צילום: אולפני חובב
על ארץ אהובה ועננים עם אסתר בן שמחון/ ראובן שבת
ספרה הראשון של אסתר בן שמחון הוא רומן היסטורי מרתק ועוצר נשימה שנכתב בהשראת סיפור חייהם של סבה וסבתה, ילידי בולגריה.סיפור שמתחיל בתקופת השפל הגדול, ממשיך במלחמת העולם השניה, עד לניצחון ועליית הקומוניזם ומסתיים בעלייה לישראל. "ארץ אהובה – חשרת עננים עולה באופק" הוא ספרה הראשון. מבחינה ספרותית זהו רומן מעניין מאוד, מבחינה ההיסטורית הוא מוסיף נדבך משמעותי לסיפורה של יהדות בולגריה, חורבן קהילות והתקומה בישראל.
ספרי מעט על עצמך?
אני עובדת כמנהלת איכות בחברת הנדסה טכנולוגית ומשמשת מוקד ידע בתחומים שונים אותם למדתי עצמאית. מוזיקה וקריאה הם אהבות חיי וקשה לי לחיות בלעדיהם. הכתיבה כנראה היא התוצר של שתי האהבות האלה והיא קיימת מאז ומתמיד.
מדוע החלטת לכתוב את הספר ומה ייחודו לדעתך?
את הספר חשבתי לכתוב כבר מזמן, מאחר והסיפור האישי של סבי וסבתי הוא די פלאי. אבל כשהתחלתי לכתוב, הבנתי שיש לבחון את הסיפור בהקשר רחב יותר וכאן הייחוד של הספר: הסיפור של סבי וסבתי כחלק מנושא הצלת יהודי בולגריה, בתוך כל מה שעבר על בולגריה עצמה ועל הבלקן במלחמת העולם השנייה. כך שזה אינו ספר זיכרונות, אלא סיפור על מדינה במלחמה ובתוכה משפחה במלחמה שבמקרה היא משפחה יהודית. כאשר אני מתארת גם את מה שעבר על הבולגרים הלא יהודים, דרך דמויות פיקטיביות ואמיתיות.
מי הם שלושת היוצרים הספרותיים הכי מוערכים בעינייך ומדוע?
כאן המקום להודות שאני כמעט ולא קוראת ספרות ישראלית. מתנצלת, אבל הספרים האחרונים שקראתי היו מסע עד סוף האלף ו-אות מאבשלום. הסופרים המוערכים בעיניי הם דיים דורות'י דאנט הסקוטית, ווילבור סמית' הדרום-אפריקאי וברנרד קורנוול האנגלי ולאחרונה – ג'אנה פטקין האמריקאית. והסיבה היא פשוטה. הם כותבים בצורה מרתקת וקשה להניח את הספר שלהם מהיד. ויש עוד כמה, טובים לא פחות ואולי יותר, כמו דיאנה גבלדון, קן פולט, דיוויד לי קורלי ועוד.
אם היית נקלעת לבקתה בודדה בהרים למשך שנה איזה 3 ספרים היית בוחרת לקחת איתך לשם ומדוע?
King Hereafter של דיים דורות'י דאנט – על המלך מקבת – תיאור יוצא דופן של מלך מעולה שעבר רצח אופי מחריד על ידי שייקספיר.
עמודי תבל של קן פולט – הראשון בסדרת ספרים מרתקת.
והשלישי, מן הסתם, אחד הספרים של ווילבור סמית'.
הסוביה – מרתק, מרתק, מרתק.
במה יעסקו ספרי ההמשך לספר?
החלק הנוכחי עוסק בעליית הפשיזם והשפעתו המזדחלת על חיי הבולגרים, יהודים ולא יהודים כאחד. הדבר מגיע לשיאו כאשר בולגריה חותמת על הסכם עם גרמניה ומחוקקת בשנת 41' את החוק להגנת האומה, במתכונת חוקי נירנברג, שהופך את היהודים לאזרחים סוג ב'.
החלק השני כבר עוסק בשנות המלחמה עצמה. בולגריה מקבלת לידיה שטחים ומציבה בהם צבא ובמקביל מתחילה לגרש יהודים מהשטחים לטרבלינקה. אבל ברגע שהיא מנסה לגרש יהודים מבולגריה עצמה, קמה צעקה גדולה ובתהליך די מופלא, הגירוש נעצר. הגברים היהודים נשלחים למחנות עבודה בכל רחבי בולגריה והנשים והילדים של סופיה מגורשים לערי השדה. בשנת 44' הצבא האדום פולש לבולגריה וזו משנה כיוון ומצטרפת לבעלות הברית במלחמה העזה נגד הנאצים.
החלק השלישי מתאר את החיים בבולגריה עם סיום המלחמה ועליית הקומוניזם, השפעתו על האזרחים בכלל ועל היהודים בפרט. הוא מסתיים בהחלטה של הקהילה היהודית לעלות לארץ ישראל.
