צילום: מתנסקי
תערוכת מייק ברנט במוזיאון העיר חיפה/ חגית בת אליעזר
בחיפה מערך של שישה מוזיאונים, הממוקמים באתרים שונים בעיר. מוזיאון העיר חיפה, העוסק במרחב האורבני ובהיסטוריית העיר, הוקם בשנת 2000 בשכונת המושבה הגרמנית במבנה טמפלרי מהמאה ה-19. לאורך כל השנה ממאי 2022 עד 27 במאי 2023 מוצגת במוזיאון תערוכת מייק ברנט, בשם "עַד כְּלוֹת הַגּוּף" באוצרותן של ענבר דרור לקס ויפעת אשכנזי. משה ברנד, נער חיפאי יליד 1947, היה לזמר צרפתי מייק ברנט, בעל פרסום עולמי, שם קץ לחייו בפריז, ב-25.4.1975, בהיותו בן 28, וקבור בבית עלמין של חיפה. מייק ברנט נחשב עד היום לאחד מהזמרים הישראלים המצליחים ביותר בכל הזמנים, ובמשך 48 שנים מאז מותו הטרגי, תקליטיו ושיריו נמכרים בעותקים רבים, וקברו משמש אתר עליה לרגל לאלפי מעריציו בארץ ובעולם.
מוזיאון העיר חיפה, הממוקם בשדרות בן גוריון בין הרחוב שרה בעיר התחתית, בו התגורר משה ברנד בנעוריו, לבין שדרות מייק ברנט בשכונת קריית אליעזר, הוא האתר המתאים ביותר לאירוח התערוכה, המציגה את סיפור חייו הייחודי, הזוהר, הסוער והטראגי של מייק ברנט, ומתארת את דמותו המורכבת.
התערוכה הוקמה סביב האוסף הייחודי האישי של צביקה ברנד – אחיו הצעיר של מייק – אותו הוא תרם למוזיאון העיר. באוסף זה כלולים אלפי תמונות נדירות, פריטי אספנות, פתקים בכתב ידו של מייק, פריטי לבוש ועוד.
לבסיס התערוכה הזה נוספו ראיונות מצולמים עם אנשים, שעבדו עם מייק ברנט במהלך הקריירה שלו בארץ, שנזכרים במייק ובנעוריהם בהתלהבות אין-קץ. נועם סמל, איש תרבות מובהק, מפיק, מנכ"ל תיאטראות בארץ, שהיה קונסול התרבות של ישראל בארצות הברית, התחיל את דרכו האומנותית כאמרגן, והיה בשנת 1969 אמרגנו הראשון של מייק ברנט בארץ. נועם סמל, הכריזמטי, מדבר בהתלהבות על הופעות בבתי מלון, שסידר למשה ברנד, בהן הזמר הקסים את שומעיו בלהיטי פופ אמריקאיים, כולל ההופעה ההיסטורית במועדון מלון הילטון בתל אביב, בו ראה אותו בעל מועדון הלילה "Baccara" שבמלון הילטון בטהראן והחתים אותו על חוזה עבודה. אשת העסקים ליאורה עופר, שהייתה חברה בשלישיית זמרות אלינת בשנים 1970-1972, נזכרת בעיניים נוצצות בהזדמנות, לה זכתה, להיות זמרת ליווי של מייק ברנט בהופעותיו בארץ. יואב קוטנר, שדרן הרדיו האגדי, מרצה ומבקר מוזיקה, שהיה יועץ מדעי לתערוכה, סיפר, שברנט עשה מהפכה גדולה בצורה בה הופיע והתנהג על הבמה, על רקע של מה שהיה מקובל בסצנת המוזיקה בארץ באותם הזמנים.
בתערוכה מוקרנים קטעים מסרטו התיעודי של ארז לאופר, שנקרא "לס מואה טמה", על שמו של הלהיט הראשון של מייק ברנט בצרפתית. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט תיעודי בשנת 2002.
הסרט שואל באומץ על התאבדותו של מייק ברנט באפריל 1975, לאחר ניסיון התאבדות בנובמבר 1974 : "האם התפנית החדה בקריירה המוצלחת של מייק ברנט אכן הייתה בלתי צפויה, או שסיפור חייו הוא כרוניקה ידועה מראש של התאבדות? סיפור של אי צדק, כוחניות, הרבה כסף, ורצח התמימות. מייק החל להלחין את שיריו ורצה להיות מוצג לציבור בצורה שונה, כאמן-יוצר ולא רק כתמונת שער. כשנתגלו הסדקים הראשונים שהובילו לניסיון ההתאבדות הראשון בז'נבה, סרבו המפיקים לקבל את העובדה שמכונת הכסף תפסיק את פעולתה. סיפור של קונפליקט בין הרצון להצליח ולבין המחיר שאותו משל'ה היה מוכן לשלם."
התערוכה המרשימה, החווייתית "עַד כְּלוֹת הַגּוּף" במוזיאון העיר חיפה היא תרומה משמעותית להנצחת זכרו של מייק ברנט, לאחר שבאוגוסט 2020 נחנכו בחיפה שדרות מייק ברנט. זכרו ברוך ומונצח.
