על הסרט סינימה סאבייה/ מארי רוזנבלום

 

בימוי: פוקס רותם 91 דקות

 

שמונה נשים יהודיות וערביות, עובדות עירייה מאיזור חדרה והמשולש, נפגשות בסדנה ללימוד צילום וידאו שמתקיימת כחלק מגמול השתלמות.

 

רונה (דאנה איבגי), במאית צעירה, מובילה את הסדנה ומלמדת אותן כיצד לתעד את עולמן.

 

הסרט מחולק לשמונה חלקים, בהתאם למספר מפגשי הקורס. בלִבו עומדת הדינמיקה הקבוצתית המרתקת שמתפתחת בין קירות החדר, ולצדה קטעי הוידאו הייחודיים שהנשים מצלמות ומקרינות על הבד הלבן.

 

הנושאים כמו עצמאות, תפיסת מקום, זוגיות, אימהוּת, פחד והעזה מובילים להתנגשות והתקרבות בין נשים שללא הסדנה לא היו מוצאות את מקומן יחד באותו חלל, ובטח שלא חולקות סודות ורגעים אינטימיים מכוננים.

 

רונה מתבוננת עליהן ומצלמת.

הצופים בסרט, קשה היה להם להאמין כי מדובר בשחקניות מקצועיות. לא לחינם טרחתי ורשמתי את שמותיהן.

 

רובן שחקניות ותיקות שהשתתפו בסרטים רבים.

 

מידע אודות חלוקת התקציב לסרטים

הסרט זוכה לביקורות נלהבות וזכה לפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, פרס הבימוי הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, הצילום, העריכה, המוזיקה, פס הקול והליהוק.

 

זהו הסרט העלילתי הראשון של פוקס רותם באורך מלא.

 

רויטל פוקס, אימה של הבימאית מספרת:

 

"לפני 13 שנים השתתפתי בסדנת צילום סטילס לנשים ערביות ויהודיות בגבעת חביבה. זו הייתה תרומה של אזרחית שוויץ שהיה לה מאוד חשוב להפגיש נשים ערביות ויהודיות", מספרת רויטל פוקס. "אני גייסתי נשים מחדרה והם דאגו לנשים ערביות. המורים היו צלם ערבי וצלמת יהודייה והיו גם תכנים של עבודה סוציאלית שעסקו בהיכרות של החברות ובתכנים נשיים אוניברסליים שנגעו לכל אחת. לפני יום העצמאות למשל אנחנו דיברנו על עצמאות, הן דיברו על הנכבה ופתאום הכרנו את העולם שלהן, את המכאובים שלהן והן הכירו את עולמנו ואת המכאובים שלנו. במהלך הסדנה יצאנו לצילומים משותפים בכפר קרע והן באו לצלם בחדרה. ביקרנו בבתים אחת של השנייה, התחלקנו לקבוצות והתארחנו, קשרנו קשרי חברות שנמשכים עד היום".

 

 

 

"הרבה פעמים מצאתי את עצמי מייעצת ומתייעצת איתן", ממשיכה פוקס. "התקשרה פעם חברה מהסדנה עם סיפור מחריד שקרה במשפחתה והיא לא ידעה איך לספר עליו לבעלה. הזמנתי אותה לכאן, ישבנו בקניון, היא עם רעלה ובעלה לצידה, ורק בנוכחותי היה לה אומץ לספר לבעלה. זה היה אירוע מטלטל מאוד מה שקרה להם והנוכחות של צד שלישי מחוץ לעולם שלהם נתן לה כוח להתמודד ולספר לו. חשבתי לעצמי מי שמביט בנו מהצד בטח אומר לעצמו 'איזו תמונה הזויה'. אני גם מוצאת עצמי מתייעצת עם חברות וקולגות לא מעט, למשל היועצת של ערערה למעמד האישה".

 

"זו הייתה אחת הסדנאות הכי משמעותיות שהייתי בהן. הייתי חוזרת ממנה בהיי מטורף, כי זה היה ממש משהו אחר. אני עובדת סוציאלית, אז אני משתתפת בהמון סדנאות, אבל כאן היה משהו שונה, מלהיב. כל השבוע הייתי חושבת על הסדנה, הכרתי המון נשים ועד היום אנחנו מברכות אחת את השנייה בחגים ומצויות בקשר נפלא. הצעתי להן לראות ביחד את הסרט, אבל זה טרם הסתייע. חלקן כבר צפו בו ושלחו לי תגובות נלהבות מאוד. ככה שאפשר להניח שמשהו מזה עבר לאורית. אני שיתפתי בבית את החוויות מהסדנה. נדמה לי שהיא הייתה אז סטודנטית בסם שפיגל או סיימה את הלימודים שם וזה מאוד עניין אותה.

 

הבאתי חלקים מכתבה של מירית גולן שכתבה בעיתון חדשות חדרה, y net -שהוא, לעניות דעתי, מסביר את הקשר בין האם לבתה, את הולדת הניצוץ לסרט המעולה הזה והמועמד לפרס אוסקר.

 

 

פוקס מספרת כי בתה לא הסתפקה רק בהשראה מסיפורי אמה וכחלק מהתחקיר הנחתה בעצמה סדנאות כאלו בגבעת חביבה ובעכו:

 

 

 

"השבוע התקיים כנס יועצות למעמד האישה בנתניה, שהתפרס על פני שלושה ימים והיו שם נשים מכל המגזרים, דתיות וערביות והיה מאוד נוגע ומרגש. אורית באה עם הסרט שלה ביום השלישי ואם בדרך כלל כל אחת עם העולם שלה והחיים שלה ויש לנו פחות זמן לכולן, כאן היו התרגשות, שיתוף וקבלה. כולן חיבקו אותי והיו תגובות מחממות לב. בכלל היה כנס מטלטל כי בתה של אחת מהיועצות נרצחה בשפרעם לפני ארבעה חודשים והיינו אצלה. היא סיפרה שראתה את הסרט אבל היה לה מאוד קשה לצפות בו".

 

 

 

"זה סרט שמראה בעצם נשים חזקות בסיטואציות לא פשוטות. ממש רואים כל אישה ואת ההתפתחות שלה וכמה היא חזקה, מרגשת ונוגעת. הסרט עוסק בכל הנושא הזה של הקיום ביחד במרחב. אני נחשפתי לזה רק דרך הסדנה. אני מאמינה שהקיום המשותף והחברות בין נשים היא מעל השתייכות של לאומים, ואני תמיד משתדלת לעשות חיבורים בנושא הזה".

 

בימוי ותסריט – אורית פוקס רותם

 

שחקניות:

דאנה איבגי, אמל מורקוס, מרלן בג'אלי, רותי לנדאו, חאולה חאג'־דיבסי, ג'ואנה סעיד