נגה אולמרט השקה לספר צ'פינה בתאטרון אלהמברה יפו / מיכל דורון
את המשוררת נגה אולמרט הכרתי לראשונה כאשר שלחה לי שיר במייל, מבין שירים קטעי פרוזה רבים לערב שערכתי והנחיתי בבית הסופר באגודת הסופרים העברים בנושא חשבון נפש לכבוד יום הכיפורים.
חשבון הנפש ,הבהרתי בפנייתי יכול להיערך בכל נושא אישי, חברתי או מוסרי דתי.
השיר שהגיע אליי מנגה אולמרט- היה שיר בשם פלסטר-
פלסטר
יֵשׁ יָמִים אֲנִי רוֹצָה לִחְיוֹת פָּחוֹת.
יֵשׁ יָמִים אֲנִי רוֹצָה פָּשׁוּט לָמוּת.
- אֵיזֶה מִין אִמָּא אוֹמֶרֶת אֶת זֶה?!
- יֵשׁ לָךְ יְלָדִים, תִּשְׁכְּחִי מִזֶּה.
- מַחֲשָׁבוֹת אָבְדָנִיּוֹת – זֶה לֹא לְאִמָּהוֹת.
- גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה מְעַט, תִּסְבְּלִי קְצָת...
- שִׂימִי פְּלַסְטֵר.
- תִּקְּחִי אָקָמוֹל.
- חַבְּקִי אוֹתָךְ.
אָז פְּלַסְטֵר.
שיר מצוין, אמיץ פואטי.
שיר המשקף את נגה בראייה של האמיצה, המתריסה מחד ומהצד השני הרגישה מאוד והכאובה.
השיר מבטא את שלל הרגשות, הקשים, המנחמים, את הרגשות המכים בעוצמה.
לאחר מכן הכרתי את נגה אולמרט, המשוררת, האישה. את עוצמתה ואת התמודדותה.
אשה לֶגוֹ
מְפֹרֶקֶת לַחֲתִיכוֹת
מְגַשֶּׁשֶׁת
אֶל הַלֵּב מוֹצֵאת
עַל הָרִצְפָּה
מְלַקֶּטֶת כִּלְיָה
צְרִיכָה
לְחַבֵּר
הַכֹּל מֵחָדָשׁ
אוּלַי
הַפַּעַם
זֶה יַחֲזִיק מַעֲמָד.
אני חייבת לציין סוגיה מעניינת שעלתה לדיון- מצד מבקר הספרות, אילן ברקוביץ, ברקוביץ שאל באחד הדיונים, כמה רלוונטית נכותה של אולמרט. שהרי אמנות עומדת בפני עצמה. בספר השירים, כתב העורך יחזקאל רחמים פרטים אוטוביוגרפיים וביניהם ציין מחלתה את נגה אולמרט- את הטרשת הנפוצה עימה היא מתמודדת.
אני מניחה כמובן שזהו נושא מרכזי עבורה שכן על פי דבריה השירה היא מזור ודלק ושיריה נכתבו בעקבות מחלתה.
אולם השאלה אכן מהדהדת, שכן כשקראתי את השיר של נגה אולמרט בתחילה וקיבלתי אותה להקריא סערב באגודת הסופרים לא ידעתי על סיפורה האישי. השיר "פלסטר" דיבר אליי כחשבון נפש אמיץ ביותר- על הדיאלוג של הרצון לחיות או למות, והשאלות הללו הקיימות בכולנו במצבי דחק, והקול הקיים עבור מי. שאלות קיומיות, שאלות כואבות, ואז סגירת מעגל- פלסטר. שיר, חזק שבפשטותו הוא חכם עם אמירה פילוסופית ונוקבת.
חגיגת הספר הייתה מלאת אהבה מרגשת במיוחד. נגה אולמרט היא אישה מגוונת, משוררת מוכשרת שחשוב לה להמשיך למצות את החיים, היא אמא לשתי בנות יפות, היא נשית וסקסית ומדגישה פן זה, היא אישה חכמה וכנה אמיצה ורגישה. כל התכונות הללו באות לידי ביטוי בספר, התהיות, המחשבות, הספקות, הכעס, חוסר האונים, החזקה, אהבת החיים. והיצירה.
נגה אולמרט היא אישה יפהפייה, כנה, הסוחפת סביבה אנשים רבים.
יואב קרן עיתונאי ועורך ספרותי, חבר קרוב שלה הנחה את הערב בצורה אמפטית ומקצועית, סיפר על היכרותם הראשונית ועל חברתם הארוכה, ראובן שבת המו"ל של הספר בהוצאת 'ארגמן מיטב 'סיפר על העבודה המעניינת ועל חוזקותיה של נגה.
הדוברים חשפו את הרבדים השונים והמגוונים על ידי קריאת השירים בספר: עדן שפילמן סיפרה על הכרותה המרגשת עם נגה כאשר נגה עבדה כאחות פסיכיאטרית, ענת לבני ניתחה בצורה מעמיקה את אחד השירים, דיברה על רגישותה של נגה ותפיסתה המיוחדת , רונית רוטלוי קראה בצורה דרמטית את הפואמה על המחלה של הטרשת תוך קריאה "שתלך", שני ארנהיים, דיברה על העצמה והרגישות של נגה, חיים כבל שלמד משחק, כתב לנגה ואמר לה בטון מפלרטט כי הוא תמיד יהיה לידה, כמו פנקס הקטן משירו הידוע של ששי קשת, ואז קרא את אחד משיריה החושניים.
יעל קידר, המוסיקאית המופלאה, הלחינה את שיריה של נגה אולמרט, ושרה בקולה הנפלא והמלטף.
החיבור בין המלים והלחן והביצוע היו כה טובים שנתנו צבע מיוחד לערב המרגש. אבי אלון, שיבח את שירתה של נגה אולמרט. את העומק והכנות בכתיבתה.
אמה של נגה קראה את השיר על האם הרוחצת את בתה:
סליחה
אִמָּא שֶׁלִּי בַּת הַשְּׁמוֹנִים-וְשָׁלוֹשׁ
רוֹחֶצֶת אוֹתִי בָּאַמְבָּט. אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא
מִפְּלַסְטִיק וְהִיא מְסַבֶּנֶת לִי אֶת הַגַּב.
הִיא עוֹמֶדֶת, מִתְכּוֹפֶפֶת, מְאַלְתֶּרֶת,
יָדֶיהָ מְשֻׂרְטְטוֹת וְרִידִים נֻקְשִׁים וְרַכִּים.
אִמָּא שֶׁלִּי בַּת הַשְּׁמוֹנִים-וְשָׁלוֹשׁ
מְנַגֶּבֶת אוֹתִי בַּעֲדִינוּת כְּמוֹ הָיִיתִי יַלְדָּה.
הִיא לֹא שׁוֹכַחַת בֵּית-שֶׁחִי, קָרַחַת
וְאֶת הָאֹזֶן שֶׁבְּצִדָּהּ.
אִמָּא שֶׁלִּי בַּת הַשְּׁמוֹנִים-וְשָׁלוֹשׁ
עוֹזֶרֶת לִי לְהַגִּיעַ לַמִּטָּה. אֲנִי שׁוֹכֶבֶת וְהִיא
מוֹרַחַת לִי קְרֵם מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ.
כְּשֶׁהִיא מַגִּיעָה לַיַּשְׁבָן, שְׁתֵּינוּ מַתְחִילוֹת
לִצְחֹק. מָה נִשְׁאָר עוֹד לַעֲשׂוֹת?
אִמָּא שֶׁלִּי בַּת הַשְּׁמוֹנִים-וְשָׁלוֹשׁ
מַבִּיטָה בִּי בְּעֵינַיִם עֲמוּסוֹת אַהֲבָה.
אֲנִי מַחְבִּיאָה דִּמְעָה וְאוֹמֶרֶת
בַּלֵּב, מִבְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה:
"סְלִיחָה אִמָּא,
שיר חזק ביותר, המעורר טלטלה. לפני כן היא סיפרה בצורה כה סוחפת על נגה. על האושר והגאווה שהביאה בתה ועל כשרונה יוצא הדופן.
לסיום הופיע בזום, יחזקאל רחמים עורך הספר. ששהה בחול וציין את ראייתה המיוחדת והמקורית של נגה אולמרט.
ערב ללא רגע דל, ערב עם התרגשות, עם חיוך ועם דמעה. אנשים יצאו שם עם תחושה נרגשת ומכבדת מאוד.
