צילום: אודליה יהודיין 

כבר אין לנו עתיד  תערוכה במוזיאון ארץ־ישראל/ אודליה יהודיין



"כבר אין לנו עתיד"

We No Longer Feel the Future

 מחווה לאוקראינה

 ב־23 בנובמברנפתחה במוז״א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל־אביב

תערוכה חדשה: "כבר אין לנו עתיד"

 אוצרות: סוזן לנדאו, סבטלנה ריינגולד

מנכ"ל מוז"א: עמי כץ

אוצרת ראשית מוז"א: ד"ר דבי הרשמן

תערוכה  חזקה   וקורעת לב  ללא צילומים  של  דם  הרג  ואסונות  אך  המסר  מצליח  לעבור דווקא  בשל  האיפוק   החזק   והדממה שבוקעת   בשלל היצירות שנאספו והרקע השחור . מומלץ  מאוד 

 התערוכה מציגה מבחר מיצירותיהן של שתיים־עשרה אמניות אוקראיניות בולטות. אחת־עשרה מהן פעלו באוקראינה, רובן מצאו מקלט זמני במדינות שונות באירופה לאחר הפלישה הרוסית בפברואר השנה. בהיענותן להשתתף בתערוכה הן רואות עוד אמצעי להסב את תשומת הלב העולמית ולעורר מודעות למתרחש בארצן.
 בנוסף להן מציגה בתערוכה זויה צ'רקסקי, אמנית ישראלית ילידת אוקראינה, סדרת רישומים שהם מחאה זועקת כנגד המלחמה.

העבודות - ציור, צילום, רישום, ווידאו, עוסקות בנושאים פוליטיים, פמיניסטיים וחברתיים. באמצעותן מתבוננות האמניות בהווה חסר תקווה של אובדן חיים, כאב וחוסר אונים לנוכח המלחמה המתמשכת. התערוכה מביאה לידי ביטוי אמנות ביקורתית שעוסקת בנושאים פוליטיים־חברתיים־פמיניסטיים שבאו לידי ביטוי מחדש במלחמה הנוכחית.

 כותרת התערוכה כבר אין לנו עתיד לקוחה מיצירה של אלנה סובאץ', המוצגת בתערוכה. לדברי האמנית, משפט זה חוזר שוב ושוב בשיח בין אוקראינים כיום - אלה שנשארו באוקראינה ואלה שעזבו את ביתם ומולדתם.

 

האמניות המשתתפות בתערוכה: אנה וויטנקו, לסיה חומנקו, וארוורה לוגווין, קטיה ליבקינד, אוקסנה נבמרז'יטסקה, לאדה נקונצ'נה, אלנה סובאץ', זויה צ'רקסקי, אלבטינה קאחידזה, ז'אנה קאדירובה, יוליה קריביץ', מרינה שטאנקו.

 דבריו 

עמי כץ, מנכ"ל מוז"א, חשף היום את התערוכה החדשה במוזיאון:

 

"התערוכה הינה מחווה לעם האוקראיני, לנוכח המלחמה הקשה הנמשכת גם בימים אלה, ולאור נטייתו המוכרת של העולם להדחיק את המתרחש במלחמות כאלה בכלל ובמלחמה באוקראינה בפרט. תפקידם של מוסדות תרבות הוא לגלות סולידריות עם פגיעה בחברה האזרחית, באוצרות תרבות ובאנשים באשר הם, ואנו מתכבדים להעניק במה לאמניות אמיצות המבקשות להביע את כאבן ומחאתן".

 

מאז פברואר 2022 המלחמה הברוטלית באוקראינה נמשכת ללא הרף וסופה לא נראה באופק. הפלישה הרוסית האכזרית, הגובה עוד ועוד חיים של אזרחים חפים מפשע, לא שיתקה את כוח היצירה, והאמנים והאמניות, שרובם נאלצו לעזוב את אוקראינה, ממשיכים ליצור באמצעים הצנועים שעומדים לרשותם - למען מולדתם.

הרעיון לאצור תערוכה כמחווה לעם האוקראיני, לנוכח זוועות המלחמה, היה ספונטני, ובהמשך התפתח לתיעוד סיפורי מלחמה מורכבים ותיאור החיים באוקראינה מנקודת מבטן של האמניות המשתתפות.

 

"בעקבות הרס התרבות על ידי הכוחות הפולשים, שהיקפו וממדיו הביאו לאחרונה את אונסק"ו להכריז על התרבות האוקראינית כתרבות בסכנת הכחדה, הרס שכלל גם הפצצת מוזיאונים ואובדן של יצירות חשובות, נזעקו האוצרות סוזן לנדאו וסבטלנה ריינגולד, ופנו למוז"א בבקשה לקיים תערוכת מחאה", מספרת הסמנכ"לית והאוצרת הראשית של מוז"א ד"ר דבי הרשמן. "למרות פרק הזמן הקצר שנותר לנו כדי להציג את התערוכה, ועל אף העובדה שחלק מהאמניות האוקראיניות הבולטות נמלטו ממולדתן לארצות אחרות, במאמץ מיוחד הצלחנו להתמודד עם האתגר, ולהשיג את יצירותיהן לתערוכת מחאה חשובה זו."

 

"היה לנו חשוב להתייחס במיוחד ליצירתן של נשים אמניות, לדימוי הנשי ולזהות הלאומית שלהן בעידן הפוסט־סובייטי רווי הקונפליקטים. תגובותיהן לנעשה בחברה, שהייתה בתהליכי חיפוש זהות, ולמקומן של נשים בתהליכים אלה, באו לידי ביטוי רק בתחילת שנות האלפיים, לאחר תקופה ארוכה שבה הודחקו הנושאים הפמיניסטיים. אז החלו אמניות אוקראיניות ליצור אמנות ביקורתית שעוסקת בנושאים פוליטיים־חברתיים־פמיניסטיים, נושאים שבאו לידי ביטוי מחדש במלחמה הנוכחית", אומרות אוצרות התערוכה סוזן לנדאו וסבטלנה ריינגולד.

 

אירוע הפתיחה של התערוכה התקיים  ביום שלישי 22.11.2022 בשעה 19:30 בהשתתפות האמניות ז'אנה קאדירובה ווארוורה לוגווין.

 

במהלך אירוע הפתיחה, האמנית וארוורה לוגווין שיחזרה  את הפעולה הפרפורמטיבית שאותה קיימה לפני כחודשיים בכיכר העצמאות (מאידאן נזאלז'נוסטי Майдан Незалежності) בקייב. האמנית ציירה  בסגנון אוקראיני מסורתי על גבי בזנ"טים (ברזלי זווית נגד טנקים) שהוצבו  ברחבה הסמוכה לגלריה שבה תוצג התערוכה.

בשנים האחרונות הפכה כיכר העצמאות בקייב למד הדופק החברתי והפוליטי של אוקראינה, ולסמל לעמידתה מול רוסיה. בסוף שנת 2013 היא שימשה כמוקד הפגנות שנערכו נגד החלטת הממשלה שלא להיקשר בהסכם כלכלי עם האיחוד האירופי. גל ההפגנות זכה לשם "Євромайдан" "יברומאידאן", דהיינו "כיכר האירו", ההפגנות המשיכו והתפתחו לגל מחאה רחב, שהוביל להחלפת השלטון במדינה.




 






logo בניית אתרים