רשימה:

פרופסור יוסף אגסי איננו – לזכרו/ אורה עשהאל

פרופסור יוסף אגסיJoseph Agassi  (7 במאי 1927 – 22 בינואר 2023), היה פילוסוף ישראלי, תושב הרצליה, שכיהן כפרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב. הוא היה מוכר בחוגים בינלאומיים וזכינו לאחד המוחות הבולטים ביותר שתרמו לתחום ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעים בתקופתנו. הוא היה אוצר בלום של ידע בפילוסופיה, ביהדות ובפיזיקה. חשיבתו הביאה למעורבותו בחיי החברה בישראל. בניגוד לרבים מהפילוסופים, שהפילוסופיה שלהם הגותית ונישאת מעל המציאות, הוא היה ער לבעיות הלאומיות שלנו ואף ניסה לתקן ככל שעלה בידו. יוסף אגסי האמין בחינוך ובעבודתו פעל כמורה ומחנך. הייתי תלמידתו ואני אסירת תודה לו. 

הוא נולד בירושלים והיה בן של מורה, אחד מסבותיו היה עסקן ציבור, בילדותו התחנך ב'חדר' חרדי ובבית ספר תחכמוני, ובנעוריו למד בישיבת מרכז הרב. אולם בגיל 15 עזב את הדת לצמיתות. הידע שלו במקורות ישראל סייע לחשיבתו. הוא התייחס בשיחותיו לנושא האמונה והאהבה. את האהבה הרגיש ואת האמונה לא, כך לדבריו.

יוסף אגסי למד פיזיקה, מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, וקיבל תואר מוסמך בפיזיקה. את לימודי הדוקטורט עשה בלונדון, בהנחיית הפילוסוף של המדע קרל פופר. אגסי היה בקי מאין כמותו בתיאוריות הפילוסופיות. מהפילוסופים היוונים, בהם העריץ את אפלטון, ועד רבים מהפילוסופים של המדעים, שהיו חבריו לחשיבה ולפולמוס בעל פה ובכתב. הוא נהג לצטט את קון, ראסל, ויטגנשטיין וכמובן את סוקרטס והפילוסופים הפרה-סוקרטים. מורו פופר הוא שהשפיע עליו במיוחד. אגסי ידוע כפילוסוף פופריאני שהמשיך את חשיבתו ששל מורו ואף פיתח אותה. קארל פופר, בניגוד לפילוסופים בני זמנו, שביקשו אישוש לתיאוריות, התבסס על מה שקרא 'עקרון ההפרכה' והקרוי על שמו: 'הפופרייני'. הוא טען שהמדע אך מתקרב לאמת ויש לקבל אך ורק תיאוריה מדעית שניתנת להפרכה. פופר עצמו התייחס בחשיבתו לחברה האנושית וצידד בדמוקרטיה – משטר שבו ניתן לתקן טעויות. לפי אגסי הידע המדעי הוא תאוריה אודות העולם, ראי שלו, הגם שאינו ראי מדויק. המדע הוא גם תוכנית-מחקר אינסופית לצמצום אי-הידע.  אגסי המליץ על כתיבה מדעית ביקורתית. לשם כך עליה להכיל שאלה ודיון סביבה. חידוד השאלה הוא חלק חשוב של מחקר מדעי. אחר כך רצוי להציג לפחות שתי תשובות מנוגדות לשאלה. ואם אפשר, שאחת מהתשובות תהיה מנוגדת לדעת הכותב. אגסי היה ספקן ומודרניסט ביקורתי. הוא חשב כי הפוסטמודרניזם מהווה צעד קדימה לעומת החשיבה של המודרניזם הדוגמטי שלפני איינשטיין.

 יוסף אגסי היה נשוי ליהודית בובר-אגסי, נכדתו של מרטין בובר. הוא הכיר אותה בעת לימודיו באוניברסיטה העברית. באותה תקופה הצטרף לקבוצה פוליטית-מרקסיסטית, שבין חבריה הייתה יהודית בובר. הדוקטורט של רעייתו היה במדעי החברה ובהמשך עסקה בבעיות חברתיות וקידום נשים. אגסי היה איש משפחה. לזוג נולדו שני ילדים, והשותפות הרעיונית של בני הזוג הובחנה בחייהם. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 שובץ אגסי במקום ה-5 ברשימת מפלגת הישראלים. בשנת 2008 הצטרף יחד עם אשתו לקבוצת אזרחים ישראלים שהגישה עתירה לבית המשפט בדרישה לשנות את רישום הלאום בתעודת הזהות מ"יהודי" ל"ישראלי". בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה וטען כי הסוגייה "אינה שפיטה". גם הערעור בפני בית המשפט העליון נדחה.

אגסי היה מורה ומחנך דגול. הבנתו בתחום החשיבה של טכנולוגיה ומדעים, הביאה לשיתופו בפרויקט הבינלאומי של 'מדע לכול', שהתשתית אליו הונחה בירושלים. הוא נשא דבריו בהרצאות בכנס מטעם יונסקו ועיקרי חשיבתו נכנסו לסיכומים המחייבים בחינוך במדעים מאז והלאה.

יוסף אגסי היה בבריאות טובה גם בשנותיו המאוחרות, והיה מחובר לטכנולוגיות החדשות. ניתן היה לתקשר אתו בפייסבוק, שם יש לו קיר פעיל גם כיום, כשחברים רושמים דברים לאחר לכתו. הוא היה חברי בפייסבוק Joseph Agassi -. קוראי הרשימה, המעוניינים להוסיף דעת אודותיו, יוכלו לצפות בסרטונים ולבחור את המתאימים להם. הוא משוחח בשטף אודות קורותיו, ובדיאלוג, בנושאי החשיבה הפילוסופית –הוא מוביל התייחסויות לאמונה, דת ופוליטיקה. רמת ההתייחסות והשטף הרעיוני של יוסף אגסי, גם לאחר גיל 90 – מדהימים! נדיר להיתקל בתופעה מעין זו.

לסיום הרשימה ברצוני להביא את סיפורי האישי הקשור ביוסף אגסי המלומד-המורה. לשמחתי הוא ביקר בביתי, לפני עשור, וביום חורפי, בצד מרק חם, הייתה לנו שיחה בה הודיתי לו על חלקו בהחלטה שהתוותה את מחקרי האקדמי. אף הוא היה אסיר תודה לי, היות וכמורה חש מתוסכל מכך שתלמידיו לא ממש הקשיבו לו. אני זכיתי ללימודי פילוסופיה בחטיבה העליונה, דבר שכנראה השפיע על רצוני לעשות תואר שלישי בפילוסופיה. היות ושני התארים הראשונים שלי הינם במדעים, נרשמתי ללימודי היסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, בה השלמתי את התואר השני בבוטניקה – פיתופתולוגיה. פרופסור יוסף נוימן, שעסק בחקר הפוטוסינטזה והנשימה בצמחים, עסק גם בפילוסופיה והתקבלתי כתלמידתו לדוקטורט. אולם נשביתי בחשיבתו של פרופסור יוסף אגסי אודות עקרון ההפרכה. בנוסף, יוסף נוימן היה שתקן ולא נוצר ביננו קשר מורה תלמיד. לעומת זאת המילים של יוסף אגסי קלחו, ואני השתכנעתי שלא אוכל להצליח להעמיד גוף רעיונות, ניתן להפרכה, בפילוסופיה של המדעים. כמו כן חשבתי, שמערך של ממצאים מסוכמים, יהיה נכון יותר, כדרך לצבירת ידע במדע, הניתן להפרכה, מאשר עיסוק בתיאוריות פילוסופיות. פרשתי מלימודי הדוקטורט לאחר שנה. נהניתי מהידע שרכשתי ואף אהבתי להקנות אותו במכללות כקורס מיוחד וחדשני. יחד עם זאת הייתי בחיפושים בלתי נלאים אחר נושא לתזה לדוקטורט. זה לקח שנים. הייתי תלמידתו של סיד שטראוס, במחלקה לחינוך באוניברסיטת תל אביב. נרשמתי כתלמידת מחקר שעסק בגידול אצות בנגב הצפוני, היו אלה הרפתקאות של ממש בדרך לדוקטורט. עד שקורות חיי הביאו אלי בעיה – כרכזת המדעים בטלוויזיה החינוכית, רציתי שישדרו בישראל את הסידרה "החיים", ששדרה לילדי העולם ב-80 מדינות. הפיקוח על הוראת המדעים שלנו, חשש שסידרת האנימציה תביא ל'תפיסות שגויות' לגבי גוף האדם בקרב הילדים והנוער. לקחתי על עצמי, ובהדרכת פרופסור פנחס תמיר, עם ידע מהספרות הבינלאומית, השוויתי תפיסת מושגים במדעים מסרטי אנימציה מול דקומנטציה. היה זה מחקר פורץ דרך בשעתו, עבודת פרך שהצליחה לי. הסידרה שודרה לאחר שהותאמה לעברית. נראה לי שזו דוגמה מצוינת המראה כיצד חשיבה פילוסופית, במקרה שלנו לגבי צבירת ידע מדעי, וכאשר אינה מנותקת מהמציאות, אלא משפיעה עליה, נושאת פרי.

שמחתי לאפשרות לצרף את פרופסור יוסף אגסי לקבוצה שלנו בהרצליה המוכרת כ'תא סופרי הרצליה'. את הקוים לדמותו סיכמה נילי דגן באתרה במסגרת 'תא סופרי הרצליה'. תוכלו למצוא אודותיו חומרים רבים באינטרנט, כולל סרטונים בהם הוא מספר את קורותיו. זכינו לחיות במחיצת הוגה דגול, איש חביב, מרצה מרתק, אדם נערץ מעבר לתחומי ישראל, שהותיר עשרות ספרים ומאות מאמרים. מהפרה-סוקרטים ועד ליוסף אגסי –  כדאי להקשיב ולהתרשם כיצד החשיבה הפילוסופית, כאשר היא מתחברת למציאות, מהווה לנו סמן דרך.

יהי זכרך בקרבנו ברוך – מורי ורבי האהוב, פרופסור יוסף אגסי.

 

 

 

 

logo בניית אתרים