צילומים: עזרא לוי

אירוע השקה חלון אל הבהיר באלהמברה יפו/ עזרא לוי

ביום שלישי 24/1/23, נערכה השקה לספרו השני של המשורר יצחק גוילי - "חלון אל הבהיר". הספר בהוצאת "עמדה", 2022, בעריכת יקיר בן-משה.

האירוע, בהנחייתה המקצועית והמלבבת  של רונית רוטלוי, התקיים ב"תיאטרון אלהמברה" ביפו ביום ההולדת של המשורר, בנוכחות אשתו ושלושת ילדיו. הרבה מילים טובות וחמות נאמרו בערב זה על האיש והיוצר יצחק גוילי. החמיאו לו על תכונותיו האישיות, וניתחו באופן מעניין את שיריו.

שירים  עם נופך משמעותי מאוד של סגנון אישי, ובעומק מעניין. שירה הנוגעת נוגעת בלב רבּים

המוזיקה בערב זה הופקדה בידיה האמונות של המשוררת, היוצרת והזמרת יעל קידר. היא שרה ברגש רב, וסחפה את הנוכחים בשירתה ובנגינתה .

הקוראים כללו את המוציא לאור רן יגיל. המשורר והסופר צדוק עלון. המשוררות גלי רביץ, טל איפרגן, שוש בן עזרא, המשורר והסופר ראובן שבת, המשורר יורם רומם, המשורר גיורא פישר, עורך הספר והמשורר יקיר בן משה. המשורר אבי דבש.

יצחק גוילי הוא יליד 1964, נשוי פלוס שלושה, רואה חשבון, איש פיננסים ונדל״ן. כמתבקש, חתן יום ההולדת וההשקה הודה בהתרגשות לאלה שהגיעו, לאלה שתמכו בו לאורך השנים בעידוד שירתו, לאלה שנתנו לו עצות טובות, לעורך הספר יקיר בן-משה, לרן יגיל והוצאת "עמדה", וגם לאלה שרכשו את ספרו. *כתבתי בעבר על הספר, גם המלצתי לרכוש אותו, כי הוא ייחודי. יש בו שבעה שערים, והשער הראשון נקרא : ״לבנון, בארץ הרעה הזאת״. כשקוראים את השירים, אי אפשר שלא לחוש בעובדה שהכותב חווה פוסט טראומה, כחייל לוחם. הנושא דומיננטי, וזה ניכר לא רק בשער המיוחד והקשה הזה, אלא גם ביתר השערים. גוילי כותב על החיים ועל ה"פחד מוות", על אהבה ומשפחה ומערכת בין-זוגית, על מסורת, דת ומדינה, ועוד. יש בשירים הרהורים, הגיגים ואמירות חד-משמעיות, פסקניות, כמו בשיר המרגש, ״עַם״. עובדת היותו בחור ישיבה אדוק בנערותו, ניכרת כאן בציטוטים מהמקרא ומדרשי חז״ל, וגם בזה שהוא מתחשבן פה עם אלוהים. מבחינת הסגנון, הכול כאן בדיבור ישיר, חזיתי. בפשטות, אך גם בעומק-סכין. כי יש הרבה שורות מדממות, ואתה הקורא נדרש לא רק לחשוב, אלא גם להרגיש. ואתה מרגיש, ומבחין גם באופטימיות. מתוך חשכת התופת המוצגת כאן, ניתן לראות מהחלון גם את הבהיר. את האור. אין בספר הרבה מטפורות מורכבות, ונראה, שמראש ביקש המשורר שדבריו יובנו כפשוטם. אכן, אין צורך במאמץ יתר, כדי להבין "למה התכוון המשור."

והנה ציטוט קטן מדברי גוילי, שנאמרו בסוף הערב : "יש משהו בשירה, שתמיד מדהים אותי. כי כשאתה כותב שירים, אתה מאוד-מאוד בתוך עצמך, ברשות היחיד ממש, ופתאום זה הופך לרשות הרבים. וייקח לי זמן להתרגל לזה. הגעתי לשירה, לספרות, כי רק הספרות יכולה להעניק לקורא ולכותב, אותה תחושה של מגע מלא עם נפש אנושית אחרת. נפש עם נפש, על חולשותיה ומעלותיה, על אמונותיה ופחדיה. על כל מה שמרגש אותה, שמעניין אותה, שמלהיב, או דוחה אותה. כל זה באופן ישיר יותר, שלם יותר ועמוק יותר מכל שיחה, אפילו עם חבר."