על הסרט הפשע כולו שלי/ חגית בת אליעזר
"הפשע כולו שלי" הוא סרטו החדש של פרנסואה אוזון, במאי קולנוע ותסריטאי צרפתי מוערך ביותר. הסרט מוקרן בימים אלה בפסטיבל הקולנוע של חיפה. ראיתי את הסרט בחברת קהל אוהבי קולנוע נלהב, נהנה וצוחק, שמילא את "אודיטוריום" – אולם הקונצרטים בעל 900 מקומות ישיבה. הסרט מתרחש בשנת 1935. הוא שואב השראה ממחזה של ז׳ורז׳ בר ולואיז ורנייה, שנכתב בשנות השלושים, אך רואה את התקופה בעיניים של ימינו. זאת קומדיה שנונה עם היבט פמיניסטי, והיא די שחורה, כי גברים בה נרצחים, והיחס לכך לעגני ומבודח.
בתחילת הסרט נראית אישה צעירה, נסערת, בורחת מאחוזה בפאריז. מסתבר שזאת שחקנית צעירה בשם מדלן, בגילומה של נדיה טרשקביץ', שהגיעה לפגישה אצל מפיק תיאטרון בכיר, כדי לקבל תפקיד בהצגת תיאטרון, אך הוטרדה מינית, ונמלטה לאחר מאבק במפיק התוקף. מדלן חיה בדירה קטנה ביחד עם חברתה פאולין, בגילומה של רבקה מאדר, עורכת דין צעירה, בלא פרנסה, והשתיים שקועות בחובות. מסתבר, שהמפיק נרצח, ומדלן מואשמת ברצח. תחילה מדלן כופרת בהאשמה, אך לאחר שנמצא בביתה האקדח, מהסוג, שבו נורה הקורבן, מדלן מודה בביצוע הרצח, ועומדת למשפט ראוותני, בו חברתה עורכת הדין מגנה עליה. שתי הנשים שולטות במהלך המשפט ביד רמה. הן משטות בחוקרים, בשופטים, ובמושפעים, שכולם גברים נלעגים, הפכפכים, חסרי אמות מידה של מוסר. מדלן טוענת שהרצח בוצע כהגנה עצמית, מצליחה לשכנע בחפותה את כל השלומיאלים בזכות ביצוע מבריק של הנאום החכם, אותו כתבה לה חברתה, עורכת הדין. הסיקור הנרחב של המשפט וזיכוייה של מדלן, מביאים פרסום רב והצלחה מקצועית לשחקנית ולעורכת הדין בהמשך דרכן. רמת חייהן עולה באחת.
אך אין זה סופה של פרשיית הרצח, ולצופים נכונו התפתחויות והפתעות, אשר גם אותן צולחות שתי החברות ועוד אישה מסתורית, שנכנסת לזירת הרצח. יש גם פן רומנטי: מדלן מצליחה לסדר לעצמה חתונה עם מחזר צעיר, אותה היא אוהבת, ולגבור על הימנעותו ועל התנגדותו של אביו העשיר.
ההתנהלות הקרקסית של המשפט, היחס הלעגני לרצח עלולים להעציב, בשל חוסר מוסריות ותחושת אי צדק, אך האווירה העליזה של הסרט, התחכום האלגנטי של הנשים השנונות, והדרך המהירה של שחקניות ושל עורכות דין מתחילות אל הפסגה המקצועית, מעודדות מלהיבים ממש. יתר על כן, הסרט מעלה על נס את אומנויות הבמה, ואת התיאטרון בפרט: מדלן זוכה במשפט הודות ליכולות המשחק שלה, ובהמשך היא משתתפת בהצגה, אשר נכתבה בהשראת פרשת הרצח והמשפט המגוחך, ומתקבלת בתשואות ע"י הקהל הרב, הנוהר לאולמות התיאטרון.
הסרט נקרא בצרפתית "Mon Crime" ומתורגם לאנגלית עם הדגש מסוים על הניכוס של הפשע: "The Crime is Mine". אבל התרגום לעברית הוא יותר מפורש והכי מוצלח "הפשע כולו שלי".
צפויות עוד שתי הקרנות של הסרט בזמן הפסטיבל: ביום ראשון 1.10.2023, וביומו האחרון של הפסטיבל – בשבת 7.10.2023, שתיהן באולמות גדולים. סביר שיש עוד כרטיסים, אותם מומלץ לרכוש בזריזות, וליהנות מהסרט על כל התפניות העלילתיות שבו באווירה הפסטיבלית. אך מי שלא יגיע להקרנות האלה, יוכל לצפות בו בשנה הקרובה – הסרט נרכש להקרנה מסחרית ע"י "קולנוע חדש" ומיוצג ע"י שאולי בסקינד.
- בימוי פרנסואה אוזון
- הפקה אריק אלטמאייר, ניקולא אלטמאייר
- משחק נדיה טרשקביץ, רבקה מאדר, איזבל הופר, פבריס לושיני, אנדרה דוסולייה, דני בון
