על מלחינים ראויים בפני עצמם עם ניר כהן שליט/ ראובן שבת

עמותת "העולם המרהיב של המוסיקה היהודית" מוציאה אל האור מוזיקה אבודה

של מלחינים יהודים בתקופת השלטון הנאצי

הקונצרט הקרוב של פרויקט "אל תוך האור" יתקיים ביד ושם ביום ג' 24.1 ב 17:30

 

 

בעשורים האחרונים מתגלות לנו יצירות של מלחינים יהודים, שפעלו בתקופת השלטון הנאצי ולפניה באירופה וברחבי העולם.  פרויקט "אל תוך האור" דואג להוציא את המוסיקה האבודה מהארכיונים הרבים מסביב לעולם בהם היא שמורה  ולהביאה אל הבמה בביצוע חי.

מר יעקב פישר, יו"ר עמותת "העולם המרהיב של מוסיקה יהודית", ויוזם פרויקט "אל תוך האור", נעזר לצורך בחירת היצירות בצוות הניהול המוסיקלי של הפרויקט, ניר כהן-שליט ופרופ' מיכאל וולפה, וכן גייס קבוצת יועצים בינלאומיים, כולם מומחים בנושא המוסיקה האבודה, מארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ארצות אירופה שונות, בריטניה וכמובן ישראל.

 

בקונצרט הקרוב, שייערך ב-24.1 לקראת יום הזיכרון הבין-לאומי לקורבנות השואה ב"יד ושם", רביעיית טוסקניני תנגן רביעיות מיתרים של שלושה מלחינים יהודים צ'כים: ארווין שולהוף, ויקטור אולמן וגדעון קליין (האחרונים כתבו את יצירותיהם בגטו טרזין), ותציג אותם בקונטקסט רחב יותר, היסטורי, תרבותי ומוסיקלי.

מנכ"ל יד ושם, מר צביקה פייראיזן, שמח לשתף פעולה עם הפרויקט, אשר מציב את יצירותיהם של מלחיני "המוזיקה האבודה" בקדמת הבמה, וללמוד דרכם על השראה, על התנגדות ועל רוח האדם בתקופת השואה.

המנהל המוזיקלי של הפרויקט והקונצרט, ניר כהן-שליט אומר שהרעיון של הפרויקט ושל התכנית לקונצרט זה הוא להציג את המלחינים היהודיים על רקע יצירות מהן הושפעו, כדי לא לצמצם אותם ואת היצירה שלהם ל"מוסיקת שואה: "במרכז התכנית הלא שגרתית נמצאת רביעיית "הדיסוננסים", יצירת המופת של מוצרט, שהיא אחת מאבני היסוד של ז'אנר רביעיות המיתרים. בין ארבעת פרקיה שזורות יצירות מאת מלחינים נוספים להרכב זה, שכולם שואבים ממנה השראה בצורה זו או אחרת. בנוסף למלחינים הצ'כים היהודים (שולהוף, אולמן וקליין) שילבנו את ינאצ'ק שהוא חוליה מקשרת בין המסורת הקלאסית של מוצרט והסגנון היותר ספציפי של המלחינים הצ'כים היהודים. הדגש בקונצרט זה הוא על הדיאלוג בין המלחינים היהודיים לבין המלחינים הקלאסיים".

כהן-שליט, מה החשיבות והמשמעות של הפרוייקט המוזיקלי הזה, ובפרט בימינו?

הפרויקט שלנו אינו מכוון דווקא לציין את מותם הטרגי או סבלם של המלחינים תחת השלטון הנאצי, אלא בעיקר לחגוג את המוסיקה האיכותית שהם כתבו, על ידי הבאתה לבמה – "אל תוך האור". השלטון הנאצי והשואה של העם היהודי הובילו לקטיעה אכזרית של הקריירה המוסיקלית ואף של חייהם של מלחינים ומוסיקאים יהודים, שחיו באירופה הכבושה. הם הוגלו או נאסרו ונרצחו. יצירותיהם נחשבו כ"משחיתות מוסרית" (degenerate) ואסורות לביצוע. אל אף הניסיון הנאצי להשמיד את היצירה, יצירות רבות שרדו בכתובים ונמצאו בידי קרובים או בארכיונים.

גם המוסיקה האבודה שהתגלתה מחדש היא למעשה שורדת שואה וחוגגים את חזרתה לבמה. את המלחינים אי אפשר כמובן להחזיר לחיים אבל את המוסיקה שלהם בהחלט כן. מגיע להם שהמוזיקה שלהם תעמוד למבחן הקהל, זהו צ'אנס שהיא לא קיבלה, בשל הרדיפה בתקופה הנאצית.

הציבור מוזמן לגלות את ולהנות מהאיכות של מוסיקה זו.

 

 

 

 

איך אתם מגדירים איזו מוזיקה נחשבה אבודה, הרי בפרויקט אין רק יצירות שנכתבו או בוצעו בגטאות עצמם?

 

המלחינים שאנו מציגים בקונצרטים של הפרויקט הם מלחינים איכותיים, שהקריירה שלהם נפגעה בשל הכיבוש הנאצי.

אם ניקח לדוגמא את המלחין המפורסם ארנלד שנברג, שנאלץ להגר מגרמניה אחרי עליית הנאצים, הייתה לו הצלחה גדולה בווינה לפני עליית הנאצים. המוזיקה שלו קיבלה את ההזדמנות שלה, וקשה לומר שהוא קופח בתולדות המוזיקה.

יש מלחינים שהיגרו ולא הצליחו לשחזר את הקריירה שלהם וכל הקריירה נשכחה לחלוטין והיו צריכים להתחיל מחדש ולא תמיד הצליחו. דוגמא כזאת למשל הוא המלחין היהודי איטלקי מריו קסטלנואובו-טדסקו, שנאלץ להגר לארה"ב, בשל המשטר הפשיסטי הפרו-נאצי באיטליה. אמנם הוא חיבר מוזיקה לסרטים, אך המוזיקה הקלאסית שחיבר, לא זכתה להזדמנות והיא כמעט ולא מבוצעת. אותו למשל, נוכל לשלב בפרויקטים בעתיד

מה ייחודו של הקונצרט שיתקיים ביד ושם?
הקונצרט מתמקד בשלושה מלחינים צ'כים ויציג אותם על רקע רביעיית “הדיסוננסים” מאת מוצרט ורביעיית מיתרים מאת המלחין הצ’כי לאוש ינאצ’ק.
מבין השלושה אולמן היה המבוגר ביותר וגם הספיק להנות מקריירה מרשימה לפני המלחמה. הוא הגיע לוינה וז'נבה וזכה להשמעות ולמשרת מנצח. הוא גורש לטרזין ובה מונה כמנהל אגף המוסיקה ב"מחלקת שעות הפנאי", שהקימו הנאצים אחרי שהבינו שיש בגטו פעילות מוזיקלית. אולמן גם חיבר מוזיקה בטרזין ובקונצרט יבוצע פרק מתוך הרביעייה האחרונה, שנכתבה בטרזין.
המלחין הצעיר מבין השלושה, גדעון קליין התחיל קריירה מצליחה כפסנתרן והתקבל ללמוד באקדמיה המלכותית של לונדון, אך לא הורשה לעזוב את צ'כיה. הוא התחיל להלחין בטרזין, בה עבד כמדריך לבני נוער וכן במחלקה בניהולו של אולמן, אותו הכיר מפראג.
היצירה שנבחרה פנטזיה ופוגה לרביעית מיתרים היא יצירה בוגרת מאוד למלחין שנרצח לפני גיל 26. בדומה לרביעיית “הדיסוננסים” מאת מוצרט היא יוצאת מאיטיות לסיום יותר נמרץ. מעין מהלך של יציאה מחושך לאור.
המלחין ארווין שולהוף, יליד פראג, היה מלחין מגוון המזוהה עם המסורת הגרמנית, והווינאית (למד בוינה), וגילה גם עניין באוונגרד, בדאדא ובג'אז וביצירות עממיות.
הקריירה שלו נפגעה כבר במהלך שנות השלושים, בשל יהדותו ונטייתו הפוליטית.
הוא לא הגיע לטרזין  ולא הספיק לכתוב מוזיקה אחרי שנשלח למחנה ריכוז בגרמניה, בו נרצח.
בקונצרט יבוצעו 2 פרקים קצרים שלו הנסמכים על מחולות – טנגו ומחול צ’כי עממי, הם מתחברים לפרק המינואט מהרביעייה מאת מוצרט שכתוב גם הוא לפי מודל של מחול.

מה ייחד את טרזין? 
טרזין היה גטו יוצא דופן. זה לא היה רובע בעיר אליו פונו יהודים מאותו איזור אלא כלא פוליטי שפונה מתושביו והגיעו אליו יהודים מבוהמיה ומורביה (היום צ'כיה), אוסטריה, הולנד, הונגריה ועוד. לא היתה בו מערכת תרבותית יהודית והיא נבנתה מהבסיס. מכיוון שלמקום הגיעו גם כלי נגינה ותווים, וכמובן מלחינים, חיי התרבות התפתחו בו בהתחלה בסתר ובהמשך באישור הנאצים במסגרת "המחלקה לניהול שעות הפנאי".
יש אנשים הסוברים שטרזין הוקם כגטו לדוגמא, אך ההיפך הוא הנכון. הנאצים ניצלו את מה שהאוכלוסייה יצרה בגטו בשלוש השנים הראשונות לקיומו, אחרי שהלחצים הלכו וגדלו לביקור של הצלב האדום. בימים שלפני הביקור שלחו אל מותם עשרות אלפי יהודים שלא היו "ייצוגיים" מספיק. חזיתות הבתים לאורכו של מסלול הסיור שופצו על ידי תושבי הגטו ויצרו מצג שווא של חנויות ובתי קפה.
כמו כן, הופקו קונצרט ואופרה לילדים. סביב אותו ביקור החלה הפקה של סרט תעמולה, "טרזינשטט – ההתיישבות היהודית" שחלקים ממנו זמינים ביוטיוב. אחד מהבמאים היה האסיר קורט גרון, ששיחק בסרט "המלאך הכחול" בכיכובה של מרלנה דיטריך ונרצח מאוחר יותר באושוויץ.

איך היצירות שרדו?
היצירות של שולהוף שרדו כחלק מהרכוש האישי שלו, לפני שנשלח למחנה הריכוז הגרמני וולצבורג. יצירות מאת אולמן יצאו לאור גם לפני המלחמה, וכך חלקן השתמר. חלקן הופקד בידי ההסטוריון גונטר אדלר ששרד את המלחמה והוציא אותן לאור. היצירות שאולמן וקליין כתבו בטרזין נשארו במקום. התווים שמורים בארכיון העיר טרזין - שחזרה להיות עיר ככל דבר וחלקה מוקדש להנצחת הגטו. בשנות התשעים נמצאה בעליית גג בפראג מזוודה עם תווים של גדעון קליין שהוא השאיר למשמורת לפני המלחמה ורק אז התגלו היצירות שהוא כתב לפני שנאסר בטרזין. גדעון קליין הצעיר נשלח מאושוויץ לתת מחנה עבודת פרך בשם פירסטנגרובה. יש עדויות שראו אותו בחיים ב 26.1.45 יום לפני שחרור אושוויץ, שהוא גם יום הולדתו של מוצרט. כפי הנראה היה חלש מאוד ונורה לפני צעדת המוות, אותה צעדה שיצאה לפני כיבוש אושוויץ על ידי בעלות הברית ב 27.1 התאריך המצוין כיום השואה הבינלאומי.

 

 

מווינה ופראג לטרזין:
המלחינים היהודים בטרזין בראי הקלאסיקה
קונצרט בסדרה "אל תוך האור"

רביעיית טוסקניני – נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית Toscanini String Quartet

ז'ניה פיקובסקי – כינור  Yevgenia Pikovsky
אסף מעוז- כינור Asaf Maoz
דימה רטוש – ויולה Dmitry Ratush
פליקס נמירובסקי – צ'לו Felix Nemirovsky

 

הנחיה   המוזיקאי אסף מעוז, התזמורת הפילהרמונית הישראלית

יצירות לרביעיית מיתרים של ויקטור אולמן, גדעון קליין וארווין שולהוף
בצד רביעיית “הדיסוננסים” מאת מוצרט ופרק מרביעיית המיתרים מס’ 1 מאת ינאצ'ק

יום רביעי, י"ד בשבט תשפ"ד, 24 בינואר 2024
באולם ע"ש אדמונד י. ספרא, יד ושם החל מ 17:30
כניסה חופשית, יש להירשם מראש ב"יד ושם"