שיר:

אֶל הַנֶּצַח הַשִּׁיר / חַיִּים סֶפְטִי

 

עוֹרְקֵי הַנֶּצַח בַּשִּׁיר

וְהַשִּׁיר חוֹצֵב בְּסַלְעֵי הַשַּׁיִשׁ,

בְּלֵב אַבְנֵי הָאֲדָמָה זוֹרְמִים דָּמָיו

בְּטַבְּעוֹת הָעֵצִים תִּתְוַסֵּפְנָה שְׁנוֹתָיו

בַּבַּרְזֶל הַכָּבֵד בְּלֵב הָאֲדָמָה נוֹצָקוֹת בְּתַבְנִיּוֹת מִלּוֹתָיו.

יִעוּד הַשִּׁיר אֶל הַנֶּצַח

צֶלֶם לוֹ בְּמִשְׁכַּן הָאַלְמָוֶת

לַעֲמֹד תַּחַת שִׁנֵּי הַשָּׁנִים מַשְּׂאַת נַפְשׁוֹ

לִהְיוֹת נִתָּךְ עִם הָאֲדָמָה

אֶבֶן מֵאֲבָנֶיהָ וְעֵץ מֵעֵצֶיהָ לִהְיוֹת.

 

(מתוך הספר "דו"ח על יתרת הנפש", הוצאת "כרמל").

 

טואול - בניית אתרים