שיר:
הַסְּתָיו/ פרידה פלץ
שָׁלוֹם אֲהוּבִי הַסְּתָיו כְּבָר כָּאן
מָה אֲסַפֵּר לְךָ הַכֹּל הִתְיַשֵּׁן
הַסַּנְדָּלִים הִתְחַלְּפוּ בְּנַעֲלֵי שְׁפִּיץ
נַעֲשָׂה קְצָת קָרִיר,
גֶּשֶׁם יוֹרֵד וְזֶה נָעִים
לְעִתִּים גַּם צָרִיךְ מְעִיל.
עוֹד אֲנִי מְסַפֶּרֶת לְךָ- וְהִנֵּה הִגִּיעַ אוֹרֵחַ
שֶׁיַּנְעִים אֶת הַזְּמַן וְיַעֲשֶׂה שָׂמֵחַ.
הַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה וְזֶה כִּיֵּף אַדִּיר.
הַשַּׁלְוָה תָּפְסָה מָקוֹם בָּעִיר.
כֵּן- הַיָּמִים חוֹלְפִים כֹּה מַהֵר.
וַאֲנִי כְּבָר בְּגִיל שֶׁמִּתְבַּגֵּר
שָׁלוֹם אֲהוּבִי ,לְהִתְרָאוֹת מַהֵר,
אֲנִי כְּבָר בְּרֹאשׁ אַחֵר.
