שיר:

מִלָּה מְנַחֶמֶת/רוֹן גֵּרָא

 

הֻתַּשְׁתִּי מֵחֲלוֹמוֹת

שֶׁיִּהְיֶה טוֹב

הַחֲטוּפִים יָשׁוּבוּ לְבֵיתָם.

כָּל הַיּוֹם הִתְהַלַּכְתִּי

הִסְתַּכַּלְתִּי בִּיפִי הַשָּׁמָיִם

הַכְּחֻלִּים.

בַּיָּם הַגָּדוֹל שֶׁכֻּלּוֹ חַיִּים.

מָלֵאתִי אֶת עֵינִי בִּיפִי

הָעוֹלָם

בְּפָנִים יָפוֹת שֶׁפָּגַשְׁתִּי

בִּנְעוּרֵי.

 

הַרְבֵּה מִלִּים בְּתוֹכִי,

לֹא מִלָּה מְנַחֶמֶת אַחַת.

 

מָצָאתִי בְּאֵיזוֹ פִּנָּה

קָשִׁישׁ מְמַלְמֵל בְּרָכָה

תְּפִלָּה שֶׁתַּחֲזִיר  אֶת יִשְׂרָאֵל

לְיָשְׁנָהּ.

וְכָל לִבִּי נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה.