ערב לזכרה של המשוררת דלית אדם בסלון הספרותי דיזנגוף סנטר/ גלית עופר

אבל כבד נפל על הקהילה הספרותית, כשנודע על מותה הפתאומי של דלית בת אדם (פרידה פנחס) ז"ל. דלית הייתה אישה יוצאת דופן בכישרונותיה: הייתה שחקנית בתיאטרון 'הקאמרי' בצעירותה, שימש חברת ועד מנהל באגודת הסופרים העברים במשך ארבע קדנציות, ומילאה תפקיד פעיל באירועי האגודה כמנחה וגם כקריינית של שירה.

בעשור האחרון של חייה נקלעה לנסיבות משפחתיות לא קלות. לאחר מות בן הזוג,  היא נותרה ללא קורת גג. באותה תקופה שימשו כיושבי ראש האגודה הרצל ובלפור חקק והם התערבו בטיפול של הרשות המקומית אשדוד, והיא קיבלה מקום בהוסטל לחסרי בית. זו הייתה תקופה קשה בחייה.

בשלושים למותה יזם אתר התרבות "חדרים" בראשות יאיר בן חיים בשיתוף הרצל ובלפור חקק אירוע זיכרון על יצירתה.

האירוע התקיים ב"הסלון הספרותי", דיזנגוף סנטר, תל אביב ביום 19.5.2024.

באירוע השתתפה גם המלחינה והזמרת רחלי וולשטיין שהלחינה משיריה ושרה אותם מול הקהל שמילא את הסלון הספרותי. האירוע התקיים במעמד האח  של דלית, יצחק מודן, שסייע לה בשנותיה האחרונות מבחינה כלכלית.

המנחה של האירוע יאיר בן חייה הציג את קורות חייה של דלית ז"ל ואת תרומתה לספרות העברית.

דלית הייתה נכדה של הרב נסים אינדיבו זצ"ל

הרצל ובלפור חקק נשאו דבריהם כדואט. בלפור חקק סיפר על ההיכרות האישית המוקדמת עם דלית: בעבר הוא ערך וכתב עבור משרד החינוך חוברת לימוד על המרגל אלי כהן הי"ד, ובוועדה המלווה את החוברת פגש את נדיה כהן, אלמנתו של אלי כהן. כך נחשף לפניו שהרב המוודה של אלי כהן לפני חבל התלייה בדמשק היה הרב ניסים אינדיבו, סבא של דלית בת אדם. בלפור חקק כתב שיר על הוידוי של אלי כהן ז"ל.

הנה מספר קטעים מדברי האחים חקק:

"שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול:

"אַתָּה אוֹמֵר לָשׁוּב אֶל/ תֹּם  יַלְדוּת".

הלב של דלית מבקש את הבתוליות הבראשיתית:

"וְצֶבַע הָעוֹלָם

טָהוֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה".

השירה שלה מסעירה מעוררת חושים, זו אותה פואטיקה שמשיבה זיכרונות קדומים, ואכן זכינו למבט שובה-לב, עשיר בתובנות, ציור צבעוני של העבר, של ההורים בדמשק:

 "וַאֲנִי הַבַּת הַבְּכוֹרָה וְהַיְּחִידָה

 שֶׁל רוֹמֵיאוֹ וְיוּלְיָה

צֶמֶד הַחֶמֶד מֵהָעִיר דַּמֶּשֶׂק בְּסוּרְיָה

שֶׁחִזְּרוּ זֶה אַחַר זוֹ, הִסְתַּתְּרוּ,

 נִפְגְּשׁוּ וְנִשְׁלְחוּ שְׁלִיחִים עִם פִּתְקְאוֹת אַהֲבָה".

דלית שבה בשיריה אל ארץ הילדות: השיבה המאוחרת אל זהויות קדומות היא שיבה אל עצמה, היא דרכה לגלות את חייה, את חלומותיה:

"אֵיךְ לֶאֱסוֹף אֶת הַפִּסּוֹת

וּלְשַׁבְּצָן אֶל דְּיוֹקָן חַי

 וְלָמָה כָּךְ נִרְתֶּמֶת לַמַּסָּע

 אֶל אֶרֶץ וְאָדָם.

 כָּל-כָּךְ מַטִּיפָה דַּקּוּיוֹת".

המסע השירי שלה נגע בכולם, השירה שלה ביטאה קול פואטי ענוג ונוגע בנימי הנפש: לשון השירה שלה מפענחת סמלים נסתרים, סמלים אישיים, ואותה שפת ילדות, אותה שפת חלום אכן קמה לחיים, לא תמיד מובנת לעולם:

"שָׂפָה  לֹא  מוּבֶנֶת

 לַאֲנָשִׁים בְּבָתִּים

 מְקוֹרְצֵי אוֹר".

מגיל צעיר פרצה דלית אל עולם המשחק ואל תסכיתי הרדיו

אחרי האחים חקק הרצתה המשוררת והעורכת עדנה מיטווך מלר על שירתה של דלית ז"ל:

"דלית נולדה כפרי אהבתם של ליזה האם וויקטור האב, הנאהבים והנעימים בדמשק . דלית נולדה כפרידה פנחס בביתו של הסב הרב נסים אנדיבו הרב הראשי של יהדות דמשק. לימים עברתה את שמה לדלית בת אדם בעצתו של המשורר נתן זך.

עם פרידת ההורים נותרה לבדה – נעה בין כפר יחזקאל לראש פינה, קיבוץ כברי ומאוחר יותר חיפה ותל אביב. בצבא שירתה בצוות הווי של הנח"ל. כבר אז נתגלו כישוריה האמנותיים. היא נחשבה ככישרון בולט לצד רוני סומק, מאיה בז'רנו, בת שבע שריף וחזי לסקלי, ועוד .

אישי המנוח עמוס מלר ואנוכי הוזמנו לערבי שירה שדלית ערכה – כך מופע ה"שוברטיאדה "– שילוב של מוסיקה ושירה. דלית הצליחה בלימודיה בבית הספר של  ניסן נתיב,] זכתה במלגת לימודים של תיאטרון 'האוהל' ושיחקה בתפקידים נכבדים. הקהל התפעל ממנה גם  בהופיעה בתסכיתים שונים ברדיו.

האח של דלית, יצחק מודן, הגיע לאירוע עם בני משפחה, הוא היה נרגש עד עומק נשמתו. הנה מעט מדבריו:

האח הנרגש יצחק מודן ראה באירוע זה עילוי נשמה לדלית ז"ל

"תודה לכל המשוררים והסופרים שהגיעו לאירוע שאת חלקם אני מכיר ושתרמו לאירוע  , אני מודה להרצל ובלפור חקק, לעדנה מיטווך, ליאיר בן חיים, לסוזן בן עזרא, ללארה הבת של עדנה.  האירוע היום היה עילוי נשמה לדלית.

את דלית הינה אחותי הביולוגית מאבי  ותמכתי בה חומרית, בריאותית  ונפשית.

למרות המרחק הגדול בין קיסריה לאשדוד שוחחתי עימה הרבה ואולם את דלית בת אדם  הכרתי  דרך כתביה, רישומיה, רשימותיה, שיריה וסיפוריה

שאספתי במו ידי , עת ביקרתי בדירתה הדלה ונברתי בערימות של ניירת, קלסרים ועוד. יש לה ארכיון עשיר, עיזבון עשיר. היא תרמה גם לחיי הקהילה והתרבות של העיר אשדוד, הופיעה בפסטיבל אשדוד.

דלית אחותי הייתה ציפור שיר ,שרה את שירת הזמיר ועפה לה  בשמיים התכולים לעולם שכולו טוב. דלית- פרידה הייתה משוררת, שחקנית, סופרת ובת אדם. יהי זכרה ברוך".

משוררות ומשוררים נקבצו ובאו לחלוק לה כבוד, חסד של אמת. כל משורר וכל משוררת קראו משיריה של דלית ז"ל.

הופיעו וקראו המשוררים: נעמי תדהר, שושנה ויג, מוטי גלזר,  סוזן בן עזרא, סמדר שרת, אורית סרן, רחל סיידוף, ורדה גינזך, ירדנה טל, יערה בן דויד, ענת דור, רות ארטמן, אושרה יצחקי  ואיסאק כהן.

השירים והנעימות של המלחינה רחלי וולשטיין תרמו את מגע הקסם של המוזיקה לאווירה השירית של אירוע זיכרון מיוחד זה. תהי נשמתה של דלית ז"ל צרורה בצרור החיים.