על הסרט הכתובת  על הקיר/ מארי רוזנבלום

 

לקראת יום השואה הבינלאומי, שחל 27/1/24  ולאחר הצלחות בפסטיבלים ברחבי העולם, עלה הסרט "הכתובת על הקיר" בבכורה ישראלית בבימויו של סרגיי קרוצנקו והשחקן אלכס אנסקי.

שפה: עברית, גרמנית, תרגום לאנגלית.

אלכס אנסקי, עיתונאי שחקן ומנחה ישראלי, הגיע לקייב בשנת ,2016  כדי להשתתף כקריין בקונצרט זיכרון לטרגדיית באבי-יאר במלאת 75 שנים לטבח.

בקונצרט, שבוצע על ידי התזמורת הפילהרמונית הלאומית של אוקראינה בבכורה ארצית, אנסקי הקריא פסוקים מקראיים מ"קין והבל" שהשתלבו בפרק הרביעי של הפואמה הסימפונית "בריאת העולם". הקונצרט,  היה המניע ליצירת הסרט 'הכתובת על הקיר' שעסק בשואת יהודי קייב.

 

 

 

בסרט 'הכתובת על הקיר' שנוצר בעקבות הקונצרט, ניצל אנסקי את ההזדמנות, להעמיק בהיסטוריה של יהודי אוקראינה ובטבח באבי-יאר.

 

כאשר אנסקי הלך ברחובות קייב המודרנית, התקשה לדמיין שלפני 75 שנים הלכו באותם רחובות -חיילים נאצים וטבחו ביהודים ורצחו  כ-100,000 מיהודי קייב.

בקונצרט נוצר קשר בין המפיק והיזם הישראלי, נחום סלוצקר והבמאי האוקראיני, סרגיי קרוצנקו ז"ל.

בסרט שיצרו השניים, מתוארת המהירות והדרמטיות בהם  השתנו חיי היהודים מיום כניסת הנאצים לקייב, ואת גורלם האומלל בתקופה הקשוחה והאלימה של המלחמה, והטבח.

 

הסרט חוקר את ההיסטוריה גם דרך דמויות אחדות שהזדמנו למלחמה, למשל, החייל הגרמני האנס, שנלקח לצבא הנאצי, בעל כורחו, ונגרר לתוך מכונת המלחמה והאלימות הבלתי נמנעת.

בניגוד לאכזריות הנאצית אנו עדים לרגשות התמימים והעדינים של האנס שנרקמים במבטים, ללא מילים, לנערה יהודייה צעירה, בזמן שהיא יוצאת לדרכה האחרונה, ולשניהם אין מושג לאן מכונת ההרג תיקח אותם.

 

הסרט מסתיים באפילוג 'אל מלא רחמים', בביצועו של ברוך ברלינר, שמציין את זכר קרבנות השואה.

אין ספק שערכו של סרט זה אינו רק בתיעוד הכאוב והמרגש, אלא בהיותו אות וציון תמיד למה שקרה, נטבע בנו, נחקק ונחרט בזיכרון האנושי של העולם.

אנסקי עושה זאת בהחלט בצורה מרגשת, ייחודית, חשובה ובעלת משמעות.