מופע מתי כספי שלום חנוך בפארק מיני ישראל/ יעל רן

 שלא יסתיים לעולם הקסם הזה

 צילומים: יעל רן

בתאריך 21.9.23 התקיים בפארק מיני ישראל המופע המשותף, המדהים והמיוחד במינו של שתי אושיות במוזיקה ישראלית: מתי כספי ושלום חנוך. לראות שתי אגדות חיות על הבמה. שתי אגדות שקיימת תמיד חרדה שכוחן ייתש, כי מנת האושר שלך קיימת בזכותן. לפיכך, כאשר פורסם לפני מספר  חודשים שמתי כספי ושלום חנוך חוברים יחדיו ועומדים להופיע בפארק "מיני ישראל", לא היה לי ספק שאעשה את מירב המאמצים להגיע להופעה. על אחת כמה וכמה בתקופה כזו שהיא רוויה בפוליטיקה, הפגנות, מגפות ולחצים בלתי פוסקים. למזלי הרב זכיתי במקומות מושלמים בשורה הראשונה ממש מול שני הפרפורמרים האדירים הללו. הפארק היה מלא עד אפס מקום. ההופעה החלה באיחור של כרבע שעה. זמן סביר בהחלט להמתנה (כמי שנכחה בהופעות רבות, ראוי בהחלט שאמנים אחרים ילמדו מכך). השיר הפותח "איך זה שכוכב" החל, וכל כוכבי השמיים זרחו יחד איתנו.

שיתוף הפעולה של הצמד היה פשוט פנטסטי, מכבד ומכיל. לעיתים כספי וחנוך שרו כצמד, לעיתים ביצעו האחד את שיריו של האחר, ולעיתים נתנו מקום לסולו ונותרו בצללי הבמה על מנת לכבד את היופי הטהור של האמנות הייחודית.

בין השירים הנפלאים שנוגנו: "מאיה", בביצועו הרגיש של כספי, "מחכים למשיח" כסולו בועט של חנוך, "אדם בתוך עצמו" כדואט עם הקהל, "שיר דרך" שמתאים בדיוק לעונה זו בשנה, "הנה הנה" שאישית מצמרר אותי כל פעם מחדש, "אחרי שנסעת" ששורט את הלב, "לאט לאט" שסחף אותנו למחוזות התשוקה ו- "סוף עונת התפוזים" שהקים גם את המבוגרים ביותר שעמדו בקהל. בין לבין בוצעו אתנחתות קטנות של סיפורים אישיים, להם אני תמיד מאזינה ברוב קשב. שיר נוסף ומרגש שבוצע היה "הסרט על חיי" מתוך האלבום של כספי "עולם אחר", שטרם שמעתי בהופעה חיה בעבר, והיה קצבי ומהפנט. לקראת סיום הערב בוצעו גם השירים המופתיים "זה מכבר" ו"אהבת נעוריי".

הגאוניות השוכנת לה  בשני האמנים האלו, שאני מתפללת שיישארו איתנו עוד שנים טובות ורבות, היא  שעוצמת יצירתם לעולם אינה דועכת. את שיריהם שמעתי אינספור פעמים, הן בהופעות והן באופן פרטי וכל פעם הצטמררתי, התרגשתי והתחברתי ממקום חדש ואמיתי. היכולת של שניהם לשיר את המילים בצורה כל כך עמוקה ומלאת רגש כאילו הם שרים אותם בפעם הראשונה, הוסיפה לסוד הקסם של המופע ולחוויה כולה, והיא גאוניות בפני עצמה.

אין ספק שחווית המופע שודרגה גם נוכח העובדה שהיא בוצעה ב"מיני ישראל", אחד מהמקומות היפים והמיוחדים לביצוע אירועים. כך זוכים המגיעים גם להנאות מחוויית מופע בלתי נשכחת וגם מסיור בפארק, שהוא בעיניי המקום האטרקטיבי ביותר באזור לטרון.

אני מאחלת לכולנו שעוד נזכה לראות את הצמד הזה יחד ולחוד במופעים רבים כל עוד שניתן, ונדע להוקיר את כישרונם, שכן בעיניי יצירותיהם מהוות ייצוג לאמנות היפה והאיכותית ביותר בארצנו.

משתפת אתכם בשיר שכתבתי לאחר המופע, בחסדי המוזה ששרתה עלי:

אָדָם שֶׁאוֹהֵב אַמָּן בָּאֱמֶת

מַכִּיר אֶת כֹּל הַשִּׁירִים

מְצַטֵּט אֶת הַגְנוּזִים

כְּמוֹ גַּם אֶת הַמֻּכָּרִים.

 

אָדָם שֶׁאוֹהֵב אַמָּן בֶּאֱמֶת

נִרְגָּשׁ בִּזְמַן הוֹפָעָה,

נוֹשֵׁם לְתוֹכוֹ כֹּל תָּו וּצְלִיל

נוֹשֵׂא בּוֹ כֹּל מִילָה.

 

אָדָם שֶׁאוֹהֵב אַמָּן בָּאֱמֶת

חָשׁ הִתְּעָלוּת כֹּה גְּבוֹהָה

שַׂעֲרוֹתָיו סוֹמְרוֹת לֹא מִקֹּר -

מֵעָצְמַת הַחֲוָיָה.

 

אָדָם שֶׁאוֹהֵב אַמָּן בָּאֱמֶת

לֹא חָדֵל לְעוֹלָם לֵהָנוֹת.

כֹּל מִפְגָּשׁ מְחֻדָּשׁ מְעוֹרֵר בְּתוֹכוֹ

חֶדְוָה וְצִפִּיּוֹת.

אִם תִּרְאוּ בָּאוּלָם אָדָם שֶׁכָּזֶה

וַדַּאי תּוּכְלוּ לְזַהוֹת

עַל פִּי אוֹר פָּנָיו, סֹמֶק לְחַיָּיו, תְּנוּעוֹתָיו הַקִּצְבִּיּוֹת.

אִם תִּרְאוּ בָּאוּלָם אָדָם שֶׁכָּזֶה

דְּעוּ כִּי הוּא כָּאן רַק בִּזְכוּת

סִבּוֹת שֶׁמַּזְכִּירוֹת לוֹ

לִחְיוֹת וְלֹא לָמוּת.

שלכם,

יעל רן.