הצגות זוכות בפסטיבל עכו 2023/ חגית בת אליעזר
פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, שנערך במשך 4 הימים 1-4 באוקטובר 2023, הציע שפע של הצגות תחרות ומופעי חוצות. ביקשתי מבני מתן, בוגר אוניברסיטת חיפה בתיאטרון ובפסיכולוגיה, לבחור לנו 2 הצגות, ורצוי באותו יום. מתן בחר ב "מתפרק לי בתוכו" וב "יריה בוואדי", אשר הוצגו ביום שני 2.10.2023 – הצגות מצוינות, שאכן זכו! "מתפרק לי בתוכו" זכתה בפרס הצגת השנה ע"ש יוסי פיטוסי, ממקימי הפסטיבל, ואורי סעדה, שגילם את התפקיד הראשי בהצגה "יריה בוואדי" זכה בפרס השחקן המצטיין.
את ההצגה "מתפרק לי בתוכו" כתבה ובימה הילה תומר – יוצרת תיאטרון ופרפורמנס, צלמת ומשוררת, שפרסמה 2 ספרי שירה. היא מגדירה את ההצגה כ"פירוק פוסט-דרמטי של פוסט טראומה מינית". בגיל 15 הילה תומר נאנסה בשנתה במסיבת תיכון. חמש שנים מאוחר יותר, עקב פלאשבקים שהחלו להשתלט עליה היא התחילה להבין מה קרה.
סיפור האונס מועבר בהצגה על ידי 3 שחקניות דנה אלעזר, יובל שרעבי ושחר ביטון. "כל אחת היא אורגניזם חי, שמייצג משהו אחר בזהות שלי. קולאז' הקולות בראש הם לא חד ערכיים, הם מתקוטטים, זו הייתה הדרך שלי לייצר קונפליקט מתמיד ומורכבות כי זאת נפש האדם", אומרת הילה תומר בראיון במגזין "את".
זירת ההצגה היא מקלחת גדולה, עם 3 ברזים, שבשלב מסוים מזרימים מים על השחקניות. ההצגה מורכבת מקטעי היזכרות, כמו בפוסט טראומה עצמה, בהן השחקניות מגלמות קשת של רגשות – מתחושת הקורבן עד לאישה חזקה המושלת בחייה. בהצגה משולבים קטעי התבטאויות מוקלטים של גברים בנושא אונס. הדמויות, שהן צדדים שונים של אותה אישה עצמה, תומכות זו בזו בתהליך ההתגברות על הטראומה. התנועה ההדדית של השחקניות, הקצבית והמתגרה לעיתים, מדגימה את העוצמה הנשית. ישנם גם קטעי מועקה ושבר, ומה שעוזר בהם, זה שהדמויות לא לבד. על העיצוב של התנועה המגוונת, רבת המבע של שלוש השחקניות יחד, ושל כל אחת לחוד, זכתה שחר ברקוביץ בפרס התנועה בפסטיבל.
בני, מתן, מוסיף את התרשמותו, תוך כדי שימוש במונחים מתחום הפסיכולוגיה.
לא נגעתי:
אני חושב על כך שההצגה בהחלט עלולה לְטַרְגֵר (מלשון טריגר - trigger) את ציבור הקהל. הטקסט ששזרה הילה תומר בעצמה מודיע על השכיחות הרבה של אלימות מינית, ולכן זה לא מפתיע שמאות האנשים שצפו בהצגה ירגישו, בלשון המעטה, מידת אי נוחות. למרות זאת, הילה תומר "הזהירה" את הצופים והצופות, אשר פתחה את התיאור של ההצגה באתר האינטרנט באופן הבא "בגיל 15 נאנסתי...". יחד עם זאת, סיפור החשיפה האמיץ של הילה תומר מאפשר לציבור הקהל לנכס מחדש (ריקליימינג) את חוסר האונים שמלווה באלימות ובכך להקל על הכאב הגדול. השחקניות מדברות את הכאב באופן מזכך, חתרני וחשוף מאוד.
ההצגה "ירייה בוואדי" היא פרי יצירתו של הבמאי והתסריטאי רועי מלכה, שהוא גם שחקן ומוזיקאי, בוגר בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה "בית צבי".
ביולי 1959 התרחשו מהומות אלימות של יוצאי צפון אפריקה, תושבי שכונת ואדי סאליב בחיפה. דוד בן הרוש, בן 34 אז, התבלט כמנהיג של תושבי השכונה, רהוט ונחוש. הוא אף הקים את הארגון "ליכוד עולי צפון אפריקה", עמד בראשו, וחיבר את המצע של הרשימה, שהשתתפה בבחירות בנובמבר 1959, אך לא עברה את אחוז החסימה.
ההצגה "ירייה בוואדי" מגוללת את המשפט שהתנהל נגד בן הרוש, על תקיפת שוטרים והחזקת אקדח ללא רישיון לאחר שירה ירייה אחת באוויר כדי למנוע משוטרים להיכנס לדירה, בה התבצר עם מספר פעילים. הסיפור של המהומות, שפרצו על רקע של תנאיי מחיה קשים, עוני, אבטלה, ותחושת קיפוח ע"י השלטונות על רקע עדתי, נפרש בעדויות של דוד בן הרוש, המגולם בתנופה מרשימה ע"י אורי סעדה. על הביצוע העוצמתי, המשכנע של התפקיד הראשי, התובעני של המנהיג, הדואג באמת ובתמים לציבור, שעומד מאחוריו, אורי סעדה זכה בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל עכו.
על קיר האבן בן מאות שנים של אולמות האבירים הוקרן קטע הוידאו מתוך "מאורעות ואדי סאליב", סרטו של עמוס גיתאי משנת 1979, ובו דוד בן הרוש עצמו מזהיר, שאם העוני והעזובה יימשכו מדור לדור, יקרה אסון. ההזהרה של דוד בן הרוש זכתה לקשב ולהתייחסות, הלקח נלמד, ולא קרה אסון. הפערים בין עדות ניתנים לגישור: ילדים ונכדים של עולי צפון אפריקה השתלבו בכל תחומי החיים, כולל התיאטרון, והנה כולנו נהנים מיצירתם.
מתן, בני התיאטרלי-פסיכולוגי, שם לב לדמיון בעיצוב הבימתי של ההצגות: שתיהן מסופרות באופן לא לינארי ע"י הצגת הבזקי זיכרון (Flashbacks); בשתיהן משולבים קטעים תיעודיים: קטעי שמע של גברים בנושא אונס, בפרט של אייל גולן ב"מתפרק לי בתוכו", וקטעי וידאו של דוד בן הרוש ז"ל ב"ירייה בוואדי".
המילה "ואדי" מהדהדת לי את הרומן המכונן "חצוצרה בוואדי" של סמי מיכאל, תושב חיפה בן 97, ייבדל לחיים ארוכים. אך ברומן זהו ואדי ניסנאס – שכונה אחרת בעיר התחתית של חיפה. ניתן לומר: הוואדיות החיפאיות מניבות יצירות.
