הסופר שהתגלה לאחר מותו עם ריטה פרידמן / יהורם גלילי

זאב פרידמן ז"ל, נגן קלרינט מוכשר בסינפונייטה באר שבע, כתב במשך שנים ברוסית יומן סודי ורומן, שהפכו בזכות אימו ריטה לספר מרתק בשם "הרמב"ם בק.ג.ב" (הוצאת סטימצקי)

בזכות ריטה פרידמן, שנותרה אלמנה וללא בנה היחיד, הפכו היומן הסודי והרומן שכתב ברוסית בנה זאב (ולדימיר) פרידמן ז"ל, נגן קלרינט מוכשר בסינפונייטה באר שבע במשך 20 שנה, מוזיקאי, מורה מוכשר וסופר (שמוזיקת חייו נפסקה לאחר שנפטר בגיל 49 לפני 13 שנה), לספר חדש בשם "הרמב"ם בק.ג.ב" (הוצאת סטימצקי) שיצא לאור בימים אלו ולספר בשם "ליל השביעי בנובמבר" (פרדס הוצאה לאור), שיצא לאור בשנה שעברה ויצא לאור ברוסית בישראל, ברוסיה, באוקראינה ובארצות הברית.

ריטה פרידמן: "הבן שלי זאב אמר שהוא כותב רומן אבל לא ידענו על מה הוא כותב. במשך שעות הוא ישב במטבח בבית, וכשיצא החוצה הסתיר את כל הדפים שבהם כתב כדי שלא יידעו על מה הוא כותב. שנה לאחר מותו מצאתי מחברות עם הטקסטים שכתב. מאז שהיה ילד הוא כתב יומן ברוסיה, ובישראל המשיך לכתוב את היומן וגם רומן. הוא גם היה מצייר ציורים מיוחדים ושרבוטים על דפים. ביומן הוא פורש לעצמו תוכנית, שלפיה החיים יכולים להיות ברמה אנושית גבוהה. זאב היה אדם צנוע מאוד, שלא היה צריך מחיאות כפיים עבור הטקסטים שכתב, אבל הכתיבה הייתה המהות של חייו. התחלתי לקרוא את הטקסטים שלו ודאגתי כיצד יסתיים הסיפור, כי הוא הגיע למקומות מסוכנים. בסופו של דבר בכיתי, כי המהות של כל הספר נמצאת במילותיו האחרונות שבהן מופיע שמו של הספר. בהתחלה העתקתי בכתב יד את כל הטקסטים וסידרתי אותם במחברת. חשבתי שמישהו יעזור לי להקליד את הטקסטים בשפה הרוסית למחשב, אך במשך כשנתיים הקלדתי בעצמי את הספר לאחר שקניתי מחשב ולמדתי שיעורים פרטיים ממורה פרטי".

בספר "הרמב"ם בק.ג.ב" כותב זאב פרידמן: "אלוהים, שמור אותי מהבגידה האיומה ביותר - הבגידה בעצמי!". אריאל בולשטיין כתב בכריכה האחורית: "נפש האמן של זאב פרידמן, נפש עדינה וסוערת של אדם ברוך כישרונות ומלא תשוקות, משתקפת ברומן שלו, בשירים, בסיפורים ובמסות שהספיק לכתוב בחייו הקצרים, אך הפלא האמיתי הוא שבמסע לנפשו של הסופר הקורא יעמיק בנפשו שלו. היצירה של פרידמן משולה למופע זיקוקים מהפנט: נדמה שהוא בורא ומוחק עולמות במשיכת קולמוס, בשתיים-שלוש שורות בודדות של טקסט קסום. סגנון הכתיבה שלו כובש ורצוף ניצוצות, והנושאים שבהם בחר לגעת מרתקים ומעוררי מחשבה".

ריטה, ספרי על תהליך העריכה, התרגום וההפקה של הספר "הרמב"ם בק.ג.ב.".
"התרגום של הספר מרוסית לעברית נמשך כשנה. לאחר שבאתר אינטרנט בינלאומי בשפה הרוסית פורסמו חמישה פרקים מהספר, התקבלו תגובות רבות מכל רחבי העולם ונוצר ביקוש לרכישת הספר, כולל מצרפת, מארצות הברית ועוד. לאחר הקלדת הספר פניתי לאלכסנדר רסגון, עיתונאי ועורך ספרים בשפה הרוסית, שהתרשם מאוד מהספר ואמר לי שכמעט ולא היה צריך לשנות בו דבר. גריגורי קנוביץ', ראש הקהילה היהודית בליטא, כתב את ההקדמה לספר, ופניתי אליו באמצעות חברה. לאחר שקרא את הספר הוא לא הפסיק לקרוא כי העלילה מרתקת כל כך. אז הבנתי שיש לספר ערך חשוב מאוד, והעברתי אותו לעימוד גרפי ולאחר מכן להדפסה".

הספר "הרמב"ם בק.ג.ב" השתתף ב-22 פרזנטציות שנערכו ברחבי ישראל: בירושלים, בתל אביב, בצפת, בחיפה, באשקלון, בקרית גת ועוד. הספר גם יצא לאור בחמש מהדורות שונות בשפה הרוסית: ירושלים-שיקגו, מוסקבה, קייב - בשנת 2017 במלאת 100 שנה למהפכה הרוסית ובניו-יורק.  

לדברי ריטה, הספר עליו עמלה רבות הוא הנשמה הגבוהה של בנה המנוח זאב, שהמטרה שלו הייתה להיות נאמן לעצמו. "בשנת 1977, כשזאב היה בן 17 בלבד, הוא כתב את הפרק האחרון שמופיע בספר, שבו הצליח לסכם את ההיסטוריה של עם ישראל בישראל ובגולה. הוא עושה זאת בצורה מרשימה ומעוררת הערכה,  במיוחד לאור העובדה שאז לא היו לו מקורות מידע רבים כמו היום".

היא מציינת כי בתנאים שבהם חי בנה זאב היה לו קשה להיות נאמן לעצמו, במיוחד לאור הרדיפה של הק.ג.ב אחריו. "לזאב היה קל מאוד לעשות את מה שביקשו ממנו בק.ג.ב וגם רצו לשלם לו כסף על כך - להלשין על חבריו היהודים. בספר יש פרק על יהודי בשם יוסף שהלשין על זאב לק.ג.ב, לאחר שזה סיפר לו בהתרגשות שהוא אוהב את ישראל ורוצה לטוס לשם. זאב נשאר נאמן לעצמו, לנשמה שלו וגם ליהודים שחיו איתו. הוא התחיל לכתוב את הרומן כשהגיע לישראל עם משפחתו בשנת 1990. היו לרומן שלושה נוסחים שונים, אבל זאב בחר בנוסח אחד. היו גם כמה אפשרויות לסוף הרומן, שבו ק.ג.ב רוצה לשלוט בהכול, כולל מחשבות של אנשים, בעולם החלומות וגם בעולם הבא. כך למשל, בלילות רואים אנשי הק.ג.ב שיש אורות בבית כנסת, אך אינם מסוגלים לפתוח את דלת בית הכנסת. נציגה של הק.ג.ב שגרה מול בית הכנסת רואה שאנשים נכנסים למקום בלילה, אבל מבינה שאלו יהודים בלבוש עתיק והיא רואה שהם מדברים ביניהם אבל לא שומעת כלום. היא גם לא מצליחה להיכנס. היהודי מישה דווקא מצליח להיכנס לבית הכנסת, ושם נפגש עם הנשמה של סבו".

ריטה, מה את מצפה שהספר יעשה?
"כבר כשהיה ילד זאב אהב מאוד את ישראל ואת העם היהודי. בגיל 13 הוא אמר לנו: 'עכשיו עולים לישראל, אבל אז לא היה ניתן לעלות לישראל אלא רק דרך מדינות אחרות כמו לטביה וגיאורגיה. הוא היה המנוע של העלייה שלנו לישראל. דרך ספרו החדש הוא מעביר את האהבה הזאת. בחייו, כשראה סכסוכים בין אנשים, הוא תמיד ניסה להשלים ביניהם ורצה שיהיה שלום בין אנשים. לדעתי הספר יכול להשפיע על אנשים להשלים ביניהם, וזה חשוב מאוד שמסר כזה יעבור לעם ישראל להתקרב האחד לשני במיוחד בימים אלו. הספר עוזר לאנשים להכיר את התקופה הקשה בברית המועצות וגם מתאר את ההתמודדות הרוחנית של הנשמה של זאב עם כוחות האופל, שבמקרה זה הוא הק.ג.ב".

הספר הקודם של זאב פרידמן, הרומן "ליל השביעי בנובמבר", מוקדש להתעוררות התודעה היהודית בתנאי המציאות הסובייטית. את הרעיון המרכזי הגדיר פרידמן כך: "אני, הדרך שלי לבית הכנסת, ליהדות, לאלוקים". את הדרך המרתקת, מלאת התלאות והייסורים, עושה הגיבור תוך עימות מתמיד עם כוחותיהם האפלים של הק.ג.ב". גלינה בלייך כתבה בכריכה האחורית של הספר: "הפרוזה של זאב פרידמן משאירה רושם עמוק של שיחת נפש עם אדם חכם, עמוק וכן, הניחן בחוש סגנון ובהומור עדין. המורשת הספרותית שלו - רומן ליל השביעי בנובמבר, הסיפורים, היומנים, כתיבתו על אקטואליה - יוצרת תחושה של אנושיות מלאת עוצמה, וחן שובה לב של אישיות המחבר. בה בעת, עולמו של זאב פרידמן מלא דרמה ולעתים טרגי. הגיבורים שלו עומדים לעתים במצב הלא פשוט של בחירה פנימית הנכפית עליהם דרך ההיתקלויות עם המציאות המכוערת של החיים החברתיים והפוליטיים, עם הצורך הגדרה עצמית ובמאבקים שונים. זאב פרידמן מפתח את דיוקן הגיבור שלו על רקע התקופה, מה שמאפשר לקשר את תפיסת העולם שלו עם השורה של אוסיפ מנדלשטם: "נסו לקרוע אותי מהתקופה שלי..." נוכח נושאים אלה, נושא האהבה מתבטא ביצירותיו באופן רך ועדין יותר - זו תמיד חוויה טהורה, מייסרת. זאב פרידמן שולט לחלוטין במילה הכתובה. ביצירותיו נשמע קולו הייחודי של המחבר, העולה לעתים לאינטונציות של קפקא או בולגקוב, ונסמך על ניסיון הספרות הקלאסית."

אלי לוקסמבורג מוסיף: "הפרוזה של זאב פרידמן לא יוצרת רושם של פרוזה גלותית, על אף שהאירועים מתרחשים בגלות. אין זו פרוזה של שלום-עליכם, זאת לא פרוזה של הסופרים הגלותיים מן העבר, מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. לסוג זה של פרוזה קראתי פעם ”הפרוזה של השיבה”. זאת מין שכבה שבין הגלות לבין ישראל, זאת עוד לא לגמרי פרוזה ישראלית, אבל היא עומדת בדרגה גבוהה יותר מעל ליצירות הפרוזה הגלותית, והמחבר הצליח בכך מאוד".

ניתן לרכוש את הספר "הרמב"ם בק.ג.ב" מאת זאב פרידמן בחנויות של סטימצקי:
https://www.steimatzky.co.il/010140821

 

 

 

טואול - בניית אתרים