שיר:
בּוֹנְסַאי / טוּבִי סוֹפֵר
הִתְפַּיַּסְתִּי עִם עֵץ בּוֹנְסַאי.
שָׁנִים זָכַרְתִּי אֶת נְסִבּוֹת הַגָּעָתוֹ אֵלַי
כְּמַתָּנָה מְנַחֶמֶת בְּיָמִים קָשִׁים
וְנָתַתִּי לוֹ רַק מָה שֶׁהָיָה בְּכוֹחִי.
הוּא צָמַח כְּפִי יְכָלְתּוֹ.
עַכְשָׁו, לְאַחַר שֶׁהִתְפַּיַּסְתִּי עִם חַיַּי,
הִתְפַּיַּסְתִּי גַּם אִתּוֹ
וְהוּא יוֹשֵׁב עִמִּי בַּחַלּוֹן.
כְּבָר חִזַּקְנוּ אֶת הַגֶּזַע וְצִמַּחְנוּ עֲנָפִים.
בְּקָרוֹב תַּגַּעְנָה צִפּוֹרִים.