אתנחתא יפה בוינה

סברינה דה ריטה

בתקופה כזו שבה מתחוללת מלחמה בארץ, לקחת הפסקה מהכאוס  ולנסוע למקום אחר, ולנוח וינה היא מקום  מושלם לכך. עיר שופעת תרבות ואמנות

נחתנו בשדה התעופה SCHWECHAT, אמנם אפשר לקחת רכבת משדה התעופה לעיר אך בשל העייפות לקחנו מונית שעלתה 55 יורו ומשם נסענו למלון NH BELVEDER ברחוב RENNWEG, שבסמוך לו כנסיה עתיקה.

הפארקים

וכך, אחרי מנוחה קצרה רצינו ללכת לסופר לקנות דברים כמו לחמניות פירות וירקות ואז התברר שבדיוק היה יום  חג נוצרי בשם  Christi Himmelfahrt, יום העלייה לשמיים שמנציח את חזרתו של ישוע המשיח אל אביו במלכות השמים, 40 יום לאחר תחיית המתים (חג הפסחא).  כך שפרט לבתי קפה כל העסקים היו סגורים. בצירוף מקרים מוזר, באותו היום מציינים את יום הניצחון על הנאצים. לכן הלכנו לפארק העירוני STADTPARK המרווח והמרשים. שם פגשנו את הציפור הקטנה הסיטה שאין בארץ. בוינה מספר רב של פארקים , עם שדרות עצים, ספסלים, שבילי הליכה מסודרים, מזרקות, מעיינות קטנים. ציפורים שחלקן מוכרות, כמו השחרור והירגזי לצד ציפורים שאין בארץ, למשל הנקר העקוד. בפארקים אפשר לראות סנאים שחוצים את השבילים בפארק.  כמובן ישנו את נהר הדנובה רחב הידיים, שאפשר לחצות אותו בעזרת אין סוף גשרים הנמצאים לאורך הנהר. ביום שבו טיילנו בדנובה, הסתבר שהיה זה "יום המנגל" ובכל פינה בפארק לאורך הנהר ישבו אנשים ועשו מנגל. אותי זה לא עניין וחזרנו בחזרה לעיר. ישנם עוד פארקים וגנים בעיר, כמו זה הצמוד לארמון שנברון .( Schönbrunn Palace). ואפשר גם לנסוע קצת מחוץ לוינה, לאחד מהיערות הרבים.  אחד כזה מצאנו , ובו היה אגם מלאכותי עם ברבור אחד, נדמה שהיה מלך האגם. בסמוך לאגם יער עצום, עם עצים גבוהים, גזעים דקים כך שלא כל הזמן אפשר לראות את השמים או את היציאה מהיער ואפשר בקלות ללכת לאיבוד (למרות גוגל מפות) ולהרגיש שנכנסים לאגדה של האחים גרים ושתכף עמי ותמי יצוצו שם.  היתה שם תחושה מוזרה, כאילו משהו קרה ביער הזה. אכן  בדרך החוצה מהיער, גילינו אבן זיכרון עם שלט בעברית, אנדרטה לזכר  65000 יהודים שנרצחו בוינה. בסמוך לו רמפה מקרשים, עם כתובות בגרמנית. (תמונות מהאנדרטה)

בגנים שבארמון Schönbrunn  ישנם שבילי הליכה נוחים, ספסלים, וכמובן צפורים שאין בארץ כמו הנקר העקוד. לחובבי הציפורים רשימת הציפורים שאפשר לראות בעיר, בנוסף לסיטות, הן ברכיות  נקר עקוד, ירגזי כחול,  ברבורים,  חוחית, יונות ענק,  ירגזי זנבתן, עקעק, ראיתי פסיון, הייתה גם חכלילית עצים ועורב שחור (ברבור בדנובה).

הקתדרלה

עוד אתר מרשים בעיר וינה, שתיירים רבים פוקדים אותו, הוא קתדרלת סטפנוס הקדוש, הבנוי בסגנון גותי . הקתדרלה שוכנת במרכז הרובע הראשון ומעוטרת בפסלי אבן עתיקים של חיות שונות, גורגונות מפלצות קדושים, שעון ענק (תמונהת השעון9) ואפשר לעלות לצריח הגבוה בעזרת מעלית צרה וברגע שנמצאים בגובה כה רב, רואים את כל העיר ואת היערות שמעבר לעיר.

מוזאונים

מספר המוזאונים בוינה עולה נדמה על מספר המוזאונים בערים אחרות. ביקרנו במוזיאון לתולדות האמנות (Kunsthistorisches Museum)  אחד המוזיאונים החשובים בעולם לתולדות האמנות. המוזיאון נמצא קרוב לרובע המוזיאונים בווינה. עם יצירות מהעת העתיקה עד המאה השמונה עשרה. אוסף שמקורו באוסף המלכותי של הקיסרות ההבסבורגית. שכלל ציורים עצומים כמו הציור של ברוייגל "מגדל בבל" ועוד ציורים ואיורים של דירר, ציורי דיוקנאות של דוכסים, לצד ספרים עתיקים מאוירים, ארון מגירות שעל כל מגירה ציור, ספציפית זה מהמאה 16 מנירנברג.

מוזאון השעונים

ישנו גם מוזאון שעונים  Uhrenmuseum שנפתח בשנת 1921, ונמצא במבנה שהיה פעם ארמון מתקופת הבארוק. בשלוש קומות מוצגים אוספי שעונים ייחודיים וניתן לראות את התפתחות השעונים במהלך השנים. שעונים רבים מהמאה ה 19 נבנו על ידי שען בשם  Philipp Happacher מתקופת Biedermeier, (1815–48),  שעונים שחלקם היו שייכים לבתים של משפחות בורגניות בתקופה שמייצגת משפחתיות, סדר ומסורת.  ישנו במוזאון  שעון שולחן כסוף קטן ונדיר על שני עמודים, בחזית כתב קודש יונה בכל עמוד, לוח מעוטר בספרות עבריות ומגן דוד.(הוא משנת 1870) כמו כן יש ציורי שמן שבצריחי הכנסיות שעונים אמיתיים.  

מבחינת האוכל

לא חסרים מקומות לאכול בעיר, המגוון רחב. ישבנו בבית הקפה הידוע "'קפה סנטרל" שברחוב HERRENGASSE  שבו פעם ישבו פרויד ואפילו היטלר. וכדי להתענג מעצם הישיבה בבית הקפה, צריך לעמוד בתור של לפחות חצי שעה מחוץ לבית הקפה. בבית קפה זה אוכלים את האפפל שטרודל, ואפשר ולהאזין למוסיקה חיה ולהסתכל על התקרה המאוירת שקיימת כבר מעל 100 שנה. מצאנו גם מסעדה איטלקית בשם "סנט קארלו" שבו המלצרים מדברים איטלקית גרמנית ואנגלית. ובין הקינוחים אכלנו עוגת שוקולד Sacher-Torte. יש בעיר אפילו דוכן פלאפל בשם "טעים")השלט בעברית ) שנמצא באחת מתחנות הרכבת.   ישנו כמובן האוכל המקומי שכולל בעיקר בשרים מכל סוג וסוג .

ולסיום משהו על היהדות בוינה

כאמור כל אחד נוסע לעיר כדי לחפש דברים שמעניינים אותו  ולצד השפע מוזאונים, פארקים, בניינים עתיקים ששמורים בצורה מופתית, אפשר למצוא במקומות מסויימים שבו פעם גרו יהודים. ישנם עדויות שהייתה בעיר קהילה יהודית כבר מהמאה ה-12 ושבשנת 1204 נבנה בווינה בית הכנסת הראשון . בין היהודים המוכרים שגרו בעיר היה כמובן הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד. היו גם סופרים יהודים כמו ארתור שניצלר, שטפן צווייג, קרל קראוס. אך היהודים נרדפו באוסטריה ובמרץ 1938 חלקם ברחו מווינה  והשאר גורלם של רבים מהיהודי וינה נגזר ונגמר בצורה טראגית. ברובע היהודי יש אנדרטה שבנויה בצורת בלוק ענק מאבן לזכר נרצחי יהודי ויינה.