שיר:    

מתוך "20 סונטות למריה סטיוארט"/ יוסף ברודסקי מרוסית חגית בת אליעזר

 

                6

כֵּן אָהַבְתִּיךְ. הָאַהֲבָה עֲדַיִן

(אוֹ סְתָם כְּאֵב) קוֹדַחַת לִי בָּרֹאשׁ.

לַעֲזָאזֵל, הַכֹּל נֻפָּץ עַד בּוֹש.

לְהִתְאַבֵּד נִסִּיתִי, הַיָּדַיִם

בַּנֶּשֶׁק הִסְתַּבְּכוּ, כָּל כָּךְ נָדוֹש

לִבְחֹר רַכָּה, הִפְרִיעוּ הִרְהוּרַיִם,

לֹא רַעַד. אוּף! לֹא כְּמוֹ לְבֵן אֱנוֹשׁ!

אָהַבְתִּי כֹּה חָזָק, תִּקְוָה לִי אַיִן.

הַלְוַאי הָאֵל יִתֵּן לָךְ מְחַזֵּר

כָּמוֹנִי. לֹא! אָמְנָם הָאֵל גּוֹזֵר,

אַךְ לֹא יִבְרָא – כָּךְ פִילוֹסוֹף - כִּפְלַיִם

דָּם חַם, לוֹהֵט, עַד חֶרֶק שֶׁבֶר חֵךְ,

שֶׁמִּכְּמִיהָה יַתִּיךְ סְתִימוֹת שִׁנַּיִם

לָגַעַת - בְּחָזֵךְ, מוֹחֵק -  שְׂפָתֵךְ!

 

 

 


 

טואול - בניית אתרים