על ההצגה סאפפו מלסבוס  בתאטרון יפו  /  ורדה שפין גרוס

 

מחזה מקורי חדש מאת עמוס מוקדי בהשתתפות מרים טוקאן וירדן קרואני

סָאפּפוֹ (SAPPHO  )היא דמות חיה וקיימת ונוכחת עד היום. הגם שחיתה סביבות המאות ה 6-7 לפני הספירה, (לפני -כ 2600 שנה !) שיריה והיא עצמה היו לאגדה עוד בחייה וביטאו אהבת נשים.

אפלטון כינה אותה "המוזה העשירית", והיא הייתה נערצת ברחבי העולם הקלאסי.

סאפפו נולדה וגדלה בלסבוס, על שפת הים האגאי ,שם רוחה מרחפת ושמה מונצח מכל עבר הגם שחלפו אלפי שנים.

על חייה יש ידיעות מעטות, ככל הנראה התקבצה סביבה חבורת נערות, בנות טובים, כתבה להן שירי אהבה, שחלקם נאספו במשך השנים, על אף שהוגלתה מהאי בו חיה, ויצירתה הוחרמה ואף הושמדה בימי הביניים על ידי הכנסייה הקתולית בשל שירת הנשים שלה ,הרי שמעל 2,500 שנה סאפפו עדיין זוכה להזדהות עם שיריה,  מעוררת ריגושים, ורלוונטית מתמיד גם בעשור השלישי של המאה ה-21 בשיח על מעמד האישה, מקומה בחברה והחופש לחיות.

"סאפפו מלסבוס" שכתב המחזאי, הבמאי והסופר עמוס מוקדי החל את דרכו כתסריט קולנועי שנגנז עוד בשנות ה-70, ועתה הוא "מחזיר" את סאפפו (אותה מגלמת מרים טוקאן) לביתה שבאי לסבוס אחרי הגלייתה.  היא פוגשת באהובתה אֶטיס (בגילומה של ירדן קרואני) ובמפגש הן מגוללות את סיפור הרדיפה וההגליה וחוות גם רגעי תשוקה וקירבה. אמנם על הבמה הכל מרומז ואפילו מעורפל, ללא תשוקה וללא התרגשות, אבל מותר לנו הצופים להמשיך בדמיוננו את סצינת הקירבה ביניהן.

באסופת השירים של סאפפו (הוצ' הקיבוץ המאוחד, תרגום יורם ברונובסקי )מצאנו 2 שירים  לאטיס-

 

"בֶּאֱמֶת שֶׁהָיִיתִי רוֹצָה לָמוּת

מִתְיַפַּחַת הִיא עָזְבָה אוֹתִי...

עֲטָרוֹת רַבּוֹת שֶׁל רַקָּפוֹת וְשֶׁל וְרָדִים

הֵנַחַתְּ עָלַיִךְ כְּשֶׁהָיִית לְצִדִּי

וְזֵרִים שְׁזוּרִים מִפְּרָחִים שׁוֹנִים

סְבִיב צַוָּארֵךְ רַךְ..

וְעַל מִטּוֹת רַכּוֹת.. שָׂם תְּרַצִּי אֶת תְּשׁוּקָתְךָ

 

"שִׁיר שֵׁנִי אֵל אָטִיס":

 

"וְהִיא נוֹדֶדֶת כֹּה וָכֹה וְהִיא זוֹכֶרֶת

אֶת אָטִיס הַחֲמוּדָה בְּגַעְגּוּעִים עַזִּים

בְּוַדַּאי כָּבֵד לִבָּה וַדַּאי נִכְמָר

עַל גּוֹרָלֵךְ

לָנוּ קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְחָרוֹת בִּיפִי הָאֵלוֹת

אַךְ לְךָ..

אַפְרוֹדִיטָה נָסְכָה נֶקְטַר מִגְּבִיעַ שֶׁל זָהָב.."

 

הרעיון הגלום במחזה על אהבה חופשית, פתוחה, טומן בחובו גם מסר עכשווי חשוב, היום יותר מתמיד, על המאבק המתמשך לזכויות הנשים בכלל  וזכויות חברי קהילת הלהט"בים בפרט.

 

במחזה שזורים גם טקסטים שתרגם מוקדי מתוך קטעי היצירות המקוריות ששרדו .

על היוצר, עמוס מוקדי: יוצר ובמאי, החל את דרכו כשחקן (למד בלונדון ואף זכה בפרס עם השחקנית ג'ודי דנץ'), ייסד וניהל תיאטראות בארץ ובאנגליה ,העלה עשרות מחזות עטורי שבחים, כתב ספרים רבים והוא פעיל שלום ואקטיביסט (דבר שאף מתבטא ביצירתו – בין היתר העלה את "הסערה" מאת שייקספיר בהפקה ישראלית פלסטינית, וכתב את הרומן "מלאכים על התקרה" (2012) המספר על ישראלי ופלסטיני המגלים  אם משותפת בברלין.)

קטעי השירה מלווים במוזיקה מקורית שכתב המלחין רון וידברג.

מחזה ובימוי: עמוס מוקדי, מוסיקה רון ויידברג, תפאורה : סשה ליסיאנסקי

שחקניות: מרים טוקאן , ירדן קרואני.

חפשו אותן בתיאטרון העברי ערבי, תנו לדמיון ללכת ותיהנו