מופע אדל והכוהנים בז'אן ז'אק/ מארי רוזנבלום

 

ברחוב שוונצינו בתל אביב, שמשנה פניו תדירות, והופך ממוסך של פעם למוסך מלוטש, בארים, תיאטרון תמונע, "קיוסק" של פעם, אופנה ומה לא...נכנסתי במבוך חשוך לאולפן הקלטות, ז'אן ז'אק, מרחב חזרות ויצירה.

 מישהו שם בידי כוסית יין, ואני משרכת רגליי, עד למקום ההופעה.

חדר קטן, וילון ורוד, מושבים.

יושבת.

האירוע: "אדל והכוהנים" - מופע בכורה, מפגש בין עולמות.

טריו חדש עם שחר כהן, בועז כהן והצ'לנית אדל הטל.

גיטרה צ'לו ופסנתר. ערב של שישלב מוזיקה אוריינטלית רוק וקלאסי, מקורי ומוכר.

אדל הטל (צ'לו) שחר כהן (גיטרה) ובועז כהן (פסנתר) בטריו המחבר רוק, אוריינטלי וקלאסי, עיבודים מיוחדים לשירים של שחר לצד ביצוע לאמנים משפיעים.

בין הקטעים:

באך, אינת' עומרי, סולו עראק, INDIAN, אדון הסליחות, ונדמה שישוב, אל תפחד, אשה באדום, אלי אליהו ועוד.

שחר כהן יוצר מוזיקלי, מלחין וזמר שהנכיח מקוריות בנגינתו בחלק הגדול של המופע( להוציא קטע אחד שהיה לדעתי מיותר ורעשני מדיי)

 

שירו של אלי אליהו שהולחן על ידי שחר כהן:

מתוך הספר "עיר ובהלות" "כל עוד נפשי" עמוד 9

 

"בּוֹאִי נַפְשִׁי, טְרֶמְפִּיסְטִית

תְּמִימָה

 שֶׁאָסַף הַגּוּף, בּוֹאִי נֵצֵא לַמַּסָּע

שֶׁמִּמֶּנּוּ לֹא נָשׁוּב. הַרְחֵק

 מִבַּיִת, מִיִּשּׁוּב, מֵהָאָדָם

 הַסָּבִיר.

. נִתְפַּתֵּל בַּכְּבִישׁ הַנִּכְרָךְ

כְּנָחָשׁ סְבִיב גְּרוֹנָהּ הַנִּשְׁנָק שֶׁל

הָעִיר.

. נַחְלֹף עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

הַמְּזֻפֶּתֶת. עַל פְּנֵי דְּרָכִים

 סוּגוֹת בְּבִנְיָנִים. עַד שֶׁיַּכְחִילוּ

 הַחַלּוֹנוֹת

מֵרֹב יָם, עַד שֶׁתִּשְׁפֹּךְ הַשֶּׁמֶשׁ

 חַמָּתָהּ

עַל הָאֲבָנִים, עַד שֶׁצָּהֳרַיִם

חַדִּים

יְשַׁסְּפוּ אֶת צַוְּארֵי הָעֵצִים.

. קוּמִי נַפְשִׁי, נִסַּע כָּעֵת. כָּל עוֹד

נַפְשִׁי, בּוֹאִי."

ביצוע יפפה. נהדר למילים מיוחדות שנשזר היטב בערב מוזיקלי מאתגר ושונה

כך גם רוב הביצועים.

 

 

סיפור נפלא מספרו של בועז כהן שהוקרא באותו ערב ואצרף כמה שורות ממנו.

" יונה וולך ואני, הבן של מתקן התנורים"

יונה וולך

אבא שלי, "מתקן התנורים", הביא את יונה וולך אלינו הביתה קצת אחרי בר המצווה שלי. בחורף של 1976 היה קר וגשום ותנור החימום בבית וולך בקרית אונו התקלקל. אבא הלך לתקן אותו, ומכיוון שתמיד היתה בו אהבה לשירה, הוא פצח בשיחה ארוכה עם המשוררת, שיחה שפתחה מערכת יחסים סבוכה ומורכבת בינה לבין המשפחה שלנו. לא ידעתי, כמובן, שהאשה הגבוהה עם שיער המדונה היא "משוררת חשובה". אבא שלי העריץ משוררים. גם החברים של ההורים שלי התייחסו למשוררים כמו לאלים, מיתוסים חיים המסתובבים ברחובות ויושבים בבתי-קפה.

היא הייתה מגיעה ללא אזהרה מוקדמת. אחר הצהריים, או מאוחר בערב. יושבת רגל על רגל בפינת הסלון, מעשנת סיגריה דקה, שערה פזור. משתלבת באווירה הכללית של סוף היום. אני הייתי מכין שיעורים בסלון ("איזה ביזבוז זמן!", היא היתה נוזפת בי). אחותי הייתה משחקת עם הבובות. יונה הייתה מרשה לה לסרק אותה.......

.מרתק ויפה

.

אדל הטל, נגנית מהוקצעת מאוד, איכותית, מסקרנת, שפיעמה בנגינתה משהו שונה ויפה למדיי.

לסיכום, ולעניות דעתי, הערב היה מסקרן אך לא מלוטש עד תומו. עם זאת היכולת היפה, הביצועים המעניינים, הצירוף המקורי בין השלושה בהחלט חיפו על כך היטב וטוב.