מופע עמיר לב  בספריה העירונית קריית אונו/ אלדד בוברוביץ'

כשאתה שם את פעמיך להופעה בספרייה העירונית בקרית אונו, ב27.2.24 אתה יודע בדיוק מה אתה הולך לקבל. בתוך אולם די קטן הבנוי בחצי גורן ומוקף ספרים, אתה יודע שתקבל בוודאות הופעה באווירה חמה ואינטימית עם קהל ביתי אוהד וזה תמיד כייפי וממלא את הלב.

גם הפעם קידמה את פניי האווירה הנעימה והמוכרת הזו. אחרי חימום קצר של עופר לייב המכנה את עצמו משורר רחוב שמקריא שירים עם ארומה אקטואלית עלה ההרכב "גיסנו" ששר שיר שלא הכרתי אבל משך את תשומת ליבי עם "שתי אצבעות מעזה" עלה עמיר לב מעט נבוך לבמה הקטנה בספרייה. בניגוד לרוב האמנים המופיעים במקום על פי רוב רק בליווי גיטרה או פסנתר, הגיע לב לספרייה מלווה ביובל טובי, נגן סאז מחונן ובבנו לני לב שהפליא לנגן  על התופים. שניהם יחד איתו על גיטרה חשמלית הרכיבו טריו הרמוני ומתואם ככפפה ללופים המוזיקליים המעגליים והמענגים המרכיבים את רוב שירי אלבומיו האחרונים.

לב קנה בצדק שם של אמן היודע ללכוד רגעי קסם יומיומיים במינימליזם של שתיים וחצי מילים: "את תאהבי אותי תמיד גם אם תהיה לי כרס, התאכזבת מהאשה שלי היא לא לבשה שמלה" (כחול וירוק), "לפעמים אני מאושר, אל תדאגי אני סתם יושב, את יודעת כמה אני אוהב" (לפעמים אני מאושר), "בחיפה יש רוח, האוויר מלוח, שטפת את הבית, הוצאת את המים, פעם ראשונה שחורים, פעם שניה שקופים" (חיפה), "אהובתי העתיד קרוב, דברנו על זה, יום אחד אפסיק לכתוב (העתיד קרוב)".

נדרש המון אומץ להרכיב סט ליסט של הופעה מ-12 שירים פחות מוכרים מתוך 14 שירים בסך הכל, רובם משלושת אלבומיו האחרונים והמשובחים: "נוגע בדרכון", "חשמל מהשמש", ו"רומה".  למרות שנצברו לו בדרך לא מעט להיטים, ביניהם "אריה ורותי", "חבק אותי", "קסם", "עננים שחורים", "ערב ראש השנה", "My Girl", "פריז" ועוד, שובצו בהופעה מהגזרה המוכרת רק "לפעמים אני מאושר" הנוגע שפתח את המופע ו"כחול וירוק " המרגש שהגיע לקראת סיומה. לתחושתי היו חסרים עוד כמה רגעים מרימים של שירים מוכרים יותר שאפשר היה לשבץ בין החדשים והיפים כשלעצמם.

תוסיפו לזה את העובדה שלב ממעט לדבר בין השירים מעבר ל"תודה רבה" ביישני מידי פעם ויחד עם כל זאת נשמעו בסוף ההופעה מחיאות כפיים מחרישות אוזניים, כולל של כותב שורות אלה. בסופו של דבר כשמשהו מרגיש אמיתי, אמיץ ואותנטי, הקהל שיצא מחוייך אל הרחוב, יודע להעריך זאת.