רשמי מסע-לונדון
מארי רוזנבלום
צילום:מארי רוזנבלום
אז רציתי להגיע לפורטוגל.
רציתי את שירת הפאדו, את ליסבוא ופורטו ו...הגעתי ללונדון.
כל כך הרבה שנים לא ביקרתי בה, בלונדון. זכרתי כמה אפרורית היא, את אותו איש שקרא לי "פרה" כי לא אפשרתי לו, לא בכוונה, לרדת מהקרון.....אבל את ארוחות הבוקר שלה, אהבתי.
אז הגעתי ללונדון לכמה ימים. בתוכנית היה להצטרף להדרכה על ציורי רחוב בלונדון ובכל השאר לנוח ולהינות מהעיר.
גרתי בשכונת נוטינג היל. שכונה שכיף להסתובב בה, לאכול בה, לקנות, שווקים, אוירה טובה.
רציתי הדרכה בעברית ולכן הגעתי לחברת "רעבים בלונדון" ובאתר נמצא גם את "לונדוניס" בהנהלת עומר לוגסי ושם נפגשתי בעינב בוימפלד, המדריכה המעולה "שהאכילה" אותי וסיפרה על תרבות השכונות, על ציורי הרחוב והמאכלים הטעימים שלה.
עומר לוגסי: "רציתי להראות לישראלים שלונדון היא עיר הרבה (הרבה!) יותר טעימה וצבעונית מהתדמית שלה. בזמנו, הרבה ישראלים חשבו שלונדון עיר אפרורית, ושכל מה שיש לאכול פה זה פיש אנד צ׳יפס, והיה חשוב לי להכיר להם צד אחר של העיר, שיש בה מעל ל-250 שווקים, תרבות ואוכל מכל קצות העולם - למשל - ואת זה הרבה ישראלים לא יודעים - בלונדון יש ״סצנה״ שלמה של אוכל ג׳מייקני, פרואני, ניגרי, קולומביאני ועוד מטבחים רבים שהישראלים פשוט לא מודעים אליהם, ורציתי לחשוף את המטיילים לטעמים המיוחדים הללו, ולתרבויות המגוונות שהופכות את לונדון לעיר כל כך צבעונית ומפתיעה.
לצד השווקים, גיליתי כאן גם עולם של אמנות רחוב, ושל שכונות מיוחדות שנמצאות ״מחוץ לרדאר״ של התייר הממוצע. כך התחלתי גם לשלב אמנות רחוב וגרפיטי בסיורים, ולהכיר את האמנים ואת סצנת אמנות רחוב כאן באופן יותר מעמיק ואישי, וגם, בשל חיבה אישית רבת שנים לג׳מייקה ולתרבות שלה, התחלתי לפני כחמש שנים בסיורי אוכל אפרו-קריביים בשכונה מיוחדת בדרום לונדון בשם בריקסטון, שנחשבת ממש ל״ג׳מייקה הקטנה״ של לונדון.
במקביל לסיורים, צילמתי בשנת 2019 סדרה בשם ״עומר זולל את לונדון״ שמשודרת עד היום בערוץ הטיולים וערוץ האוכל בארץ, והבלוג שלנו
״לודוניסט״ הפך לאתר המידע הגדול ביותר כיום בעברית לכל מה שקשור בלונדון.
עם הזמן גם הצוות גדל, וכיום מדריכים ב״רעבים בלונדון״ שישה מדריכים מוכשרים במיוחד, שמתמחים בתחומים כמו מוזיקה, קולינריה, אמנות רחוב ועוד :) יחד, אנחנו אוהבים לקחת את המטיילים לחוויה ייחודית בניחוח מקומי, שהיא הרבה יותר מעוד ״סיור״ אלא חוויה של ממש, מושקעת עד לפרטים הקטנים ביותר, עם המון ידע, ערך מוסף, אוכל טוב, משקאות מיוחדים ועוד, ובשנתיים האחרונות יש לנו גם סיורי מוזיקה מיוחדים. "
כך הגעתי לסיור בשכונת שורדיץ'- שכונה של גרפיטי ואומנות רחוב.
שורדיץ' (Shoreditch) היא שכונה ברובע האקני. רובע גדול שכמעט כולו משתנה בשנים האחרונות והפך מרובע מכוער, מוזנח וכאוטי לרובע טרנדי ומלא הפתעות.
היא האבטיפוס של השכונות שעברו מהפך. פעם הייתה זו שכונה מזרח-לונדונית מוזנחת שירדה מגדולתה, כיום, זו שכונה טרנדית וצבעונית עם אנרגיה יצירתית, שמושכת אליה המון צעירים, אמנים, חובבי אמנות וכמובן היפסטרים. מוזיאון פתוח של אמנות רחוב מושקעת לציורי רחוב, לסיורי גרםפיטי, לקוקטיל – בארים. שורדיץ' היא כיום המקום בלונדון שמגישים משקאות יצירתיים, למועדונים אלטרנטיביים מכל הסוגים, לאוכל רחוב מעניין, לגלריות עצמאיות, לפריטי וינטג', חנויות קונספט עצמאיות והרבה הפתעות המחכות בכל פינה.
הקירות הם ככל הנראה המאפיין הבולט ביותר של שורדיץ׳. קשה להישאר אדישים לציורי הקיר המושקעים ולאמנות הרחוב המוקפדת, שעושה כבוד למילה "גרפיטי׳" ומשלימה את האווירה המיוחדת של השכונה הזו, שהפכה עם השנים לשכונה שקובעת טרנדים גם לאזורים אחרים בעיר.
אבל הקירות, הגלריות ואמנות הרחוב הן לא הדבר היחיד כאן: שורדיץ׳ מפוצצת באין סוף ברים, מסעדות, חנויות קונספט ואפילו כמה שווקים מוצלחים. בקצה הדרומי של השכונה נמצא אחד מהשווקים האהובים עלי בלונדון, שוק ספיטלפילדס הישן Old Spitalfields market. יש לשים לב גם ציורי המסטיקים של בן ווילסון.
בהמשך הרחוב תמצאו ציורים ויצירות מעניינות נוספות, למשל בניין שעליו מצוירת סדרת קריקטורות מאת האמן הברזילאי אנדרה גולה, שמספרת על ׳מערכת יחסים׳ בין דמות אנושית לבין ענן, או יצירותיו הקטנות אך העוצמתיות של האמן האמריקאי שמגיעות קיי בתוך מסגרות תבליט אפרפרות, ומדגישות את התסכול של החיים בעולם דיס-אוטופי שמקדש עבודה של שעות ארוכות ותרבות צריכה מוגזמת.
׳האיש הבודד והענן׳. סדרת ציורי הקיר של אנדרה גולה.
קרונות רכבת שהוסבו לסטודיו בהם מציירים ויוצרים אמנים מהשכונה
אם הגעתם לאזור בשעות הערב, שווה להכנס לאתר של דינראמה (Dinerama) ולבדוק האם שוק הערב פתוח – מדובר בשוק
אוכל, שתיה ובילויים שפתוח בשכונה מדי ערב, בעיקר בסופי שבוע אבל לא רק, וכולל הרבה אוכל רחוב ואווירה.
