המרכז האקדמי ויצו חיפה  תערוכת בוגרים  2023/ מארי רוזנבלום

 

השפעת האינטליגנציה המלאכותית על עולם היצירה, קיימות ושמירה על הטבע, אספקטים חברתיים שונים ועוד יבואו לידי ביטוי בפרויקטים שונים ויצירתיים שהוצגו במסגרת תערוכת הגמר של בוגרות ובוגרי המרכז האקדמי ויצו חיפה.

 

יש משהו בעיר הזו, על כל המורכבות שבה, ואולי דווקא בגללה, שעושה אותה ל"פשוטה", נגישה, מעניינת ומאתגרת.

ביום חמסין כבד, לאחר לילה פוליטי, גורלי, עצוב ומפחיד, הגעתי אליה, לחיפה, לתערוכה.

 

גם אם נתקלתי בנושאים שאיני מתמחה בהם, או שפחות נחשפתי אליהם, תמיד הרגשתי בבית.

בעיר הזו  לימדו אותי, הסבירו לי ואני הקשייתי בשאלות, הקשבתי ואהבתי.

 

כך גם הפעם.

 

יותר מ- 100 בוגרי ובוגרות במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה מהמחלקות ארכיטקטורה, תקשורת חזותית ועיצוב גרפי, צילום ואמנויות המסך ועיצוב אופנה סיימו השנה את לימודיהם באירוע השיא – תערוכת הבוגרים.

 

התערוכה מתקיימת ברחבי המרכז האקדמי ויצו חיפה, בנין בן ארבע קומות ובו מגיעים לידי ביטוי אספקטים יצירתיים רבים של חוויות אישיות לצד מגמות טכנולוגיות, חברתיות ואקולוגיות.

 

בין הפרויקטים הבולטים:

יותם שדמי, מהמחלקה לארכיטקטורה, בפרויקט "חידה אורבנית" בהנחיית פרופ׳ אדר' אירית צרף נתניהו  -  בעידן של צפיפות וחיפוש אחר עירוניות חדשה, הפרויקט מציע מודל מרחבי שונה, המתמודד עם צפיפות גבוהה במרחב האורבני, תוך דגש על  עירוב שימושים, ומרחבים ציבוריים מגוונים ונגישים.

הפרויקט בונה על תשתיות המטרו והרכבת הקלה, ומציע אלטרנטיבה לתוכניות המקודמות בפועל למתחם.

התפיסה האורבנית בפרויקט מציעה אריזה מרחבית (במקום שטוחה) של שימושים מגוונים, ושוזרת את הפעילויות השונות האחת אל השנייה תוך חשיבה על מידת פרטיותן. המודל המרחבי מציע סביבה מקיימת הן בשיטות הבנייה שלו ובצורתו המרחבית והן במענה אקלימי. 

 

תמרי צור, מהמחלקה לתקשורת חזותית בפרויקט "מי שמך בר סמכא" בהנחיית ירון שין. הפרויקט מבקר את תופעת ה׳גורואיזם׳ ברשתות החברתיות ואת התחושה שכל אדם, גם אם אינו בעל ידע מקצועי, יכול להפיץ אם רק ירצה, את תורתו לעולם. "הסכנה הגדולה ביותר היא כאשר ישנה פלישה לתחומי גוף ונפש. ברגע זה  פורמט ה"טיפול" הופך את עורו בצורה אבסורדית בעיניי" אומרת תמרי צור ומוסיפה " המטפל הופך להיות הנושא, ואין הסתכלות  על המטופל. אם כך-  לכולם מגיע אותו הטיפול ומגיעה אותה העצה?"

 בעבודתה, אפיינה צור 12 "גורואים מודרניים", כל אחד ׳מומחה׳ בתחומו- כיצד הוא נראה, כיצד נראה עולמו, מה הוא אומר ואיך הוא נשמע.

 

איתי ליפשיץ מהמחלקה לצילום ואמנויות המסך בפרויקט The Closer I Get, The Less I See  בהנחיית ראובן קופרמן וערן חדד-ברק.

הפרויקט מזמין את הצופים לחקור את הנוף הרגשי של העידן הדיגיטלי, המתאפיין בקשרים מרובים וחופפים, תחושת ניכור עמוקה וגבולות עמומים בין מציאות לסימולציה. בפרויקט נעשה שימוש במגוון אמצעים כגון - צילום, אמצעים אנלוגיים, AI image - to-image generators, CGI - Computer-generated Imagery. העבודה מעלה שאלות קיומיות על יחסי התלות המתעצמים בין האדם לטכנולוגיה, שעשויות להוות מרכיב מרכזי בהגדרת הזהות האינדיבידואלית והקולקטיבית. שאלות אלו, נוגעות בתפיסת המדיום הצילומי בעידן הדיגיטלי. העבודה לא מנסה לספק תשובות סופיות. במקום זאת, היא מעודדת  את הצופים להסיק מסקנות משלהם.

 

אושרת פפיר, מהמחלקה לעיצוב אופנה בפרויקט "אופנה מלאכותית" בהנחיית מרינה מור יוסף מוחין. המחקר העיצובי של אושרת פפיר בחן את התגובות של AI לקלט אנושי.  הקולקציה בוחנת את ההפריה ההדדית בין בינה מלאכותית ליצירתיות של מעצב האופנה. כצעד ראשון לפיתוח הקולקציה, הוזנה המכונה במשפט הבא:  the fashion world will not run without humansשממנו נוצר הדגם הראשון. הקולקציה היא מיזוג בין דגמים שעוצבו על ידי הסטודנטית לאורך לימודי התואר לעיצוב אופנה, לבין תוצרי הבינה המלאכותית. ‏הקולקציה מציבה מולנו שאלות מאתגרות לגבי השפעת הבינה המלאכותית על עתיד עולם העיצוב בכלל ועיצוב אופנה בפרט. מנגד, מדגישה הקולקציה את הפוטנציאל המרגש לשיתוף פעולה בין מעצב לבינה מלאכותית.

 

את התערוכה הזו צריך לראות ולהבין. הרחבת הכתיבה על המוצגים מייגעת את הקורא ולכן החלטתי להציג עבודה אחת, מיוחדת ומעניינת.

 

עבודתה של מיכל ארכנגורודסקי מהמחלקה לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית, בשם "גֹּעַל נֶפֶש": 

אנתולוגיה של גוף, איברים, בשר והפרשות  בהנחיית גיל-לי אלון קוריאל. זוהי אסופה מאוירת של טקסטים ספרותיים מכל העולם שעוסקים בהצגה גרוטסקית של גוף האדם. ספר זה חוגג את האקטים ה"מגעילים" בגוף האנושי על כל צורותיו -  גוף צעיר, גוף זקן, גוף שמן, גוף רזה, גוף שלם, גוף קטוע, גוף חי וגוף מת. מצרפת את תוכנו של הספר הדק והמיוחד.