
על הסרט חמדה/ צביה ויצמן כספי
״למה לא לחמוד״ שואל ששי בשיעור קבלה בספרייה הציבורית, שם הוא משלים הכנסה כשומר, ומאתגר את המנחה. הנבוך.
ששון גבאי ואסי לוי שני שחקני על. הם זוג. חיים ועובדים בגליל-גולן. שניהם אנשי עמל. הם אוהבים ושותפים. יש ביניהם אינטימיות מעוררת קנאה. בדיחות קש חביבות והם אוכלים בפיתה על אף שהם מנהלים סוג של קייטרינג. פשוט אין להם זמן. הם עובדים המון.
הסרט החדש של שמי זרחין עוסק בזוגיות מאוחרת. בהתמודדות בטלטלות החיים. ובעיקר מזכיר לנו כמה המשפחה חשובה ואיך צריך לעשות הכל כדי לתמוך ולאהוב.
ששי (ששון גבאי) עובד בכמה משמרות ומג׳נגל בין הכנת מזון לאירועים, לבין מיחזור ב״הנקודה הירוקה״ לבין היותו שומר בספרייה בישוב.
אפי (אסי לוי) שותפתו לעסק המזון, מנהלת ומנצחת על האירוע המוסיקלי לחג ומטפלת וואטסו בבריכה השיקומית בישוב. החיים מתנהלים רחוק מהמולת עיר כאמור בארץ הגליל-גולן.
עומרי, הנכד של ששי, עלם חמודות מופיע במפתיע בביתם ומביא בנוכחותו הרבה עדנה שמחה וחמדה. ושגרת היומיום יוצאת ממסלולה כשאפי נאלצת לטפל בדויד צעיר שהיה תלמיד שלה בעבר. אש בוערת בעיניו הוא כמו בא לגבות חוב ישן. זה מערער אותה.
ששי ואפי עובדים סביב השעון, ברור שהם חיים בצניעות ומנסים לסגור חובות ולהציל את הבן של ששי מעצמו. דרור, אותו משחק רועי אסף, הוא האב הכושל של עומרי, שנראה דרך שני מופעי זום בלבד. לנוכחותו המוגבלת יש תפקיד בהוויה של המשפחה. הוא גר בבריסל והוא גמבלר נפסד שמסתבך עם המאפיה המקומית וחיי על הקצה.
בתפריט כל המנעד: צחוק וטוב ודמע וכאב וקנאה ואהבה ונתינה ותשוקה ועלומים וזיקנה וגעגוע.
ששי בן 74, אפי בת 50 - פער גילים הוא יודע לחבק ולנחם והיא יודעת לאהוב. זו אהבה שניה. אין להם ילדים משותפים. אפי משתלבת בחיי המשפחה בטוב ובנועם וגם ממלאת תפקיד לעומרי כבת הזוג של סבא. בין ששי לאפי יש אינטימיות מעוררת קנאה. יש סצינות אנושיות נפלאות ביניהם ורגעים מרחיבי לב.
שמי זרחין במאי של שחקנים רוקם מלאכת מחשבת. משבץ קונפליקטים ותכונות אנושיות לא תמיד פותח לטיפול שורש. הוא מרומז ואמיץ. הבחירה בישוב רחוק מאפשרת הסתכלות פנימה על החיים בפריפרייה ובימים אלה הרבה יותר. מהפרטי לכללי. היחס לשירות צבאי, השותפות לשכנים הערבים. השחקנים זוכים לאקסטרימים על מסך ענק, הם לא צעירים וזה לא מביך. הוא מכבד אותם. ששון גבאי הוא הלב הפועם אסי לוי מביאה רכות נשית ועוצמה והכלה. העיניים שלה מביעות עומק ועצבות ופיה מפיק צחוק ואהבה.
איציק כהן משחק רופא, מופיע בסצינת הפתיחה בלבד ומותיר חותם. לבנה פינקלשטיין האישה לשעבר של ששי ניראית במפגש משפחתי ונוכחותה נפלאה.
את עומרי הנכד של ששי שובה הלב משחק מאור לוי. שכובש את המסך בעיניו התמות, העצבות ובסקרנותו השובבה. הוא הילד התאב חיים שנושא על כתפיו את אביו
עדי אלון משחק את דויד שנוכחותו שקטה וסוערת. הוא מופיע בפתח חייה של אפי כמו נציג ההוצאה לפועל. לא היה ברור עד הסוף למה הטיל עליה אימה. אז נכון היתה כנראה סיבה, היא נאמרת מפיה של אפי, “הייתי אישה במשבר”.
לליטל שוורץ הבת של ששי יש נערה מתבגרת מורדת. מכניסה רוח נעורים חצופה ונהדרת. ליטל מתפקדת ומתפרנסת ומנהלת משפחה אומנם, אך חסרה את תשומת הלב של הוריה. לא היה קל לזהות את ליטל לתפקיד. היא מופיעה בפנים חתומות, קורעת תחת נטל החיים ומתוסכלת מכך שאביה, ששי, דואג רק לאחיה היושב בבריסל.
ששי נפעם מתשוקה צעירה שניעורה בביתו בין עומרי לנוגה. מציץ מחרכי התריס כמו מציץ אל נבכי תשוקתו הלא ממומשת. מתגעגע
הסרט בעצם חושף בזהירות וברגישות קונפליקטים חבויים במרקם המשפחתי. שטופחים על פנינו כשהילד מהמר, מתגרש, חווה תיסכול. משפחה מתפרקת. החומרים מהם עשויים החיים של רובנו. ההזדהות של הצופים מיידית ואותנטית.
חמדנות היא מילה חמודה כי בני האדם רוצים תמיד עוד. ששי יודע לחבק ומבקש להעיר תשוקות רדומות. לחוות עוד להשיג עוד והעוד הזה מביא את בני האדם להישגים אדירים אבל בתוך כך מודגש ההיעדר - ואז זה טוב או רע לחמוד?
בסצינת הסיום נראה עומרי בשדה התעופה בדרכו להציל שוב את אבא שלו, השדה שומם (שמא צולמה הסצינה בימי הקורונה) לידו מתיישבת נערה נאה סופסופ עולה חיוך על פניו המתוקות. ״נעים מאוד עומרי״, עיניה כלות עלומיה כובשים והיא מציגה עצמה ״נעים מאוד חמדה״.
במאי: שמי זרחין 130 דקות
שחקנים:ששון גבאי, אסי לוי