לחבר בתנועה בין הפרטי לחברתי  עם אמיר קולבן / יהורם גלילי

פרופסור  אמיר קולבן, המנהל האומנותי והכוריאוגרף של להקת המחול קולבן דאנס, מספר על המופע הייחודי "ככה" שבכורותיו יוצגו ברחבי הארץ בחודש יולי, ומגלה כיצד הוא מתחבר לאקטואליה הפוליטית בישראל

לקראת מופעי הבכורה של המופע "ככה" שיתקיימו במהלך חודש יולי בתאריכים 4.7 באולם האזורי מגידו, ב-9.7 בתיאטרון חיפה, ב-12.7 ו-13.7 בסוזן דלל וב-18.7 בבית העם בירושלים, מתראיין פרופ' אמיר קולבן, מייסד להקת קולבן דאנס, המנהל האמנותי והכוריאוגרף שלה מהקמתה ועד היום.

בשנת 1996 הקים קולבן את להקת "קומבינע" שבשנת 2006 הפכה ל"קולבן דאנס". יצירותיו של קולבן,  פרופסור באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים שבה כיהן כדיקן הפקולטה למחול בין השנים 2020-2015, הוזמנו על ידי תיאטראות ופסטיבלים רבים בכל רחבי העולם וזכו להצלחה רבה. הוא רקד במשך שנים רבות בלהקת בת שבע, בלהקת הבלט הישראלי, בתיאטרון המחול של האופרה בפרייבורג בגרמניה ובפרוייקטים בארצות הברית.

קולבן יצר לא מעט כוריאוגרפיות עם הקשרים פוליטיים, תוך שהוא מערב ביצירותיו בין האישי לחברתי. כך גם במופע החדש "ככה", שבו מוצג קטע שבו רקדני הלהקה שרים ביחד את השיר המפורסם "בלה צ'או" המזוהה עם מלחמת האזרחים בספרד, למרות שמדובר בשיר באיטלקית.

המופע "ככה" הוא לא רק מופע מחול, אלא חקירה של הדיאלוג שיכול להתקיים בין שפת המחול שבה אין מילים, לשפה המדוברת שכולה מילים. זהו מסע עמוק אל לב הקיום הכולל התעמקות בשאלות שרובנו לא מעיזים לשאול ומציע חוויה נועזת ועמוקה יחד עם חוויה משעשעת ומרוממת לקהל. "ככה" חורג מהגבולות המסורתיים של המחול, ויוצר שיחה דינמית המשלבת שאלות כנות ומעוררות מחשבה עם קורטוב של הומור. השאלות שעולות במופע ומופנות אל קולבן נענות בחלקן ביצירתם ובקטעים מחייהם של רקדני הלהקה, וכך הופכת "ככה" ליצירה ייחודית ומשותפת. קולבן דאנס מאירים את הלא נודע של החיים וצוללים לעולם שבו ריקוד, דרמה והומור, משתלבים זה בזה כדי לחגוג את החוויה האנושית רבת הפנים.

אמיר, כיצד מתחבר המופע החדש למצב הנוכחי בישראל?

"השיר 'בלה צ'או' הופך לסוג של סיוט שמושפע מהמצב הנוכחי, וזה בא לידי ביטוי בקטע אחד במופע החדש שחלקו מתחבר לאקטואליה הפוליטית בישראל. הסכנה של מלחמת אזרחים אצלנו מפחידה מאוד, והיצירה הזאת היא תזכורת לכך שעלינו למצוא דרך כדי לא למצוא את עצמנו ברודנות. היצירה 'ככה' מבוססת על שאלות שלא נשאלתי על ידי קהל או מראיינים במדיות השונות. כשאני עונה לשאלה בריאיון שלא התקיים האם אני יוצר פוליטי, אז חלק מהתשובה זה השיר 'בלה צ'או' שאותו שרים במופע וכמובן שיש לזה קונטקסט פוליטי. חלק מחובתי לציבור שבתוכו אני חי וממנו אני מתפרנס זה גם לומר את הדברים שצריך לומר ברמה הפוליטית".

קולבן: "'ככה' הוא מופע תוסס לצד הומור וקלילות בשאלות העמוקות של החיים בירושלים ובתל אביב. המופע החדש פונה לשאלות שבדרך כלל לא שואלים אותי כמו בן כמה אני. אני כבר בגיל ובמצב הרפואי שרק אנשים שקרובים אלי במידה מספקת מעזים לשאול בן כמה אני. היצירה הנוכחית נולדה בעקבות המפגשים שלי עם קהל לאחר המופעים של הלהקה, והראיונות הרבים שקיימתי לקראת בכורת המופע אגם 3.0.  יש הרבה שאלות שלא שואלים אותי, מפני שזה לא ראוי, חצוף, לא מכבד, או סתם טיפשי וחסר ענין לציבור. אבל רבות מהשאלות האלה מלמדות עלי - כמו על כל אחד אח ר- יותר מהשאלות 'החשובות' והן רלוונטיות לחיים שלי ולדברים שמעסיקים אותי, ויחד הן יוצרות מעין ריאיון עיתונאי שלא התקיים מעולם. במופע אני מחבר בין הפרטי לחברתי, כמו למשל השאלה הפשוטה 'איפה הבית שלך?'. בימים אלו יש לאנשים רבים בישראל הרגשה שהמקום הזה מפסיק להיות הבית שלהם. אז נשאלת שאלה אקוטית: 'מה אני עושה במקרה שהמדינה שלי הופכת לדיקטטורה?', וגם שאלה כמו: 'איך לעזאזל אני קונה בית במדינה שלא מאפשרת לי?'. כך למעשה שאלת טריוויה שולית ופרטית הופכת לשאלה לאומית בעלת השלכות חברתיות".

מהן התגובות שאתה מקבל על המופעים של קולבן דאנס?

"אנשים שמגיעים לראות מחול עכשווי מוכנים להתנסות ביצירה אומנותית מופשטת ומאתגרת. הפרופיל של צופה מחול קלאסי הוא: רחב ידיעה ורחב דעה. יש הרבה אנשים שאוהבים את היצירה שלי ברמה האומנותית ויש כאלה שלא, אבל במידה רבה מחול עכשווי מתחלק לשני זרמים: כאלה שחשוב להם שמחול יעסוק גם במסרים עכשוויים וכאלה שחושבים שהמחול העכשווי צריך להתקיים כשפה מופשטת מאוד. אני נמנה על אלה שחושבים שתפקידם לחלוק את דעותיהם ולא רק את השקפותיהם האומנותיות".

אמיר קולבן, גרוש, נמצא בזוגיות של 14 שנה עם ורדה זילברברג, פסיכולוגית ארגונית וד"ר לפסיכולוגיה שעובדת עם מוסדות גדולים בממשלה ובמגזר הפרטי שכתבה מספר ספרים, הוא אב לשני ילדים: הבת דניאל – זמרת-יוצרת, שחקנית ומטפלת במוזיקה, והבן יותם - רופא פנימי המתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם ונשוי ללאה, יזמית הייטק ואחת הנשים היחידות שהקימו סטרטראפ בישראל ועשתה אקזיט. הוא סבא לארבעה נכדים שאחת מהן, יובל, היא רקדנית עם נתונים פנומנליים שעברו אליה בגנים.

איזה סוג של אומנות אתה יוצר?

"זו משימה לא פשוטה להחזיק גוף תרבות בישראל. והחזקת להקת מחול היא אפילו מאתגרת יותר. אני יוצר מחול עכשווי ותיאטרלי מאוד, ששונה במידה מסוימת מדברים שאנשים עושים במחול העכשווי. השפה שלי מורכבת מהרבה דברים שעברתי דרכם בתוספת החקירה הפרטית שלי. עברתי הרבה דברים  במובן הסגנוני שהשאירו בי עקבות. בין היתר הייתי רקדן קלאסי במשך שנה בבלט הישראלי ולפני כן רקדתי מספר שנים בלהקת בת שבע, שאז נחשבה למחול מודרני. למדתי תיאטרון ואני מדריך סלסה. זה עולם זר לגמרי לעולם המחול העכשווי, שמשפיע עליי כיוצר ומשתלב באופנים שונים לשפה התנועתית שלי. מעבר לכך איני רואה באומנות שלי עיסוק שבמהלכו אני בוחש רק בקורקבן שלי, אלא גם בנושאים שחשובים גם לאחרים,  כמו למשל מחלת הסרטן שאיתה התמודדתי: השאלות הכי פרטיות במקרה זה, משותפות להרבה חולים שעסוקים בשאלות דומות: איך אתמודד? איך לא אהיה נטל על משפחתי? איך לפגוש את פחד המוות?  את מי לשתף במה ואיך? איך המשפחה מתמודדת עם זה? ביצירה שלי אני לוקח נושאים כאלה ומרחיב לגביהם את היריעה מהספקטרום האישי לחברתי". 

קולבן עבר הליך ראשון מסוגו בישראל בבית החולים איכילוב להסרת גידול סרטני במוח באמצעות צריבת לייזר כשהוא בהכרה מלאה. בזכות הטכניקה החדשנית והזעיר פולשנית של ד"ר עידו שטראוס, ניטור בזמן אמת, הוא חזר לרקוד שבוע בלבד לאחר הניתוח. סיפור הצלחה זה פותח אפשרויות טיפול חדשות ומרגשות עבור מטופלים המתמודדים עם מצבים דומים.

קולבן, שאובחן כחולה סרטן בעומק המוח, אומר כי "התחילו להופיע לי טיקים קטנים, לאחר שראיתי שאינם חולפים החלטתי ללכת ולהיבדק. כשהגיעה הבשורה שמדובר בגידול סרטני היה לי קשה מאוד לעכל אותה. למזלי היה לי את הריקוד שגרם לי להישאר אופטימי. שבוע אחרי הניתוח חזרתי לרקוד,  ובמקביל אני ממשיך לקבל טיפולים אימונותרפיים. במובן מסוים הניתוח שעברתי היה מעשה יצירה ודרש מהצוות הרפואי נכונות לבחון את הידוע, ולהעז לנסות את הלא ידוע. יחד איתי, כמובן. לקחתי אחריות מלאה על הניסוי הזה. אני אסיר תודה לצוות שהצליח לצאת מהקופסה, להעז לנסות דרכים חדשות, ולעשות את הבלתי יאומן. בזכותם אני חי היום חיים מלאים, מאושרים ועושה את הדבר שאני הכי אוהב - לרקוד וליצור".

לאחרונה הופיעה קולבן דאנס באירוע גאלה של בית החולים איכלוב, שבמהלכו שיתף קולבן בסיפורו האישי. "אנשים התרגשו מאוד מהסיפור שלי, ואמרתי להם שלשיתוף שלי עם אנשים אחרים יש ערך חשוב מאוד עבורם ועבורי, בין אם הם חולים או לא - על מנת 'לנרמל' את מחלת הסרטן. אנשים עדיין מתביישים או חוששים בכול הנוגע לדיבור על 'המחלה'. אני לגמרי מבין את זה, אבל לא מעוניין להשתיק את הקול שלי -  לא במובן הפוליטי ולא במובן האישי - לטובת הדברים שנראים לי נכונים לעשות". 

מופעי הבכורה של מופע המחול "ככה" של להקת קולבן דאנס יוצגו במהלך חודש יולי בתאריכים 4.7 באולם האזורי מגידו, 9.7 בתיאטרון חיפה, 12.7 ו-13.7 בסוזן דלל וב-18.7 בבית העם בירושלים.
מנהל אומנותי וכוריאוגרף: אמיר קולבן. מנכ״ל: צביקה מונסונגו. מנהל שיווק ומכירות: רן שחר. מנהלי חזרות: נועה רוזנטל ואייל נחום.
רקדנים.ות שותפים ליצירה: לורלין אנדריי, מור בירגר, שרון כהן, שחר כהן, הלנה שוקנכט, דימה קומרוב, אלכסנדר קיסלב, אבון סלילג'אן.

להזמנת כרטיסים למופע "ככה":
https://kolbendance.co.il/%d7%9b%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%a1%d7%99%d7%9d/