מהמעברה לצמרת עם משה בן עטר/ ראובן שבת

 

משה בן עטר, פובליציסט ומחבר הספר" המסע לישראל האחרת"
מארח לשיחה יוצאי עיראק על שורשים, קריירה ואקטואליה

יוצאי עיראק הוכיחו שבמקום לדבר על אפליה וקשיים, הם פשוט עובדים קשה ומצליחים.

בבוקר שישי ה 28.6 יארח הפובליציסט והסופר משה בן עטר במרכז מורשת יהדות בבל ארבעה אנשים יוצאי עיראק שהצליחו להגיע לצמרת כל אחד בתחומו, למרות התנאים הקשים בהם התחילו. 



 אוֹרנה בְַּרְבִּיבַּאי- אוֹרנה בְַּרְבִּיבַּאי נולדה ברמלה וגדלה בעפולה כבכורה משפחה מרובת ילדים ומאותגרת כלכלית. האם יוצאת עיראק  והאב יוצא רומניה. את דרכה לצמרת עשתה בשירותה הצבאי, כשהייתה האישה  הראשונה שקודמה לדרגת אלוף. 
בְַּרְבִּיבַּאי כיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגת "יש  עתיד" וכשרת הכלכלה והתעשייה. היא התמודדה על ראשות עיריית תל אביב-יפו וכיום מכהנת כחברת מועצת העיר . 

.



פרופ' חזי לוי  נולד להורים יוצאי בגדד וגדל ברמלה. למד בתיכון רמלה לוד. את לימודי הרפואה עשה במסגרת העתודה האקדמית. הוא התמחה בכירורגיה התקדם בצבא וכיהן כקצין רפואה ראשי. בהמשך עבר פרופ' לוי למשרד הבריאות והתקדם עד לניהול בית חולים ברזילי. בתקופת הקורונה כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות. 

 

 יוסי אלפי -נולד בבצרה בעיראק ועלה עם סבתו בגיל 5.   
אלפי למד בבית הספר לאמנויות רננים בתל אביב , בסטודיו למשחק של התיאטרון הקאמרי ובבתי ספר יוקרתיים למשחק בלונדון. מעבר להצלחתו כשחקן אלפי הוא יזם שפעל רבות בתחום התיאטרון הקהילתי, ניהל את תיאטרון גבעתיים, יזם ומנהל אמנותית עד היום את "פסטיבל מספרי סיפורים". אלפי גם עוסק בכתיבת מחזות, שירים וסיפורים וכתיבה תקשורתית. 
.




מוש קאשי  - בן ליוצאי עיראק, גדל בירושלים.
כשרון הציור שלו התגלה כבר בילדותו .הוא למד בבצלאל שם הוא מלמד עד היום והמשיך לתואר שני באנגליה. קאשי הציג עד היום כ 14 תערוכות יחיד והשתתף בעשרות תערוכות קבוצתיות במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם. עבודותיו נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים חשובים ,וזכו לפרסים יוקרתיים. 

 


בתכנית האמנותית המוסיקאי מיקי בן עטר.

עליזה דיין חממה, מנכ"לית המרכז. גאה לארח במרכז את האנשים המצליחים הללו יוצאי עיראק ואומרת:
"משה בן עטר  חבר הועד המנהל שלנו וכל שאר המשתתפים הגיעו ללב העשייה של החברה הישראלית כל אחד בתחומו. יוצאי עיראק הצנועים והחרוצים מוכיחים שאפשר להגיע רחוק בעבודה קשה ולהתגבר על הפער ההתחלתי והקשיים עימם התמודדו בתחילת הדרך, כל זאת תוך שמירה על ה שורשים העשירים מבית, התרבות ,המורשת, והמנהגים".  

 

משה בן עטר בן ליוצאי מעברת תלפיות שגדל בקטמונים למשפחה בת 11 נפשות. אמא עקרת בית ואבא פועל בניין. בילדותו קיבל חינוך דתי ולמד במוסד חרדי. את הקריירה שלו עשה דרך תנועת הנוער הציונית ובהמשך בהסתדרות הציונית דרכה יזם מפעלים רבים בהם הקונגרס הציוני לנוער, מדרשת הר הרצל, מכינה קדם צבאית עמיחי ועוד עשרות מיזמים חברתיים .היה במשך 18 שנים מנכ"ל המועצה הציונית בישראל של הסוכנות וההסתדרות הציונית העולמית. כיהן בהמשך כמנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי ומנהל המרכז למחקר וחינוך בבית ברל. בהמשך היה פעיל במפלגת העבודה וייעץ לשרים בהם ליצחק הרצוג כראש האופוזיציה.  בן עטר הוא פובליציסט שמאות מאמריו פורסמו לאורך השנים בעיתון הארץ וזמן ישראל. ב2021 פורסם ספרו "המסע לישראל  האחרת" העוסק בחזון לישראל והרהורים על עתיד החברה והמדינה (הוצאת כרמל).

מה אנחנו לא יודעים עלייך?
אני במרכז העשייה הישראלית, אך מחובר מאוד להוויה ואוהב את המורשת שהותירו לנו הדורות הקודמים של יהודי עיראק. ספגתי תרבות עשירה וחכמה לאורך שנים שהפנמתי את תועלתה כשבגרתי. אמי דיברה איתי בערבית כל חייה משום שלא ידעה בעצם עברית.  הנשים העירקיות היו מאוד מחויבות להצלחת הבנים. הם רצו שהילדים יפלסו דרך להצלחה ותרמו בכך למוביליות של הדור הזה והקודם.
אמא היא נצר למשפחת זליכה, שענף ממנו הקים בשנות העשרים של המאה הקודמת את בנק זילכה - מקור חשוב בהתפתחות המסחר והכלכלה בבגדאד. לבנק היו גם סניפים בבירות , בז'נבה באיסטנבול ובלונדון. האח של סבתי מצד אמא היה הרב דוד זילכה - מזכיר הקהילה היהודית בעיראק והתוודעתי להשכלתו עוד בילדותי.
לימים גדלתי בשכונת מזכרת משה הצמודה למחנה יהודה ונהגתי ללכת כילד לשיעורי תורה בבית הכנסת אוהל רחל שם לימד הרב סולימן חוגי עבודי שהיה  הרב הראשי האחרון של יהודי עיראק וראש בית הדין בבגדד. הוא היה איש חכם, צנוע ובעל ידע עצום בתורת ישראל. בבגדאד היה מרכז רבני של יהודי המזרח ומשפחתי ראתה ברב יוסף חיים כמורה נבוכים ופוסק שיש ללכת לאורו.

 

מה מייחד לדעתך את המפגש הזה?
ארבעת האורחים שלי, כמוני, התחילו את חייהם בעמדת נחיתות פה בארץ. ללא קשרים או יכולת חומרית. עם זאת, היו עשירים בתרבות ומורשת מבית, בכישרון ובחריצות. במפגש אנחנו נחשוף את הקשיים והחריצות כמפתח להצלחה של חברה שלמה שעקרה ממולדתה והצליחה להעפיל בזמן קצר כל כך לפסגת ההצלחה הישראלית. נעמוד על מקורות ההצלחה ואופי החשיבה והמנטליות של יוצאי עיראק , מקורותיה ותרבותה.

יהדות עיראק היא יהדות סובלנית שחיה יפה עם סביבתה. אבי למשל הוא אדם דתי, שהיה נכנס גם בשבת לבתי הקפה בבגדד, וגם בעיר העתיקה בירושלים ויצר קשרי חברות עם הערבים. על התה שלו היה משלם בהמשך השבוע.
רבני העדה הנחילו לנו צניעות, בצד חריצות ורצון לשרוד ולהצליח. היהודים היו החלוצים של המודרנה וההשכלה בעיראק. בית הספר אליאנס וכי"ח פעלו שם וגם בית ספר לבנות שנתן זריקת עידוד ופריצת הדרך של האישה העיראקית בימים שהדבר היה מעורר מחלוקות. השכלתם והתרבות שהביאו הציבה אותם בעמדת זינוק טובה להצלחה. הם השתלבו היטב בחברה, בכלכלה ובמסחר ובכל שטחי החיים.


מדוע יש חשיבות לדעתך לאינטגרציה בין הישראליות לשורשיות. במקרה זה בפרט אצל יוצאי עיראק
שמירת המסורת והיהדות היא מפתח לשימור העתיד של כולנו. השילוב בין הייחודיות שלנו כעם וכעדה בעלת מורשת מפוארת, שימורה ושימור הזיכרון יחד עם הצורך להשתלב בעולם החדש. ליהודי בבל הייתה שפה משלהם, היו מנהגים, דת ותורה ששמרה על ייחודם. הם התבדלו במהלך הדורות עד  חדירת המודרנה לעיראק וראו את עצמם יהודים לכל דבר. הם בהחלט לא הגדירו עצמם כערבים יהודים.

עולי עיראק לא בכו, לא אמרו "מגיע לי". הם פלסו את דרכם בחברה הישראלית והגיעו להישגים מרשימים.

 

במה תלויה לדעתך תחושת ההמשכיות בין השורשים לישראליות גם בקרב הדור הצעיר ואפילו זה שהוריו הם נכדיהם של אלו שעלו מעיראק

לצערי להיטמעות בישראליות יש מחיר והמורשת הבבלית הולכת ונמחקת, ובוודאי בקרב החילונים. עוד 20- 30 שנה לא יישארו מי שידברו בלהג יהודי עיראק.
לכן יש חשיבות רבה כל כך ל"מרכז מורשת יהדות בבל". הוא יהווה קרן זיכרון ושימור ההיסטוריה המשותפת של הקהילה היהודית העתיקה ביותר בעולם. אני מקווה שהדורות הבאים ילמדו שם  את מורשת אבותיהם.
אני מאמין שהשפה לא תשרוד, אולי תהיה נושא ללימודים אקדמאים. מצד שני המאכלים והמוזיקה בהחלט ישרדו וזו תהיה חלק מהתרבות שתישמר לצד סיפורי הגלות והזיכרונות.

 



מהמעברה לצמרת

 

משה בן עטר, פובליציסט ומחבר הספר" המסע לישראל האחרת"
מארח לשיחה יוצאי עיראק על שורשים, קריירה ואקטואליה


יום שישי | 28.06.24 | בשעה
10:00
מרכז מורשת יהדות בבל


שד' מרדכי בן-פורת 83, אור-יהודה


מחיר לחברי המרכז:40 ₪. מחיר לאורחים:45 ₪
להרשמה: טל'\וואטסאפ: 03-5339278-9 |
babylon@bjhc.org.il

קישור לרכישה:

 

  

 

logo בניית אתרים