מופע על הסופרת  פרל באק  בצוותא/ מארי רוזנבלום

מופע מיוחד על יצירתה של הסופרת הסינית-אמריקאית פרל באק, התקיים ב23 לאפריל, 2023 באולם צוותא בתל אביב.

ככלל, היה זה מופע מעניין, מעשיר, אבל מדי פעם היו לו נפילות קטנות בהנגשת החומרים ובחלק מהבנת היוצרת וכתיבתה לקהל.

 

פרל בק, 1892 -1973 .

 

חייתה בסין וכתבה עשרות סיפורים קצרים וכן רומנים, בהם הרומן "האדמה הטובה".

היא כתבה על החיים בסין לפני הקומוניזם.

ספריה זכו לתפוצת ענק, וחשפו את העולם המערבי ואת הקורא העברי לחיים ולהווי בסין וגם סיפור על משפחה יהודית בסין.

על יצירתה הספרותית זכתה פרל באק בפרס נובל לספרות.

עדנה מחודשת בזכות אופרה ווינפרי (צילום)

בדצמבר לפני שנתיים קיבל אזרח אמריקאי בשם אדגר ואלש הודעה בדואר האלקטרוני ובה נמסר לו כי כתב יד של רומן שכתבה אמו התגלה במחסן בטקסס.

אמו, הסופרת פרל בק, הספיקה לכתוב ולפרסם 100 ספרים.

את כתב היד העלוּם, שנמצא בשתי גרסאות - האחת בכתב ידה של הסופרת, והאחרת מודפסת במכונת כתיבה - סילק מישהו - איש אינו יודע מי, מתי בדיוק, ומדוע - מביתה של בק שבוורמונט.

כתב היד הוסתר במשך יותר מ-40 שנה. הרומן הוחזר לידי המשפחה, שפדתה אותו תמורת תשלום לא גבוה, והוא ראה אור בשם "הפלא הנצחי" וזכה להצלחה.

כמו מרבית ספריה של בק, גם הרומן החדש־ישן מתרחש בחלקו בקוריאה. אחת הדמויות המתוארות בו היא אישה בשם סטפני קונג, שנאבקת כדי לפייס בין זהויותיה השונות - הסינית, האמריקאית והצרפתית.

בק היטיבה להכיר את המאבקים הפנימיים הללו: היא הייתה אמריקאית, בת להורים מיסיונרים, שהגיעה אתם לסין כשהייתה בת שלוש וחיה שם עד גיל 39. ספרה הנודע ביותר, "האדמה הטובה", שזיכה אותה בפרס פוליצר, התפרסם ב-1931, חמש שנים לפני שחזרה לארצות הברית.

בספר תיארה בק את חייהם של בני משפחת איכרים בכפר קטן בסין לפני מלחמת העולם הראשונה, והוא היה לרב מכר עולמי. קוראיו המערביים התפעלו מיכולתה של בק לתאר את התרבות הסינית המסורתית, לחדור לנפשן של הדמויות ולהבין את הדילמות שהעסיקו אותן.

הרומן עסק בעניים המעבדים את אדמתם בכוחות עצמם ולכן חשים קרובים אליה, לעומת תושבי הכפר האמידים, המנותקים מהאדמה וממה שהיא יכולה להעניק להם, מכיוון שהם נשענים על עבודתם של שכירים.

הוא נכלל ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר של כתב העת "לייף" מ-1924 עד 1944.

לפני 11 שנה זכה לעדנה מחודשת לאחר שאופרה ווינפרי המליצה עליו ב"מועדון הספרים הטובים" שהיא מנהלת. רבים סבורים כי כתיבתה של בק השפיעה עמוקות על תודעתם של אזרחי ארצות הברית, עד כדי כך שהיא הכשירה את הקרקע לקראת כינון היחסים עם סין.

הספר זכה בסין לקיתונות של ביקורת כעוסה. רבים זעמו על התיאור הרומנטי מדי, לטעמם, של חיי הכפר הסיניים. אחד המתרגמים לסינית של הספר הוסיף הקדמה ארוכה שבה האשים את הסופרת בכך שציירה את סין באור שלילי, והפנה אליה שאלה רטורית: "האם את חשה עליונות לבנה?" הסופר הסיני לוּ שוּן הוסיף על כך כשקבע כי "מוטב שסינים יכתבו על סין".

כיום השתפר מעמדה של בק בסין, והיא זכתה למעין טיהור של שמה. מתפרסמות שם מהדורות חדשות של ספריה, ובעיר צ'נקיאנג, שעה נסיעה משנחאי, שבה גרה במשך 20 שנה, מכבדים את זכרה.

ב-2002 ציינו בעיר את יום הולדתה ה-110, שיפצו את ביתה וקבעו אותו כאתר היסטורי. התושבים אף הציבו יד לזכרה וקראו את הפארק העירוני על שמה.

בשנות חייה האחרונות נהגו אנשים לשאול את בק אם היא מתכוונת לחזור ולבקר בסין. על כך השיבה תמיד: "מעולם לא עזבתי אותה. אני שייכת לשם - כילדה, כנערה, כאישה - עד יום מותי".

אבל על הגשר שאותו טרחה לבנות כל חייה היא לא זכתה לפסוע: שנה לפני מותה ביקשה משלטונות סין לחזור ולבקר במדינה, אך הם סירבו.

היא כתבה את אחד הספרים המוערכים בכל הזמנים, אבל זכייתה בפרס נובל לספרות גררה ביקורת קשה: הסינים לא סלחו על היחס שלה לארצם, וגם במולדתה ארה"ב היו הסתייגויות.

 

מאיר עוזיאל - פובלציסט עיתונאי ב"מעריב", עורך, סופר ואיש במה הגיש את היצירה הספרותית בצוותא וחשף באופן מעניין  את  הסופרת המרתקת -פרל באק.

משך המופע היה  כ-90 דקות.

במופע נטלו חלק  חמישה שחקנים : איציק גבאי, יואב יפת, תמר לבני, משה טימור, נועה חדד.

דר' עדיאל פורטוגלי הרצה על התרשמויותיו מסין.

מינגג'אן וואנג וקיוואו לו מנגנים בכלים סיניים מסורתיים.

 

הבמה בלטה ביופייה, בכלים הסיניים, באביזריה וכלי הנגינה, התאורה תרמה רבות למופע.

אך האירוע היה בחלקו  חסר ליטוש, כמעט מרושל.

עם זאת, זה היה מרתק ברובו של המופע, לשמוע על סופרת נשכחת אבל מעניינת ומיוחדת .

במינה, בתרבות הספרותית העולמית וזו האמריקאית בפרט

המופע בכללותו הוסיף לכך.