על הרומן כרוניקה של מחלת נפש –עופר ירמינובסקי/ אריק בלום

כולם אומרים בסדר, ובעצם שום דבר לא בסדר אצלם. אנחנו חיים בעולם שיקרי
(עמוד 19)

"כרוניקה של מחלת נפש" הוא רומן פסיכולוגי מטלטל ומרגש, המתאר בגוף ראשון את קורותיו של נער בן חמש עשרה המאושפז במחלקה פסיכיאטרית סגורה בשל מחלת נפש קשה.  היום משתמשים במונח: "הפרעת נפש" במקום: מחלת נפש.

הספר מתאר את הקשרים הסבוכים הנוצרים במחלקה בין המאושפזים לבינם ובינם לבין המטפלים.
רני בראון, גיבור הספר, קושר קשר של אהבה כנער מתבגר עם תמי יוגב, נערה כבת גילו המאושפזת עימו במחלקה, שסיבת אישפוזה נשמרת בסוד.
רוני נמצא במהלך הרומן בקשר עם שלוש נערות: דנה, בת כיתתו, תמי יוגב, המעוררת את סקרנותו ואת יצריו, ושרון הלוקה בהפרעות אכילה קשות. שרון מנצלת את חמלתו כלפיה וכופה עליו להביא לה תרופות האסורות עליה בעת חופשתו מהמחלקה, שאם לא כן, היא תעליל עליו כי כפה עצמו עליה.

רני נזכר כיצד בילה בסרט עם דנה, החתיכה של הכיתה, ועורר קנאה מצד בנים אחרים. הוא אפילו זכה לנשיקה אמיתית עם לשון, על פי בקשתה של דנה. נשיקת דייט ראשונה בחייו.
האם ישמור אמונים לדנה או יעדיף את תמי?

הספר נפתח בקטע קשה ועצוב כאשר רני מובא על ידי הוריו לאישפוז במחלקה הפסיכיאטרית, והוא חווה חרדה קשה, כאשר מלבישים אותו בפיז'מה כחולה וקושרים אותו למיטה. "סערה אוחזת בי ובהלה, מהו המקום הזה אליו הגעתי?... בבקשה אימא, אבא, תוציאו אותי מפה, אני אהיה ילד טוב, אני מבטיח" (עמוד 6).

המחלה מנהלת עם רני דו-שיח: "אני התנחלתי בתוכך, אומנם לא תמיד הייתי פעילה בגופך, אבל מדי פעם זרעתי סביבך הרס" (עמוד 7).

הוריו הגרושים של רני חרדים לשלומו כאשר הוא יצא בסערה מהבית ונעלם, ואפילו עירבו את המשטרה בחיפושים אחריו ברחבי העיר תל-אביב. לא ברור מדוע רני ברח מביתו, וגם לא ברורה מהותה של הפרעת הנפש ממנה הוא סובל. ד"ר אפרתי חשש שרני יתאבד, ולכן הורה על אישפוזו בכפייה.
האם רני סובל מסכיזופרניה? "לפעמים יש קול מהדהד שדבק בי ומפריע לשלוותי" (עמוד 39).
רחמים וסרגי, אחים מאשפזים - הררי אדם, מצאו את רני בגן ציבורי ולקחו אותו בכוח לאישפוז.

שפת הכתיבה יפה, רהוטה ומסקרנת, ואת הספר מאכלסות דמויות רבות, ססגוניות ומעניינות, אותן פוגש הגיבור במחלקה, והעלילה מרתקת ומעוררת מחשבות קשות. זהו מסמך חברתי ונפשי חשוב. 
לאורך כל הטקסט מתבצעים מעברים יוצאי דופן בין שני הדוברים בסיפור – המחלה והחולה.

אין סדר כרונולוגי בסיפור, כאשר זיכרונות מובילים את רני לאירועים וחוויות מעברו.
הספר מורכב מאוסף גדול של קטעים קצרים, והמעבר התזזיתי בין נושאים ודמויות קצת מכביד על הקריאה ויכולת ההכלה של הטקסט.
ישנם בספר קטעים אירוטיים, חלקם קשים לקריאה, בעיקר קטעי האונס של מטופלות במחלקה.

קראתי את הספר וחשתי מועקה גדולה, וכבוגר החוג לפסיכולוגיה אני מודע לדרכים שפויות ועדינות יותר לטפל בהפרעות נפשיות, בעיקר באמצעות שיחות ובניסיון להבין את נפשו הפגועה של המטופל.
אני גם מודע היטב למצבים שבהם אדם עושה מעשים המסכנים את חייו, כמו בניסיונות ההתאבדות של רני ברומן, או שהוא מסכן את סביבתו. במקרי קיצון כאלה כנראה שאין מנוס מאישפוז במחלקה סגורה עם טיפולים שנראים לא אנושיים. רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור לתפקוד המוח ונפשו של האדם.

הספר מציג בדרך עוצמתית ומטלטלת את סוגיית האישפוז הכפוי, ואוזלת ידה של המערכת הפסיכיאטרית.
האם ד"ר אפרתי יוכל להבין את מה שמתרחש במוחו של רני ולרפא אותו ממחלתו? "עלינו לנהל עוד כמה שיחות כדי שנבין היכן אנחנו עומדים. אל תדאג זה לא יכאב, אני אשתדל להיות עדין" (עמוד 16).
הספר הזכיר לי את הספר והסרט "קן הקוקיה" שנכתב על ידי קן קיזי בשנת 1962, ספר מטלטל המציג את העוולות שמתבצעות בשם הפסיכיאטריה. האם זה נכון לקשור כל מטופל בידיו וברגליו מיד עם קליטתו במחלקה הסגורה, ולגרום לו להשפלה גדולה? "אני לא משוגע. אני לא רוצה להיות משוגע כמוכם" (עמוד 43).
הספר מתאר מנקודת המבט של רני את צוות בית החולים כאנשים מרושעים, לא אנושיים, שאונסים את המטופלות... "הוא חודר בה, מכה בפניה וצוחק ברשעות" (עמוד 44).

האם כדורים עם תופעות לוואי קשות הינם הדרך הנאותה לטפל בנפגעי נפש? "ימלאו אותך במסה של כדורים שאפילו טלוויזיה לא תוכל לראות, כול הגוף שלך ירעד, תהיה חסר מנוחה, ייזל לך ריר מהפה" (עמוד 57).

ההורים חווים תחושה נוראית כאשר הם עדים לקשירת בנם, כאשר הרופא מרגיע אותם שהכל לטובתו.
איך מרגיש אבא שמואשם על ידי בנו בהפקרתו? "אני אבא שלך, מי אם לא אבא יאהב את בנו" (עמוד 56).

מה שמתואר בספר הוא מוגזם וחריג, ובסיום יש התערבות של המשטרה וכלי התקשורת, שמגיעים לחקור ולסקר את מה שמתרחש בבית החולים הפסיכיאטרי.

הספר מסתיים עם מסר של תקווה לעתיד טוב יותר לרני ולאהובתו. "העולם יפה, יש למה לצפות, לא הכול אבוד, אני יכולה עוד לתקן ולהבריא" (עמוד 475).

עופר ירמינובסקי הוא סופר ומשורר יליד 1973, מתגורר ברמת גן, וכתב בעבר ספרים ושירים.

אני ממליץ בחום על הספר לכל מי שמעוניין לחוות את מה שעוברים חולי נפש בתוך מוחם ובאישפוז כפוי במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש.

שם הספר: כרוניקה של מחלת נפש.

שם המחבר: עופר ירמינובסקי.

מספר עמודים: 481.

הוצאת ספרים: ארגמן מיטב.
תאריך הפקה: ינואר 2024.

לרכישת הספר:

https://bkiovnhroh1.com/Catalog.asp?Page=NewShowProd.asp&PRodID=2615063