על הקומיקס הישראלי וגיבורי העל שלו עם אלי אשד/ ראובן שבת
בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של ד"ר אלי אשד עורך מגזין התרבות החשוב ברשת "יקום תרבות " .ספרו הוא "הקומיקס הישראלי : מהצבר ועד גיבור העל : דמויות ומגמות מרכזיות בעלילון העברי 1935-2000( הוצאת כתב 20022)
והנה כמה שאלות ששאלנו את הד"ר אשד על ספרו החדש :
ראובן :על מה בעצם נכתב הספר הזה? ובעיקר מדוע הוא נכתב?
אלי : אענה קודם על השאלה השנייה: מדוע הוא נכתב?
הספר במקורו היה עבודת הדוקטורט שלי במחלקה לספרות עברית באונ' בן גוריון בהנחייתו של פרופסור גדעון נבו והוא נכתב כדי שאקבל תואר דוקטוראט.
ואני רוצה בהזדמנות זאת הודות כאן לאנשי המחלקה יגאל שוורץ ואחרים על שהרחיבו את ההגדרה של "ספרות עברית" כדי לכלול גם "קומיקס הוא "עלילון " עברי כהגדרת האקדמיה ללשון עברית.
במאמציהם של משה מנשהוף המו"ל של "כתב " ויואב איתמר קיבלתי מימון עבורו כדי להוציאו כספר ועל כך אני מודה להם.
ועכשיו לשאלה השנייה : על מה בעצם נכתב הספר ?
הוא עוסק בתולדות הז'אנר המיוחד של ה"העלילון " ובלועזית " הקומיקס" הסיפורים המצוירים שפורסמו בעיתוני הילדים וגם המבוגרים בשפה העברית בין שנות השלושים לשנות ה-2000. איש שמלבדי כמעט לא עסק בהם עד עצם היום הזה למרות שהם היו פופולאריים מאוד בקרב הקוראים וכתבו אותם דמויות ידועות בעולם הספרות העברית כמו לאה גולדברג.
בספר אני מתמקד בדמויות של כמה יוצרים בולטים בתחום הזה: אריה נבון ,שיצר את סיפורי הקומיקס הראשונים בעברית ביחד עם לאה גולדברג עבור השבועון "דבר לילדים " בין שנות השלושים לשנות ה חמישים השניים יצרו דמויות כמו אורי מורי ואורי כדורי שנשארו קלאסיות עד היום. יעקב אשמן שהיה העורך של שבועון הילדים הפופולארי "הארץ שלנו " והיה גם איש ספרות בולט בפני עצמו וחוץ מזה יצר את סיפורי קומיקס ההרפתקאות הראשונים בעברית. פנחס שדה המשורר המפורסם וכותב "החיים כמשל " שחשפתי שכתב לאורך עשרות שנים סיפורי עלילונים רבים בשמות בדויים כמו "יריב אמציה
" והם שונים מאוד מהסיפורים והשירים והממוארים המוכרים לנו שפירסם תחת שמו,
ואני עוסק גם בשתי דמויות יותר ידועות היום הודות לקומיקסים שלהם: דודו גבע הקריקטוריסט הנחשב לקומיקסאי החשוב ביותר של ישראל, ואורי פינק הקומיקסאי הישראלי החי הידוע ביותר אך שעד כה לא נחקר כלל בצורה האקדמאית למרות חשיבותו בתרבות הפופולארית הישראלית.
בכל אלו אני עוסק בפירוט בספר ודרכם אני נותן היסטוריה שלמרבית הצער היא חלקית בלבד וסלקטיבית מאוד של הקומיקס בישראל לאורך העשורים.ההיסטוריה השלמה של התחום עוד צריכה להיכתב.
ראובן : קומיקס עברי? או קומיקס ישראלי? מי ומה מיהם טוב יותר אם בכלל, ומה ההבדלים ביניהם?
אלי : אתה צודק .יש הבדלים בין מה שמכונה "קומיקס עברי " ובין מה שהוא"קומיקס ישראלי " קומיקס עברי היה הסיפורים שפורסמו בעיתוני הילדים "דבר לילדים" ו"הארץ שלנו"וגם במקומות אחרים כמו "משמר לילדים " וכתבי עת אחרים. בדרך כלל הייתה להם קו עלילה מובחן על ילדים עברים אמיצים הנלחמים באויבי העם והמדינה.כיוםפ סיפורי קומיקס כאלו מופיעים בעיקר בקומיקסים שמיועדים בעיקר לקהל הדתי הלאומי ולפעמים האמן או לא החרדי .
קומיקס "ישראלי " שאפשר לאמת שיצירתו החלה בידי דודו גבע וממשיכים אותה יוצרים כמו ירמי פינקוס רותו מודן ורבים אחרים הוא משהו שונה מאוד בתכניו. אין לו כמעט את הקו העלילה הזה. הוא מתפרסם בשפה העברית בישראל אבל לאמיתו של דבר יכול היה להתפרסם בכל שפה אחרת בכל מדינה אחרת התכנים יכולים להיות אישיים אוטוביוגרפיים או הומוריסטיים בועטים או כל דבר אחר תחת השמש. רוב הקומיקסאים בישראל יוצרים כיום קומיקס "ישראלי" דהיינו אישי בשפה העברית להוציא הקומיקסיים הדתיים הלאומיים כמו שי צ'רקה. אמנם ישנם כיום קומיקסאים חילוניים כמו צחי פרבר שמתאר את העולם של ילדותו ושל הישוב הישראלי ההולך ונעלם ואותו אורי פינק שבו אני עוסק בספר שהקומיקסים שלו מבטאים שלב מאוחר ומתוחכם מאוד של הקומיקס העברי המקורי,לצד קומיקסים רבים שאותם אפשרלהגדיר רק כ"ישראליים".
ראובן: מה לדעתך חשיבותו של ספרך בכרונולוגיה של הספרות, העיתונות והתרבות בישראל, כיום ובכלל?
אלי:זהו תיאור מפורט ראשון של ההיסטוריה של תחום בתרבות הישראלית שאנשי המחקר הספרותי והתרבותי לא שמו לב אליו, אם כי הוא הולך ומתעצם בחשיבותו לאורך השנים.עורכי עיתוני הילדים למשל שבהם הופיעו חלק מהקומיקסים האלו מעולם לא החשיבו אותם אם כי הם היו תמיד וסקרים הראו להם את זה החלק הפופולארי ביותר בכתב העת שלהם שאליו הקוראים היגיעו לראשונה.והם מצאו בזה טעם לפגם כי חשבו שיש בכך משום פגיעה בסזיפורים האיכותיים יותר שלדעתם שאותם פירסמו במקביל בפרוזה.
כיום לעומת זאת יש מגזינים שמתמקדים בקומיקס כמו מגזין "זבנג" של אורי פינק וכנסים לקומיקס .אבל למרות זאת אם כי כותבים רבות על הקומיקס הזר מיעטו מאוד לעסוק בקומיקס הישראלי ולמעשה הוא כמעט לא היה מוכר במחק.
אז הספר הזה הוא לבנה ראשונה ובהחלט לא אחרונה אני מקווה, בתיקון המעוות הזה.
ראובן : האם יוצרי הקומיקס ראו רק את דלת אמות של ההוויה הישראלית והארץ ישראלית, או שהם הצליחו בכל זאת לעסוק גם "בגבורת על" ובגיבורי על אוניברסלים. יש את זה שם?
אלי: הקומיקס העברי התמקם בהוויה הארץ ישראלית ובהחלט לא בגיבורי על זרים אם כי הם היו מוכרים ליוצרים מהקולנוע וגם מהקומיקס עצמם שהיגיעו לארץ. אבל הם עסקו בעיקר בנוער הישראלי בישראל ובמקומות שונים בעולם.
משנות השבעים ואילך זה משתנה. יוצרים כמו אורי פינק ואחרים לא רק מכירים את הקומיקסים הזרים אלא גם מגיבים אליהם ישירות .שי צ'רקה המושפע מאסטריקס גיבור קומיקס צרפתי החי בימי הרומאים כשהוא יוצר את בבא גיבור קומיקס ישראלי החי בימי המשנה .אם כי לא פירטתי על כך בספר הזה. אני מקווה לעסוק בכך בספר הבא.
ראובן:. מה בולט יותר בקומיקס הישראלי, המאבק? ההומור? החניכה? הפטאליות?
אלי :בקומיקס העברי יש דגש על הלחימה והמאבק מאחר שהוא מייצג מדינה צעירה ולוחמת .בקומיקס הישראלי המאוחר יותר זה גם הרבה פחות בולט. אין היום עלילונים רבים שעוסקים בלחימה בניגוד לבעבר , בוודאי לא בקומיקסים של יוצרי הזרם החילוני.
לעומת זאת יש תיאורי לחימה בקומיקסים של זרמים האחרים ,הדתי הלאומי והחרדי ,שאצלהם המדיום של הקומיקס הופך לחשוב יותר ויותר.
ראובן ולסיום : מה אתה חושב תרומתו של העלילון-הקומיקס לתרבות הישראלית באופן כללי אם יש כזאת ?
אלי :אני חושב שהעלילונים בראש ובראשונה תרמו ותורמים שעות של הנאה עצומה לקוראיהם הצעירים והמבוגרים.וגם זה דבר חשוב מאוד.אחדים מהם השתמרו בתודעה הנוסטלגית כמו אורי כדורי וכמו הקומיקסים של זבנג ,וכיום דרכם אנחנו יכולים ללמוד הרבה על היוצרים שלהם ועל החבר והתרבות העברית הישראלית שבה יצרו. וחוץ מכל זה כמה מהם עדיין מהנים ומבדרים אפילו היום.
