יסוד נשי ויסוד גברי בהתפתחות אישית וחברתית-תרבותית / נטע ענבר סבן
כולנו עסוקים בשאלה מי אנחנו, לאן אנחנו רוצים להתפתח באופן אישי ולאיזה כיוון אנחנו רוצים שתצעד החברה בה אנחנו חיים ואיך נצליח בכך. מי שעסקו בהרחבה בקשר בין התפתחות אישית וחברתית הם קארל גוסטב יונג ואריך נוימן. יונג היה רופא ופסיכואנליטיקאי שחי ופעל בשוויץ בשנים 1985-1961, תלמידו הנבחר של פרויד, עד שהעז וחשב באופן עצמאי ופרויד סילק אותו מקרבתו. אריך נוימן היה פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי שנולד בגרמניה בשנת 1905, עלה לארץ לפני מלחמת העולם השנייה וחי ופעל בישראל עד מותו בשנת 1960 .
נוימן לקח את התיאוריה של יונג ובהסתמך עליה פיתח את התיאוריה על יסוד נשי וגברי הנמצאים בכל אחד מאיתנו ושעל פיהם אנחנו פועלים. המונח "יסוד גברי" משמעוחשיבה, הרגשה ופעולה על פי רציונל. היסוד הגברי רואה חשיבות בחלוקה, בהפרדה, בחקירת עומק של מרכיבים בודדים. הוא מאופיין על ידי חשיבה ליניארית וראייה דיכוטומית וממוקדת מטרה תוך התעלמות מהפרעות והסחות דעת כאשר המגמה היא להגיע למטרה כמה שיותר מהר ובאופן מדויק. זוהי צורת חשיבה שקידמה חברות אנושיות וא.נשים במהלך ההתפתחות האנושית. היא מאפשרת מיקוד ומביאה לתוצאות מהירות, מדויקות, קלות למדידה ולהשוואה. היסוד הגברי קידם את האנושות ומקדם כל אחד ואחת מאיתנו במהלך ההתפתחות האישית. המונח "יסוד נשי" משמעו תהליכי חשיבה, רגשות והתנהגות מחברים ומקשרים. הוא מתבסס על היכול להכיל אלמנטים שונים, לעתים גם מנוגדים ולמצואפתרון לקונפליקט הפנימי. כאשר משלבים את הפרטים מקבלים תוצר שעולה על סך חלקיו. המשמעות והידע המתקבלים בתהליך אינטגרציה מעשירים את גוף הידע, את יכולת הבחירה ונוצרת אנרגיה פנימית המזינה את עצמה לעבר תהליך התפתחות אישי ושל החברה והתרבות כולה.
בכל אדם קיים יסוד גברי ונשי והם נקראים "אנימה, ו"אנימוס" – מלשון חיים וחיוניות. אצל גברים היסוד הנשי נקרא אנימה ואצל נשים היסוד הגברי נקרא אנימוס. כאמור בכל גבר ואישה קיימים שני היסודות אלא שהמידה בה קיים אנימוס בעולם הפנימי של נשים שונה מאישה לאישה וכן שונה בין הגברים המקום שתופס האנימוס בנפשם.
היכולת להתפתח תלויה במידה בה מאפשרים גברים ונשים דיאלוג בין חלקי הנפש שלהם, בין יסודות גבריים ונשיים בתוכם.
כשם שלא נוכל לעמוד זמן רב ביציבות על רגל אחת, כך לא נוכל להסתמך לאורך זמן רק על "רגל" היסוד הגברי ולהתעלם מ"רגל" היסוד הנשי ולהיפך, לא נוכל להסתמך רק על היסוד הנשי ולהתעלם מזה הגברי. הדבר נכון לכל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי ולא פחות חשוב – הוא נכון גם בהתפתחות החברה והתרבות האנושית.
בכל התנהלות תוך-אישית קיים מאבק בין קולות שונים. השאלה האם להישמע ליסוד נשי או גברי בתוך כל איש.ה קובעת את מי שאנחנו. כל אישה שמחליטה להיות עצמאית מבחינה כלכלית, ללכת עם שאיפותיה ולפתח אותן מבחינה מקצועית נמצאת בדילמה לגבי האימהות שלה, שרק עתה, במאה ה-21 מתחילה לקבל לגיטימיות להשתלב במסע חיים מקצועי. נשים סופגות עלבונות במקומות עבודה על היותן "גבריות" כאשר הן חותרות למטרה ולא מוותרות. מצופה מהן עדיין להתנהל על פי יסוד נשי של הכלה ואינטגרציה בין המרכיבים השונים, להיות סובלניות יותר ולוותר במאבקי כוח ועל קידום. רק לפני מספר חודשים הורדה אחת מחברות הכנסת מעל דוכן הנואמים במליאת הכנסת כיון שנשאה עמה את בתה התינוקת ולא אפשרו לה להציג את החוק אותו יזמה. גם לגברים לא קל לבטא את היסוד הנשי בתוכם. מי מהם שמחליטים לקחת חופשת לידה או לעבוד במקצועות שהיו שמורים לנשים במאה הקודמת כמו גננות והוראה או סיעוד פקידות צריכים להתאמץ כדי לתת לגיטימציהלצורך המטפל שבהם, והם נשפטים על היותם "נשיים ורכים", וללא שאיפות להתקדם מבחינה מקצועית.
ההכרה בחשיבותו של היסוד הנשי לחברה החלה להתגבש בעולם המודרני רק בשלהי המאה ה-20.
אריך נוימן היה הפסיכואנליטיקאי הראשון שכתב בהרחבה ולעומק על רעיון התודעה הנשית ותיאר את שלבי התפתחותה הייחודיים. נוימן ראה חשיבות גדולה בפיתוח התיזה שלו עקב העובדה שעד אז תיאוריות פסיכואנליטיות נכתבו מתוך עמדה פטריארכלית-פטרונית והנמכת מקומה וחשיבותה של האישה ושל היסוד הנשי (באומן, 2018). בהקדמה לספרו "הפחד מן הנשי" (Neumann, 1952) מבקר נוימןאת החברה המערבית על הקושי שלה להבין את הייחודיות והחשיבות של הטמעת היסוד הנשי בהתנהלותה. הוא גרס כי:
לימוד והעמקה בהבנת היסוד הנשי ושילוב שלו ומתן מקום זהה לזה של היסוד הגברי בכל אדם ובחברה בכללותה ירפא את תחלואי החברה ויחזק אותה.
באלפי השנים האחרונות נטתה התרבות המערבית להאדרת התפיסה הפטריארכלית והיסוד הגברי והמעיטה בחשיבות תרומת העמדה המטריארכלית והיסוד הנשי לתרבות. מתוך כך נטתה התפתחות התודעה בתרבות המערבית לכיוון השתלטות רציונליות וליניאריות וכיוונה להשגת מטרות בדרך מוגדרת, חד ממדית, נראית לעין ובעזרת פעולה ישירה (Neumann, 1952). גישה זו הביאה להתקדמות המדע, הטכנולוגיה והרפואה במידה ניכרת. אלא שבתהליך נשכחו החיבורים, העובדה שהשלם עולה על סך חלקיו – נשכח היסוד הנשי. אנחנו עדים ברפואה היום לכך שרופאים ורופאות מתמחים בחלק אחד של הגוף, כף יד למשל, ומתקשים לראות את המכלול ואת השפעות הגומלין בין חלקי הגוף ועל אחת כמה וכמה בין הגוף לפסיכולוגיה ולנפש. לא פעם פוטר מדע הרפואה כאבים והתנהלות גופנית לקויה בהשלכת הסימפטומים אל "סל הפסיכולוגיה". זהו "סל" רחב ידיים שיכול לקלוט אליו את כל מה שלא מובן ברפואה המדעית. אלא שכך עלולות להתרחש שגיאות גסות באבחוןופגיעה קשה בחולה. היסוד הנשי מכוון להשגת מטרות לא בדרך ליניארית ורציונלית אלא בהתנהלות ספירלית ואינטגרטיבית ותוך הטמעת חלקים בתהליך החתירה להשגת המטרה, אלה שהיסוד הגברי נוטה להתעלם מהם. כדי לרפא את החברה, טוען נוימן, יש להוריד את להבות המאבק בין היסוד הנשי והגברי ולהגיע לשיתוף פעולה ביניהם, הן בתוך כל איש.ה והן בתרבות כולה.
בשלהי המאה העשרים ובתחילת המאה הנוכחית אנחנו רואים התגברות חיבורים בין דיסציפלינות שונות במדע. נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים לדיאלוג בין תחומים שפעם נחשבו למנוגדים ואפילו סותרים כמו פיזיקה וספרות, למשל, אמנות ומתמטיקה, היסטוריה וביולוגיה. בחקר המוח היום משלבות ידיים תיאוריות מעולם הפיזיקה, הפסיכולוגיה, המתמטיקה, הפילוסופיה, תקשורת והעברת מידע, לינגוויסטיקה. חוקרים מתחומים אלה מבינים את החשיבות הרבה ביחסי גומלין בין התיאוריות וההפריה הדדית למען התפתחות מדעית-רוחנית-חברתית.
את החיבורים אנחנו רואים בא.נשים שבוחרים לתת גם ליסוד האחר מקום בדרך חייהם. נשים מפתחות יסוד גברי בחשיבה, בעבודה, בהתנהלות חברתית, מבלי לוותר על היסוד הנשי שבתוכן וגברים לא חוששים לתת מקום בתוכם ובפעילות שלהם ליסוד הנשי. בדור ההורים הצעירים של היום לאבות מקום חשוב בגידול הילדים כפישחשוב מקומן של האימהות. אנחנו נוכחים יותר ויותר בקיום סובלנות לרעיון שהאב מגדל את ילדיו, רוצה להיות איתם בשעות שהם ערים, לוקח ימי חופשה או עובד מהבית כאשר הם חולים או כשמערכת החינוך לא עובדת. זהו צורך לגיטימי שעולה לא "כדי לעזור לאמא" אלא מתוך הקשבה של יותר ויותר גברים לרצונם הפנימי לקחת חלק בגידול הילדים, להיות איתם ועבורם, להעניק להם וגם לקבל מהם.
כפי שאני רואה זאת, השינוי האמיתי והיסודי בעמדת החברה לשילוב בין היסודות הנשי והגברי מוכח במציאות שבה לא רק נשים עוברות לעבודה ולהתנהלות על פי יסוד גברי אלא גברים נותנים מקום בתוכם ליסוד הנשי להתפתח ולהיות באינטגרציה עם הגברי שבתוכם ומבינים כי כך ההתפתחות שלהם תהיה טובה ועמוקה יותר.
מקורות
באומן, א' (2018). אריך נוימן: על הנשי, הפחד ממנו, והתפתחותו אצל הגבר ואצל האישה, נדלה בתאריך 16.2.2020 מהאתר מכון ישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית: אריך–נוימן–על–הנשי–הפחד–ממנו–והתפתחות/http://jung–israel.org/
יונג, ג', ק' (1912). הפסיכולוגיה של הלא מודע, הינקל, ב', מ'. (תרגום) בשנת 1987. תל אביב: דביר.
Jung, C. G. (1954).The Develoment of Personality, New York: New Pollingen Series xx, New Jersey : Princton University Press.
Neumann, E. (1951).Uber der Mond Und das Matriarchale Bewustsien, Eranos Jharbuch The moon and matriarchal consciousnessIn Neumann, E. )1994(. Matthews, B. (translation). Priceton U. Press. 64-118
Neumann. E. (1994). The fear of the feminine, Bollingen series lxi New Jersey: Princeton university press.