שיר:
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי / שאול אלעזר
כָּבָה הַסַּהַר -
וּמִן הַמִּנְהָרוֹת עָלוּ בְּנֵי
חֹשֶׁךְ, עָטִים אֶל קַו הַתֶּפֶר.
נִפְרַץ הַשַּׁעַר -
מָחוֹל וָתֹוף נָדַמּוּ. צָחַק
הַשָּׂטָן, חַרְבּוֹ בְּכָל אֵבָר וָעֵבֶר.
זָקֵן וַַיֶלֶד עָלוּ בַּסַּעַר -
הַשּׁוֹחֵט שָׁחַט וְשָׂרַף הַבַּיִת,
קֵן לַשְּׂמָמִית בֵּין עָפָר וַאֵפֶר.
יוֹם שְׁבִי וָצַעַר
הָיָה הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.
שָׁבְתָה שִׂמְחַת-הַתּוֹרָה,
וְחוּלַּל הַסֵּפֶר –
לִסְטִים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן,
- אַנְשֵׁי חַמַאס.
שְׂדוֹתֶיךָ לָכִישׁ הָיוּ לְמִרְמָס.
וְאֶבֶן מִקִּיר אִם תִּזְעַק חָמָס!
לֵב עֲרֵלִים, אֵיכָכָה לֹא יִימָּס?
הִפְשִׁיט בֶּן שָׂטָן חֶמְדַּת בַּת צִיּוֹן,
עוֹרָהּ פָּשַׁט בְּאִבְחַת הַפִּגְיוֹן,
וּפָשַׂק אֲגַנָּהּ, כְּדַי קֶצֶף וּבִזְיוֹן!
וְלָמָּה זֶה שָׁתַק, וְנָדַם אֵל עֶלְיוֹן?
וְלָמָּה זֶה שָׁתַק -
לְאוֹנֶס נָשִׁים וְשִׁיסּוּף אֵיבָרִים,
לְתִינוֹק שֶׁנִּצְלָה בְּאֵשׁ תַּנּוּרִים,
וְעוּבַּר נֶעֱקַר מֵחֶבֶל טַבּוּרִים?
וְלָמָּה זֶה שָׁתַק -
הֵן יֶלֶד נֶעֱרַף מוּל עֵינֵי הַהוֹרִים?
עַל פְּנֵיהֶם בְּעָתָה, גַּפֵּיהֶם אֲסוּרִים.
דָּתָם שְׁאוֹל וַחֶרֶב,
'אַלַּלָהוּ אַכְּבָּר' אֲדוֹנָם.
וּכְבָר נִשְׁבַּעְנוּ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת,
וְקִבַּלְנוּ עָלֵינוּ "קוֹנָם";
לֹא עוֹד 'חַיְיבָּאר יָא יָאהוּד'!
יֵדַע מוּחַמַּד, וְיֵדְעוּ כּוּלָם;
עַם יִשְׂרָאֵל קַיָּים הוּא וָחַי!
בָּנָיו כְּאֶחָד אָזְרוּ אֶת חֵילָם.
עָבַרְנוּ אֶת פַּרְעֹה וּשְׁנוֹת אַלְפַּיִים,
נַעֲמוֹד גַּם מוּלָם.
'עַם לְבָדָד' כָּאֲרִי עַז,
כִּצְנִינִים בְּעֵינֵי הָעוֹלָם.
עִנְּבֵי רוֹשׁ גַּם הֵם,
גֶּפֶן סְדוֹם שְׂרִיגֵי דִּגְלָם.
צַדִּיקִים עֲשָׂרָה אִם רָאִיתָ,
הֲתִשְׁמַע קוֹלָם?
עַזָּה כַּמָּוֶות הִיא מִידַּת הַנְּקָמָה.
מְתוּקָה הִיא,
אֵין בָּהּ וְלוּ קוּרְט נֶחָמָה.
שְׂדוֹתֶיךָ לָכִישׁ
לֹא עוֹד שׁוֹאָה,
זוֹ קְרִיאַת הַשְׁכָּמָה!
'כַּאֲשֶׁר יְעַנּוּנוּ כֵּן נִרְבֶּה'
וְנִפְרוֹץ הַחוֹמָה.
'נִיצָּנִים כְּבָר נִרְאוּ בָּאָרֶץ'
וְזָקְפוּ הַקּוֹמָה.
עֵת הַזָּמִיר בַּא,
וְקוֹל הַתּוֹר עוֹד יִישָּׁמַע...
בְּעָרֵי יְהוּדָה, עַזָּה וְשׁוֹמְרוֹן,
וְעַד גְּבוּל הַרָמָהּ -
טואול - בניית אתרים