אירוע שירים לירושלים בבית אצ"ג בירושלים/ נוגה בהירי

ביום 28.5.2024 התקיים בבית אורי צבי (בית אצ"ג) אירוע בהנחיית הרצל ובלפור חקק, בסימן ' שירים לירושלים: משמעותה של ירושלים בזיכרון היהודי לאורך דורות, ההשראה שנותנת העיר למשוררות ולמשוררים בחייהם ובזהותם.

האירוע הוא חלק מסדרת אירועים של משוררים ב"בית אורי צבי", בית אצ"ג לזכרו של המשורר אורי צבי גרינברג. הבית הוקם כמשכן תרבות ואמנות ליוצרים בירושלים, כהמשך ליצירתו רבת ההשראה אורי צבי גרינברג, ששורר כל ימיו את 'רחובות הנהר' ואת נצח ירושלים, עיר המלכות, שהוא ראה בה 'טור מלכא'- הר המלך.

המשוררים קראו והציגו את נושא ירושלים ביצירתם ויחסם לעבר היהודי ולזיכרון.

וכך כתב אורי צבי גרינברג:

בירושלים לעַד, היא תזכֶּה ותראה ככל חי:

את הבַּית עומד בהודו בכל שיעור קומה.

היא תבוא בֵּין המון חוגגים לחוג חג האביב,

היא תחֱזה כל שבעים גלויות וזֵר אש מסביב.

היא תשמע מזַמרים- ותזמר לאלוקים: שהשיב

עַם לארצו ומלכוּת לעמו, כַּכָּתוּב - - -

הרצל ובלפור חקק (בעבר יושבי ראש אגודת הסופרים העברים 12 שנים ברציפות) הציגו בדברי ההנחיה שלהם את נושא ירושלים ביצירה ובחיים.

הנה קטע מדברי ההנחיה של המנחים:

בלפור חקק:

"בעיני יהודים בעולם כולו וגם בעיני הגרים בירושלים, כל יום הוא יום ירושלים. אנו חשים רגע של רוממות רוח לעמוד מולכם ולדבר על עיר בעלת משמעות שאין דומה לה לעם היהודי ולעולם כולו. עֲבָרה של ירושלים טוֹוה באופן מורכב מארג עשיר של משמעות, שוזר את  הרוחניות והקדושה שלה ואת היותה סֵמל חשוב המהדהד ברחבי העולם.

מסעה של ירושלים כסמל רב עוצמה מתחיל בעת העתיקה, אבניה העתיקות לוחשות סיפורים על אמונה, חוסן ואחדות. כיצד הפכה עיר זו לסמל כה חזק של חיים רוחניים ומקודשים? התשובה טמונה בעבָרה המפואר ובמנהיגותו רבת החזון של דוד המלך". - - - -

הרצל חקק:

במשך הדורות חצתה ירושלים את גבולותיה הפיזיים והתפתחה לקיום כפול: ירושלים של מטה -העיר המוחשית, הארצית, וירושלים של מעלה, השמימית. שניות זו באה לביטוי ברהיטות במחשבה ובספרות היהודית. ירושלים הארצית, על חומותיה העתיקות ואתריה הקדושים, מהווה עדות להיסטוריה האנושית, להתמדה ולמסירות. ירושלים השמימית, או ירושלים העליונה, מייצגת אידיאל של שלמות רוחנית ונוכחות אלוהית, מקור השראה ותקווה לעם, חלום שהניע את שאיפותיהם של דורות רבים. הכיסופים לירושלים לא פסקו גם כשהיה העם בגלויות שונות כמעט 2000 שנה. החלום לשוב לירושלים הבנויה שימר את רוח העם. עמנו יצא לגלות, וספר בידו. הוא זכה לשם: עַם הספר. חזון השיבה לירושלים הוא ביטויו של ספר הספרים היקר לכולנו, ובדורנו זכינו לממש את חלום שיבת ציון ואת דברי הנביאים. שבנו לכאן, קמה מדינה יהודית, ירושלים חזרה להיות בירת המדינה וגם בירת העם היהודי. - - - -

משוררות ומשוררים קראו את שיריהם:

הנה לקט שהוא מבחר:

-        תמה חזק/ - - (קטע)

יָפְתָה יְרוּשָׁלַיִם מִכָּל הֶעָרִים!

אֲפִלּוּ סוּפֶּרְמַרְקֶט

בִּשְׁכוּנָתִי קָבוּעַ בֵּין בָּתֵּי אֶבֶן וּסְבִיבוֹ דְּקָלִים

וּבְכָל פִּנָּה צַפְצָפוֹת, זֵיתִים, אַלּוֹנִים

הָאוֹר זוֹרֵם אֵלַי וּמִמֶּנִּי וְאֵלַי בַּסִּמְטָאוֹת

שֶׁבָּן פְּזוּרִים עָלִים בִּשְׁלַל צְבָעִים, הֵם גּוֹנֵי הַחֲלוּדָה

שֶׁלְּתֵבֵל,

כִּי נָשְׁרוּ מִצַּמְּרוֹת הָעֵצִים שֶׁלְּשַׁלֶּכֶת זוֹ

שֶׁלְּדוּמִיַּת חַיַּי, כִּי כְּבָר זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ

וַהֲרֵי הִתְפַּלַּלְתִּי לֹא מְעַט, אֱלֹהִים, כָּעֵת אַמְתִּין

עַד אֲשֶׁר יֵעוֹרוּ שׁוּב הַכִּסּוּפִין,

הֵם הַכִּסּוּפִים הָאֲמִתִּיִּים.

לבי ועיניי לירושלים/ רחלי ברקת

הָיִינוּ הַחוֹלָמִים הַהוֹזִים

יְרוּשָׁלַיִם זָהָב כִּתְרָהּ

זוֹהֶרֶת בְּאֶלֶף נְקֻדּוֹת אוֹר

מָלְאָה לִבֵּנוּ מִטּוּבָהּ 

בְּשִׁבְחָהּ נְדַבֵּר, פְּאֵר הָעוֹלָם 

נָמָה בֵּין הֲרָרֶיהָ

בְּחֵיק חַמִּים וְנוֹגֵעַ  

הָרֵי יְרוּשָׁלַיִם אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית

מֵעָלֶיהָ פְּסָגוֹת וּמְגַדְּלִים

הַר הַבַּיִת, קֶבֶר דָּוִד הַמֶּלֶךְ,

מְקוֹמוֹת קְדוֹשִׁים , תַּרְבּוּיוֹת וְדָתוֹת

אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם מְסַפְּרִים וּמְשׁוֹרְרִים לָהּ- - -

כרמית רינצלר/ הצועדים בירושלים

עִירִי יָפָה וּקְדֻשַּׁת טָהֳרֵךְ,

מְרַחֵף בָּאֲוִיר

וְצָלוּל הוּא שְׁמֵךְ,

הַיָּרֵחַ בְּזָוִית הָרָקִיעַ

מֵגִיחַ וּמוֹפִיעַ.- - -

דמעת ירושלים/ שמחה סיאני

-         -

נִכְלְמָה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה וְדִמְעָה טִהֲרָה עֵינָהּ.

"נִצְרֵי דִּמְעָתֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם, כִּי עֵת שִׂמְחָה הִיא לָךְ

וּבָאָה גְּאֻלָּתֵךְ. נִחַם אֱלֹהִים עַל מַעֲלָלַיִךְ

וְשָׁב לִבּוֹ אֵלַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה.

אֵשֶׁת חֵיק אַתְּ לוֹֹ

וְנֵזֶר עֲדִי מַלְכוּתֵךְ, 'יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב' ,

יָשִׁיב לָךְ בְּ'יוֹם יְרוּשָׁלַיִם'.

ירושלים/משה ויג

בְּסִמְטָאוֹת הָעִיר הָעַתִּיקָה

רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׂוֹרָה

וּכְּכָל שֶׁאֶתְקָרֵב

אֶל מְקוֹם הַקְּדֻשָׁה

נַפְשִׁי בָּהּ מִתְמַלְּאָהּ

בְּהַגִּיעִי לַכֹּתֶל

אֲנִי וְהִיא אֶחָד.

תִּקְוָה בַּלב/ נָעֳמִי תִּדְהָר.

כְּמוֹ הַלֵּב הָאָדֹם

אִי זוּגִי,

זִכְרוֹנוֹת שֶׁל יוֹם אַחֵר

יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל פַּעַם

מְצַיְּרִים תַּדְמִית חֲדָשָׁה.

לִפְעָמִים אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת

וּמְחַפֶּשֶׂת רְמָזִים

לָמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ וּמָה שֶׁהָיָה-  - -

ירושלים/ אסתר גזלה לוי

קירות הכותל עייפו עטופים מאֵזוב ותחנונים

עת מקַננים שם בעלי כָּנף מכל המינים,

בתפילָה חרישית שֶיבוא במהֵרה הגואֵל

יָשׂים שלום וָחסד בארמונותייךְ ארצי ישראל. - - - -

קראו משיריהם גם אסתר קמרון, עודד מזרחי, אורית סרן, שושנה ויג, שושנה קרבסי, שרה שטרסברג ועוד.