדרך עצמה של הליטוף הייתה עולם ומלואו. מסלול חיים שלם. ריקוד.

אני לא ממהרת לשום מקום. נוכחת, שוהה, חשה, קשובה לתחושותיי.

אני עם גופי. אני עם עצמי. אני מלטפת אותי. כייף לי ונעים לי בגוף שלי. אני נרגעת ומתמלאת חום ושמחה.

מי אני?

אני מלכה המושחת עצמה בשמן ורדים, מכתירה את נשמתה.

אני מתחילה לחוש שיש לי ערך, שיש בי אהבה,

וזוהר פנימי החל לבקוע ממני, זוהר שמילא את גופי ומילא את לבי בעדנה ורוך.

 

 


מוזמנות ומוזמנים להשקת ערכת "נפש חיה"
יום שלישי 3.9.24 בשעה 18:00
בתכנית הערב

 
ד"ר רנה בדש  "מודעות ח(וו)ייתית" – הכרת הכוחות החייתיים שטמונים בכל אחד.ת מאיתנו....
איריס להד "שימוש בדימויים להרחבת האופקים"

אור בגים  קלפי נפש חיה – שיקופים מחוללי צמיחה ושינוי



הדגמה בתנועה של דמות "החתולה" ועוד דמות "בהפתעה"

ריקוד נפש חיה

יום שלישי 3.9.24 בשעה 18:00
בית דניאל, בני דן 62 תל-אביב
הכניסה חופשית למוזמנים בהרשמה מראש בטל  03-7316561 או בואטסאפ
https://wa.me/0548317150

.

logo בניית אתרים