שיר:

חסדים פשוטים/ יצחק גוילי

וְאוּלַי כְּשֶׁתַּחֲלֹף לָהּ הָרוּחַ הָרָעָה,

נְבַקֵּשׁ בְּכָל לִבֵּנוּ שֶׁלֹּא יִפָּסְקוּ הַחֲסָדִים הַפְּשׁוּטִים,

נֵדַע לְהִסְתַּכֵּל טוֹב יוֹתֵר עַל הַדְּבָרִים,

נִזְכֹּר כִּי אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ אַחִים,

לִבֵּנוּ יִתְמַלֵּא עֲנָוָה וּתְפִלָּה,

יִהְיֶה בּוֹ קְצָת יוֹתֵר מָקוֹם לְאַהֲבָה,

לְתוֹדָה,

לִפְלִיאָה,

עַל נֵס הַבְּרִיאָה.