צילום: צביה ויצמן כספי
ועידת ישראל לכלכלה ירוקה - מרץ 2024/ צביה ויצמן כספי
ועידת ישראל לכלכלה ירוקה התקיימה מטעם קבוצת התקשורת משוב בראשות וניהול חיים אלוש.
הועידה התקיימה באייר פורט סיטי. על השולחנות באולם הוצבו בקבוקי פלסטיק וכוסות חד פעמיים מקרטון ולא מפלסטיק!! ולא מאלה המתכלים. עשרות בעלי עניין התכנסו שם. בהם חקלאים צרובי מסע ומדענים שהציגו על מסכים פתרונות ירוקים. היו גם אנשים שממלאים תפקידים במשרדי ממשלה, איכות סביבה, משרד החקלאות משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה. ועיתונאים המסקרים אירועים מעין אלה שלא זוכים לפתוח מהדורות.
בקהל זיהיתי פנים מוכרות יותר ופחות, רובם אנשי הדרום כמו חיים וילן, אלון שוסטר, בני ביטון, ישראל זיו, יעקב מוסקוביץ, שהזכיר ליושבים את בן גוריון הכהן הגדול של הנגב. ואמר כי “מים לא חסרים בישראל, כיום אנו מייצאים מים לירדן ומים לאזרחים צריך לספק במחיר אפס״ אמר. בשורה. למי שזוכר את קמפיין ״ישראל מתייבשת״ והפנים הנסדקות של רננה רז הרקדנית היפיפייה.
מאיר שפיגל שהתריע כי גנרטור לא יוכל להושיע אם תהיה קטסטרופה…צריך לנצל את הגגות ולהתקין מערכות סלולריות ביתיות, שהרי החשמל לא תמיד עומד ביעדים. ונייצר פתרונות לאגירת אנרגיה…
בני ביטון ראש העיר דימונה אמר כי הגיע הזמן להעביר סמכויות לשלטון המקומי. ״אני פונה לסמוטריץ לשחרר את המקרן לרשויות המקומיות…״ עוד הוסיף כי דימונה היא עיר ירוקה והיא במעבר לתאורה סולרית ויש חסכון ניכר. נציגים מחבל תקומה ומרמת נגב בשולחן הסמוך מחאו כף.
הגיעו לנאום ולהתחכך גם השרה לאיכות הסביבה, עידית סילמון שחזרה וקראה שצריך לפעול במהירות ולנקוט בצעדים משמעותיים. בין היתר התייחסה בנאומה לאסטרטגיית הפסולת. הדגישה כי המפתח הוא אנרגיות מתחדשות כי הן תורמות לבטחון אנרגטי ומייצרות מקומות עבודה חדשים. ואיכשהו גם בשנה האחרונה הקשה זכינו להניע לצמיחה כלכלית. הדגישה השרה. היא מבקשת להגדיל את תקציב משרדה ב300 מליון שקל (ביועצים סביבתיים…שצריך לשלם להם משכורות…) ועוד אמרה כי ״כך נלמד טוב איך להפוך פסולת לזהב״. הנושאים על סדר היום בועדות הם: מתקני מיחזור, מס על הפחמן, חוק האק׳לים, הרישוי המשולב. באזור גוש דן פועלים להפחתת זיהום האוויר.
אז כן, משק המיים מנוהל ביעילות, כמויות ההתפלה יגדלו. בעיית החשמל מדאיגה בעיקר בימי איומים מרושעים ומלחמה שאנו מצויים בה. ויש בינתיים פתרונות על הנייר.
הצעה להקמת מתקני קצה שיביאו פתרונות חדשניים להפוך את הזבל לאנרגיה ובכך להפחית את גזי החממה ולייצר חשמל.
הגנה על מצוקי הים דורשת הגדלת תקציב.
שינויי חקיקה יובילו אותנו לאתגר את השוק ותביא הזדמנויות עיסקיות.
חוק הרישוי שיפחית ביורוקרטיה.
חוק האקלים שהנה כבר הוא מגיע ליעדים טובים וקידום חוקים ירוקים.
תגדל האכיפה לטיפול בפסולת הבניין ועוד הבטחות ומילים יפות.
אז מה היה לנו - דובר על המיים. על החשמל. על הנגב. ומילים יפות כמו ״אנרגיות מתחדשות״…על צעירים שצריכים לאכלס את הנגב ולעשות מעשה. ועל תקציבים שצריך להגדיל ועל הבהלה לזהב שיתגלה בפסולת. ומישהו בשולחן העגול בו ישבנו הזכיר כי הפרדת הפסולת של אזרחים ממושמעים וטובים וילדים מחונכים בסוף התהליך מתערבב מסיבות מוזרות.
אז למה להפריד מלכתחילה. אולי זה התמהיל לייצור זהב מפסולת…?!