השקה למונוגרפיה התאומים החולמים - חגי קמרט/רבקה- תפארת חקק


(חגי קמרט, "התאומים החולמים"-מונוגרפיה, הוצאת "פיוטית" 2023, 240 עמ')

 

הספר "התאומים החולמים" (240 עמ' ) מאת חגי קמרט הפתיע רבים: הוא כתב מונוגרפיה על התאומים הרצל ובלפור חקק: ספר מקיף על חייהם ועל יצירתם. הספר יצא לאור בהוצאת "פיוטית". העיצוב מרהיב מאוד, מעשה ידי איה ויג. בימים הטרופים האלה של 'מלחמת חרבות ברזל', הייתה הפוגה במפגשים של המוזות, ולכן לא התקיימו אירועי השקה לספרים.

הסופר בן ציון יהושע הרים את הכפפה, ומתוך רגש של חברות ארוכת שנים עם הרצל ובלפור חקק ועם חגי קמרט, יזם אירוע בביתו בירושלים לספר מיוחד זה. קיבלתי על עצמי להיות הקריינית באירוע שבנצי יהושע היה המנחה בו.

האירוע התקיים ביום שני, בחג חנוכה, כ"ז בכסלו תשפ"ד ( 11.12.2023) בשעת ערב. הוזמנו משוררות ומשוררים, חברים קרובים למנחה וליוזם. האירוע נפתח בדבריו של היוזם: הוא הציג את תוכן האירוע ואת החשיבות של הופעת ספר זה. לאחר מכן, הוזמנו כולם להדלקת נר חמישי של חנוכה. את הברכות קראו ב"צ יהושע ורחל סיידוף, וכולם השתתפו בשירי חנוכה, כיבוד עשיר ברוח החג היה על השולחנות. רחל סיידוף הטעימה את כולנו בסיר מרק ביתי, שהביאה כדי להעשיר את התוכן הגסטרונומי של האירוע. הפיוט "מעוז צור ישועתי" הלם מאוד את האווירה, בימים אלה של מלחמה על הבית, ושל תפילה לשלום החיילים המגינים על מעוזנו ועל ביתנו, והחיילים נושאים עיניהם לצור ישועתם.

ב"צ יהושע אמר דברי פתיחה לדיון:

"התאומים הרצל ובלפור חקק בחרו להופיע על במת השירה העברית בשני הספרים הראשונים בהופעה משותפת. הם פירסמו את "במזל תאומים" (1970) ואת "ספר אורות האהבה" (1972) בשם משותף "הרצל ובלפור חקק", למרות שהשירים באותם ספרים הם נבדלים. הם לא כתבו שירים יחד. אך ההופעה המשותפת הטעתה קוראים, והיו מי שחשבו, שיש כאן תופעה של כתיבה משותפת. הייתי ראשון הסוקרים של כתיבתם בכתב העת "במערכה". הצעתי אז במאמרי "הם עשו זאת שוב" הצעה לשניים: "דומה, שהגיעה השעה שיוציאו את יצירותיהם  בנפרד, כדי שהקורא יתייחס לשירים כשירים ולא כתופעה ומובטח לנו ששירתם תגיע לשיאים חדשים" ('במערכה', ספטמבר 1972). לשמחתי הַצעתי נפלה על אוזניים קשובות". הוא הדגיש שהמעבר של התאומים לפרסם שיריהם בנפרד יצרה את ההבחנה בין שיריהם.

לבקשת המנחה, קראה רחל סיידוף את השיר "בתי סיידוף הנמל של החיים" (בלפור חקק)

קטע מהשיר:

" אִמִּי בָּרְחָה מִבָּבֶל, מֵהַפְּרָעוֹת

אֶל בָּתֵּי סַיְדּוֹף, הַנָּמֵל שֶׁל הַחַיִּים

רֹאשָׁהּ נִמְלָא טַל בְּתוֹר הַפְּלָאוֹת

לוֹמֶדֶת אֶת הַחַיִּים, אֶת הָעֻבְדּוֹת

מִשְּׁכֶנְתָּהּ, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת.//

הִקְשַׁבְתִּי לְשִׂיחַת הַנָּשִׁים

יֶלֶד בִּנְמַל הַבַּיִת בְּעֵינַיִם בּוֹהוֹת.

אִמָּא אָמְרָה לִי אָז:

רְאֵה מָה יָפִים הַחַיִּים

יְכוֹלִים לִהְיוֹת. - - -"

 

שאלה לחגי קמרט, מחבר הספר: חגי, מהו באמת נמל החיים של הרצל ובלפור חקק?

חגי קמרט: על פי יצירתם של האחים, שכונת הילדות שלהם שהייתה עבורם מקור השראה ליצירתם וממנה ינקו "מראות תשתית" היא שכונת בתי סיידוף בירושלים. בספר הבאתי את משמעותה של ירושלים ביצירתם, וכן שכונת הילדות, המוכרת לי מול שכונת 'אבו בסל'. גם חוויות הילדות שלהם כ'ילדי תהילים' מוכרות לי אישית: גדלתי בשכונה סמוכה לשם, וגם אני הייתי 'ילד תהילים' בבית כנסת אחר. אני מכיר את מרחב הילדות שלהם: בית "זהרי חמה", ביהכ"נ של המקובלים, ביכ"נ 'מנחת יהודה' שם הם היו 'ילדי תהלים' וכל המתחם של איזור מחנה יהודה.

חגי הדגים דבריו ביצירותיהם של האחים.

קראתי אז את השיר "פלאי הלידה התאומית" (מאת הרצל חקק):

קטע:

" בֵּין הָאֵינְסוֹף לְבֵין הַבְּרִיאָה

בִּקְּשָׁה הָרוּחַ הַמְּרַחֶפֶת הַשְׁרָאָה,

שָׂפָה אֱנוֹשִׁית שֶׁתַּבְקִיעַ יָמִים,

כֶּפֶל רוּחָנִיּוּת, שְׂפַת תְּאוֹמִים.

שָׁבָה כְּמִקֶּדֶם פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת,

אֵם עִבְרִיָּה בֵּין תִּקְוָה לַחֲרָדוֹת:

שְׂפַת קְדוּמִים זוֹכֶרֶת וְאוֹר נִשְׁבָּה,

כִּי תְּאוֹמִים מִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבָּהּ.

בְּכָל מָקוֹם תְּאוֹם אַחֵר פָּרַץ, רוֹצֶה לוֹמַר.

וְהָאֵם בְּרַעַד. הִנֵּה עַל הָאָבְנַיִם, הַמִּשְׁבָּר."- - - -

 

שאלה להרצל חקק: הרצל, איזו השפעה הייתה לשמות 'הרצל ובלפור' על חייכם ועל יצירתכם?

הרצל חקק ענה לשאלתו של המנחה: חכמינו אמרו: השם הוא הנפש. הענקת השמות הטביעה בנו ייעוד מגיל צעיר. גם הסביבה ראתה בנו ייחוד, עקב שמותינו. בשלב מסוים של שירתנו, נרתמנו גם לכתוב שירה לאומית המחוברת לגורל של העם (הרצל הדגים זאת בשירים).

בלפור חקק השלים את הדברים שהסבים גם הם תרמו לתחושת השליחות הלאומית ביצירה. הסבא מורד חקק אף העניק להם שמות נוספים: אלדד ומידד. וגם זה חיבר אותם לזהות התנ"כית-יהודית.

שאלה לבלפור חקק: מה היה המהפך ביצירתכם לאחר הגילוי ששני דודים שלכם נרצחו בפרהוד בעיראק?

בלפור חקק: עד גיל 29, לא היינו מודעים לרצח יהודים ב'פרהוד' בשנת 1941, שבע שנים לפני לידתנו. יצא לאור באותה שנה ספרו של אברהם תו'ינה "גולים וגאולים" על הפרעות ביהודי עירק, ושם הובא הסיפור של משפחת חבשה, משפחתה של אמי. שני אחיה הבכורים נרצחו בפרעות אלה, והולדתנו לאחר שבע שנים יצרה מיתוס משפחתי. החכמים אמרו לסבי יצחק: "קיבלת שניים תמורת שניים". ראו בנו פיצוי לנרצחים. זה הביא אותנו להתמסר מכאן ואילך לשירי משפחה. עד אז כתבנו רק שירת היחיד. התוודעות זו לסיפור ה'פרהוד' שינתה את יצירתנו.

המנחה הזמין אותי לקרוא שני שירים על דמות האם:

     הקסם של אמי/ הרצל חקק  

אֵין לָהּ מְאוּמָה מִלְבַד חַיֶּיהָ.

אוֹר זָרוּעָ בֵּין הַשִּׁטִּין. קֶסֶם

מְיֻחָד: אֵלֶּה חַיִּים שֶׁיָּדְעָה לִיצוֹר

כְּמוֹ קֶמַח. כְּאִלּוּ הַכֹּל נִטְחַן גַּרְעִין גַּרְעִין

בְּאַבְנֵי הָרֵיחַיִם.

כְּשֶׁכָּל הַנָּשִׁים יָשְׁבוּ עַל אַבְנֵי מַדְרֵגוֹת

מְשַׂחֲקוֹת בִּמְנִיפוֹתֵיהֶן רוֹאוֹת לְכָל עֵבֶר

רָאוּ בְּמִצְחּהּ זֹהַר כָּבוּשׁ

הִיא לָשָׁה אֶת חַיֶּיהָ אֶת חַיֵּי כֻּלָּנוּ.

 

וּבְעֵינֶיהָ רָאֲתָה אֶת כָּל הַשָּׂדֶה הֶחָרוּשׁ

 

קראתי גם את שירו של בלפור חקק:

     שמש/ בלפור חקק

כְּשֶׁעָבְרָה אִמִּי בָּרְחוֹבוֹת עֲטוּפָה אוֹר

פָּנוּ אֵלֶיהָ הָעֵצִים וְעַנְפֵיהֶם לְעֶבְרָהּ

עֵינֶיהָ הֵפִיקוּ חֹם לְכָל הָעוֹלָם סָבִיב

וְהָעֲשָׂבִים תַּחַת רַגְלֶיהָ אָמְרוּ שִׁירָה.//

וּבִשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת

רְאִיתִיהָ תּוֹלָה הַכְּבִיסָה מִן הַחַלּוֹן.

עוֹד הָיִיתִי עָטוּף בַּחֲלוֹמוֹת

וְהָיִיתִי שׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ רוֹטֵט.//

"הַשֶּׁמֶשׁ, בְּנִי

תָּמִיד נִמְצֵאת בַּצַּד שֶׁלָּנוּ".

וּמֵאָז הַשֶּׁמֶשׁ אִתִּי

בְּכָל עֵת.

שאלה לחגי קמרט: עד כמה שירת האחים חקק, מחוברת ליצירה העברית לאורך הדורות?  חגי קמרט כתב על כך במונוגרפיה שחיבר. הוא הסביר שהכתיבה של האחים היא אינטר-טקסטואלית. היא נשענת על רבדים קודמים של השפה העברית, ומנהל דו-שיח עם טכסטים עבריים ועם יוצרים עבריים לאורך הדורות. חגי הדגים זאת בשאיבה מן התנ"ך, וכאן הזכיר שהם היו חתני תנ"ך עולמיים לנוער. אך גם הישענות על המדרשים, הקבלה, הסידור, שירת ימי הביניים ומקורות אחרים. האחים גם מהדהדים ביצירותיהם יוצרים עבריים שקדמו להם, ומנהלים דו- שיח עם יצירת הדורות.

שאלה להרצל חקק: לאורך חייכם היו דמויות מופת שהשפיעו על יצירתכם: הסבים והאימא סעידה ודמויות נוספות – מה הייתה הפרשנות השירית שלכם לאותן דמויות?

הרצל חקק הגדיר את דמויות הסבים יצחק ומורד כאבות מייסדים של זהותם כיוצרים. ההורים עיצבו את עולמם התרבותי. בשיריהם של התאומים יש התייחסות לעליית המשפחה מבגדד, לשהות במעברה, וגם לייסורי הקליטה. בשירים שלנו יש דו שיח עם הדמויות המשפחתיות.

 

שאלה לחגי קמרט: הייחוד הלשוני של האחים חקק, השואב מגנזי ארון הספרים היהודי לדורותיו, מורגש בכל שיר – האם ילד עברי בעוד יובל שנים יבין אל נכון את שפת השיר של האחים חקק?

חגי קמרט השוואה את שיריהם של האחרים לכתבי עגנון וביאליק. אותה שאלה נכונה גם לעגנון וביאליק. גם כיום, הקוראים את יצירתם, נזקקים לשליטה בארון הספרים היהודי כדי להבין כל יצירה לעומקה. כך בשירי האחים, יש שכבות של טקסטים קדומים, המאפשרים לקורא המיומן בהם להבין את היצירות. חגי הדגים זאת בשורות מתוך השירים. יש הרחבות על כך במונוגרפיה שכתב חגי: "התאומים החולמים" ( 240 עמודים).

בלפור חקק השלים את דברי חגי קמרט: בעינינו היהדות היא לא רק אילן יוחסין ביולוגי, היא גם אילן יוחסין ספרותי- טקסטואלי: אנו נשענים על כל הכתובים העבריים, החל מ'נקבת השילוח' דרך התנ"ך, התלמוד, המדרשים, ספרות השו"ת, שירת ימי הביניים וכל ספרות הדורות.

 

שאלה של המנחה לבלפור חקק: תאומי שירה היא תופעה מאוד ייחודית – האם יש קווים זהים ו/או נפרדים בשירתו של כל אחד מכם?

בלפור חקק: בעיניי, ההיפרדות שלנו לכתיבה בספרים שונים, ולא בכריכה אחת, הביאה לכך שכל אחד חידד את זהותו השירית. הכתיבה שלי יותר אפית תמונתית, ושל הרצל יותר הגותית, השורות קצרות יותר ושבורות יותר.

הוא קרא שיר על מוטיב התאומים:

" תְּאוֹמִים נוֹלְדוּ בִּגְזֵרַת אוּרִים וְתֻמִּים.

נִגְזַר עֲלֵיהֶם מִלֵּדָתָם

לִהְיוֹת מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה, מְשׁוֹרְרִים

בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים וְהַצֹּפֶן הַתָּם" - - -

 

שאלה להרצל חקק: איך התמודדתם עם כפל הזהויות בין מורשת הבית אל מול עולם חיצוני משתנה, ואולי גם מתנכר?

הרצל חקק הרחיב על המפגש התרבותי שהם חוו בילדותם, בתקופת 'כור ההיתוך' בחברה אך גם בבית הספר. המעבר התרבותי לא היה קל, כיוון שהיה לא פעם עימות בין תרבות הבית ובין תרבות בית הספר: הוא קרא קטע משירו "ואין לי פותר", המתמודד עם שאלה זו.

קטע:

" גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא בֵּית סֵפֶר

לֹא אִירָא

עִמִּי כֻּתֹּנֶת שֶׁרָקְמָה לִי אִמִּי בְּזִמְרָתָהּ

כֻּתֹּנֶת בִּצְבָעִים חַיִּים, כֻּתֹּנֶת שֶׁל שִׁירָה" - - - -

נאמרו דברי סיכום של חגי קמרט, מחבר המונוגרפיה: הוא סקר את דרכם של התאומים חקק ביצירה.

המנחה ב"צ יהושע אמר דברי סיכום, כיוזם האירוע. הוא הרחיב על החברות רבת השנים עם הרצל ובלפור חקק, ושמח שניתנה לו ההזדמנות לגמול להם בקיום ערב ספרותי בביתו על יצירתם. הוא סיים: "יכולנו לדון עוד ועוד ביצירת האחים חקק, עד שיבואו תלמידיהם ויאמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

 

טואול - בניית אתרים