על הסרט אווטאר דרכם של המים/ ראובן שבת

אחד הסרטים היקרים שנעשו אי פעם. עם תקציב אסטרונומי של כ355 מליון דולר! הצליח הבמאי ג'ימס קמרון לשזור סיפור קולנועי מרתק. עם צילומים מרהיבים, טכנולוגיה חדשנית ומתקדמת ובעיקר הרבה משחק טוב.

העלילה היא בעצם עלילת המשך לסרט הראשון של האוואטר שנעשה ב2010( הנוכחי הוסרט ועלה לאקרנים ב2022).

והיא מתמקדת הפעם בנסיונם של בני שבט הנאבי הגדול, החי על פני כוכב הלכת פנדורה.

כוכב לכת אקזוטי ויפפה, המשופע לא רק בטבע מרהיב ונהדר, אלא גם באוצרות טבע ומינרלים שבני אדם, המנסים לכבוש ולהשתלט על הכוכב, חומדים אותם.

מכאן ואילך מתפתחת העלילה שרובה( איך לא) מאבק ומלחמה צודקת של בני הנאבי, במראם המוזר והמיוחד מול הכובשים הרעים והחמדנים, בני האדם, המגיעים לכוכב התמים, והשלו עם אג'נדה של רדיפת בצע, הרס, ורוע.

בתוך האלמנטים הללו שזורים כמובן תפיסות רוחניות והוליסטיות בנוסח הניו אייג', אך אלו  מובאים בהחלט ברצף מתפתח נכון, כמעט טבעי לגמרי.

בזכות צוות מעולה מאוד של שחקנים הצליח הבמאי-ג'ימס קמרון, להביא את הסיפור של מאבקם של בני הנאבי בצורה חמה.

הם אינם נאבקים למען אידאלים שקריים, אין מאחוריהם הנהגה פתלתלה של אמונות שקריות, דתיות. הם אינם צמאי דם.

אבל הם מגינים בצדק רב, ובחירוף נפש על אדמתם, חירותם, איזון חייהם.

לא בשביל הפוליטקה, הכוח, או הפנטיות, אלא משום האיזון ההכרחי שבדברים, ומעצם העובדה שיש –"מספיק מקום לכולם!"

האם הסרט הזה, מלבד היותו הצלחה אדירה, נושא גם מסר משמעותי?

התשובה לדעתי היא כן.

בני הנאבי, הם הטבע הטוב, אבל גם האמונה שישנה אפשרות לקיים עולם שבו החמדנות, הרוע, דוחסים את עצמם פנימה אל ההרס, במו ידיהם, במו עיוורונם הגדול.

אזכרה ברורה לימנו?

לגלובליות הנוראה שאנו חיים בתוכה, והורסים והורסים את הטבע עצמו למענה, אבל לא למען עצמנו.

התשובה היא כן.

הסיפור הקולנועי הוא ברור ונחרץ

הוא גם למרות הכאב, האובדן, הרוע, מפיח בנו תקווה.

אז נכון שההפקה דרמטית של התקווה הזאת עלתה כמעט 400 מליון דולר , אבל היא הצדיקה בהחלט את ההשקעה, והייתה מבחינה קולנועית, כלכלית  מהותית, שווה כל סנט

סרט מרגש ועשוי נפלא באמת.

בימוי: ג'ימס קמרון 192 דקות

שחקנים: קייט וינסלט  וין דיזל  סיגורני ויבר  זואי סלדנה  סם וורתינגטון  ג'ובאני ריביסי