צילום: צביה ויצמן כספי
אירוע שירה ורשת בתאטרון קרוב / צביה ויצמן כספי
התאהבנו ברשת ובשירה.
תיאטרון ניקו ניתאי ממשיך לחדש ולהציג בגאווה במה ייחודית ומגוונת. בניהולה האמנותי של דורית ניתאי ובעריכתה והנחייתה המושכלת של המשוררת ציפי שחרור.
היה ערב יוצא דופן שמסיט את המסך וחושף כותבים אנונימיים שהפכו משוררים בזכות הפרסום ברשת. החברים בפאנל קיימו שיחה חושפנית וקראו משיריהם ושיבחו את הפלטפורמה החברתית הנגישה והמאפשרת ביטוי. כאילו כל מה שנכתב למגירה ונכלא בלב, יצא לאור. הלייקים, העידוד והתגובות היוו רוח גבית ועוז להיפתח ולשתף.
את ״משוררי הרשת״ בפייסבוק הקימה
המשוררת והעורכת ענת אורפז.
בתחילת הערב התארחו גל רביץ, נועה ניר ויחי לוי וענת אורפז. המרחק בין הבמה לקהל הצטמצם פתחו צוהר לבם כששיתפו את הקהל בהגיגים. הם סיפרו על יתרונות הפרסום ברשתות חברתיות. על הכתיבה כתהליך ריפוי וקראו משיריהם.
המנחה ציפי שחרור שיתפה כי בתקופתה היה מגדל שן והיה קושי רב לפרסם וכי היום האלטרנטיבה נגישה ומרחיבה את מספר הקוראים. ענת הוסיפה כי הקבוצה התרחבה עד לכדי כ16.000 חברים כותבים, קוראים וצרכני שירה ומילים. ״הפרסום בפייסבוק מגיע לכ100 אלף שיתופים שהם יותר מפרסום במדור ספרות של עתון מכובד״.
ענת קראה שיר על בנזוגה הלום קרב
״הכל שביר כל כך
למדנו לשיר
והתבלבלנו בפזמון החוזר
אהבה זה פשוט כמו לדוג
אהבה זה כמו להתנפץ ולשרוד…״
נועה ניר סיפרה כי שירת רחל פתחה אותה לעומקים בנפש. ״וכי עד לפני 3 שנים הכל היה אצור בה וכאילו נפתח הפקק שבקע מנפשה וכי שירה צריך להפיץ אותה להמונים יש בה אלמנט מרפה״.
יחי לוי אני תולה את יהבי על אלוגריתמים ולייקים. אז מה. אם 200 תגובות ישבחו ואחד יכתוב ביקורת, אפשר להכנס לעריכה ולתקן…זה הרי לא ״ירד לדפוס״.
סיפר כי הפרסום ברשת זימן לו להגיע לבמה ספרותית מכובדת של פסטיבלי שירה שלא היו נגישים קודם. ושם פגש את ציפי שחרור עליה אמר ״היא כבר פרסמה מספר ספרים יותר ממספר שנותיי״.
שורות משירו של יחי
״אבן נייר ומספריים
שיר צריך אבן
נייר להושיב את השיר עליו
ומספריים לסילוק מילה סוררת
שיר הכי צריך
לתת לו לנשום…״
אתה עדיין ילד צריך חיבוק וליטוף ומילה טובה
רוצה לחזור לחיות חיים נטולי דאגה
אתה מתגעג בלילות קרים שמישהו ימתח מעליך שמיכה ויברך אותך בלילה טוב.
ציפי: מה זה נכסי צאן ברזל - לא נהיה כאן עוד 100 שנה מי אמר שיזכרו אותנו בעוד 100 שנה.
הפנתאון עבר לאקדמיה. לאירועי שירה מיוחדים בינלאומיים. הפנתאון אכן קיים.
והעלתה סוגיה כי לשירה יש סגנון וצורה ויש מימד בניגוד למדיה שמבקשת לספק צרכיה מייד וקרוב לודאי שהמיידיות משפיעה על זאנר סגנון איכות, ויש הטוענים שמנמיך את הרמה
ענת: למיידיות יש יתרון גדול - אתה רואה משהו ואתה מגיב בזמן אמת על אירועים ועל רגשות.
אם אני קוראת משהו מראש זה מעורר בי לכתוב בהקשר זה - ריגשי. פנתאון - מה זה?״
פגשתי אנשים והפכנו ליברי נפש בזכות ״משוררי הרשת״.
החלק השני של הערב הכיל קטעי וידיאו ארט על מסך שהציג סיטואציות בזום בין בני זוג (מורן אלון ויפתח רווה) הZoom שהפך להיות יומיומי וחבר קבוע בכל בית בתקופת הסגרים. כמו גם אנסמל שחקני הבית של התיאטרון נלי אביטבול, אלמוג מיכאלוביץ ואמיליו ולרוסו
וקרא משירו במבטא איטלקי חינני. סיפר שהוא כותב מגיל 14, שירי אהבה, שירי כאב ושהוא מרגיש.
לסיכום הוסיפה ציפי שחרור, כי משוררים בניגוד לאנסמבל שחקני תיאטרון היו אנשים מבודדים (״התלמיד המתמיד״, ״זנח לו זלזל״ ״שירת הצרצר…״ בשנות ה70-80) לשחקני תיאטרון חיי חברה עשירים. למשוררים של אז היה חשוב לשמור על אקרוסתיכון על משקלים הפייסבוק מאפשר לאוור רגשות ולתת חופש ביטוי לביטוי