על ההצגה שירה בתאטרון בית צבי/ ניצנה איבושיץ
בלילה בו נולדה בת הזקונים שלו, נוצר קשר לוהט בין הפרופסור מנפרד הרבסט,המרצה להיסטוריה, לבין האחות שירה שמטפלת באשתו. קשר שנשזר בחייו ובגופו גם בלידת בנו."אין כל חדש תחת השמש",אמר קהלת בפרק א'. האהבה היא סם החיים כנאמר בשיר השירים ח,ז: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".האהובה חקוקה כקעקוע בגופו ובנפשו והאוהב מעדיף לקבל עליו את דין המיתה מאשר להסיר את אהבתו מעליו.
"שימני כחותם על ליבך,כחותם על זרועך, כי עזה כמוות האהבה,קשה כשאול הקנאה. רשפיה רשפי אש שלהבת-יה".
שלהבת יה? שנו רבותינו:"איש ואישה זכו-שכינה שורה ביניהם.לא זכו-אש אוכלתם" שירה והפרופסור לא זכו, אמנם לא אש אכלתם,אלא הצרעת. והוא בחר להתאחד איתה בחייו ובמותו.
תהליך נפשי מרתק זה מתרחש כשברקע ירושלים של שנות ה-30 וה-40. ימי המנדט והמאורעות עם המתח הפוליטי והמאבקים הלאומיים המוכרים גם בימינו.
|
מאת: ש''י עגנון |
|
עיבוד לבמה: יורם פאלק |
|
בימוי: אתי רזניק |
מנפרד הרבסט |
|
שירה |
|
הנריאטה |
|
זהרה, קבצנית, גב' בכלם |
|
תמרה, אחות מבוגרת, מוכרת סיגריות |
|
שכרסון, פרופ' בכלם, בעל בית קפה |
|
ליסבט, אחות צעירה |
|
אניטה, תמימה, מצורעת |
|
אקסלרוד, אברהם, הצל, נהג |