שיר:

פֶּלֶא/ יעקב ברזילי

כְּשֶׁאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מַתִיזָה סִילוֹנֵי זְרִיחָה

וְגַם צִיפּוֹרֵי שִׁיר מְזַמְזְמוֹת מַנְגִּינָה

עַיִן אַחַת קוֹרֶצֶת לַאֲחוֹתָהּ

וַאֲנִי יוֹצֵא לְטִיּוּל בֹּקֶר בְּגַן נְּעוּרַי

בְּשׁוֹטְטִי בֵּין הָעֲרוּגוֹת

פּוֹגֵשׁ לָרֹב אוֹתִיּוֹת

אוֹת אוֹת לְדַרְכָּהּ

כָּל אוֹת לְבַדָּהּ

גִּימֶ"ל מְגַעגַעַת גַּעְגּוּעִים

הֵ"א צוֹעֶקֶת הֵי לְרֵ"שׁ הַחֵרֵשׁ

טֵי"ט מְחַטֶּטֶת בַּכִּיס הָאֲחוֹרִי שֶׁל חֵי"ט

כַּ"ף מְדַדָּה בְּכַפְכַּף

בֵּי"ת כְּבַר בְּבֵית אָבוֹת

וּכְשֶׁכָּבַד עָלַי לִבִּי

נוּן סוֹפִית לָחֲשָׁה בְּאָזְנִי

אוּלַי תַּהֲפֹךְ אוֹתָנוּ לְמִשְׁפָּחָה

לְעֵת עֶרֶב הִבְעַרְתִּי מְדוּרָה

שֵׁבֶט אוֹתִיּוֹת גַּם יַחַד סְבִיבָה

וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא

עֲשָׁשִׁיוֹת נִדְלְקוּ בַּשָּׁמַיִם

בּוֹ זְמַנִּית

יעקב ברזילי