צילום:צביה פרידמן


אהבה מוזיקלית על הבמה עם נורית פלד-קירשטיין / יהורם גלילי

נורית פלד-קירשטיין תופיע ביום חמישי 1.9 בבית היוצר בנמל תל אביב עם בן זוגה יאיר
סתוי, קלידן, מפיק, מעבד ומנהל מוזיקלי במופע ההשקה לאלבום "זמן סיגריה".




המוזיקאית והזמרת נורית פלד-קירשטיין משיקה עם בן זוגה את מופע ההשקה לאלבומה השני "זמן סיגריה"  ביום חמישי 1.9 בבית היוצר בנמל תל אביב. במופע יבוצעו שירים מקוריים מהאלבום לצד כמה תרגומים לשירים מוכרים, קאבר מהאלבום הראשון ("זמן געגוע") והצצה לאלבום הבא שייקרא "שבוע הספר". במופע ישתתפו: נורית פלד-קירשטיין - מילים, לחנים, תרגום, שירה, פסנתר, מפוחית וגיטרה, יאיר סתוי - פסנתר, עיבודים וניהול מוזיקלי, גל דהן - גיטרות, גיא רון - גיטרה בס ואסף דגן - תופים.




כמו אלבומו הקודמו, אלבום הקאברים "זמן געגוע (שירים של אחרים)" שיצא בעיצומה של הקורונה, "זמן סיגריה" הוא פרי שיתוף פעולה בין נורית לבן זוגה ושותפה המוזיקלי יאיר סתוי, שבבעלותו אולפן ההקלטות לירי, שהיה אמון על הנגינה (פסנתר ומחשב), העיבודים, ההקלטות והמיקסים. באלבום 24 רצועות מקוריות שנורית כתבה והלחינה, כשמתוכן שיר אחד הלחין יאיר ולחן לשיר נוסף נכתב במשותף על ידי השניים.




בנוסף מתארח באלבום תרגום לעברית שכתבה לשיר "Whistlin Past the Graveyard" של טום ווייטס שנתן לה אישור מיוחד לפרסמו, ולצד השירים המושרים משובצים בו גם כמה שירים בהקראה. מדובר באלבום כפול ומקורי, שבתום עבודה של חמש שנים יצא לתחנות הרדיו ולחנויות המוזיקה הדיגיטליות. רוב השירים בו נכתבו בעברית לצד כמה באנגלית, והוא הולחן ועובד בסגנון המשלב רוק, בלוז, פופ, פולק, רגאיי וג'אז.








נורית, ספרי על ההיכרות שלך עם יאיר סתוי.
"בשנים הראשונות הייתי לבד, אני, הפסנתר והאקורדים שאני מפרקת עליו. הסתובבנו בין פאבים אפלוליים, לפעמים מול 30 אנשים, לפעמים מול שישה, והיה לנו טוב. כעבור כמה שנים, רגע לפני שעליתי להופיע בבר גיורא, ניגש אלי מישהו עם חיוך רחב. 'אני יאיר סתוי', אמר, ואני עניתי: 'אין מצב'. הכרתי אותו מפייסבוק, הוא גם היה מאוהבי טום ווייטס שנהג לפרגן לי בחום על תרגומים שהקלטתי. מתברר שזמן קצר לפני כן הוריד כמה עשרות קילוגרמים ולכן לא זיהיתי אותו. הוא שאל אם הוא יכול להיות הפסנתרן שלי. הייתי בטוחה שהוא צוחק ופטרתי אותו בתשובה מתחמקת. במשך ההופעה הוא ישב מולי, דרוך וקשוב, ואני חיפשתי את עיניו הטובות בין השירים. בסוף ההופעה נפרדנו כידידים, ובדרך הביתה, במונית, הוא כתב לי: 'היה מצמרר. אין לי מילים להביע את התרוממות הרוח שחשתי כששמעתי את השירים שאני מכיר כל כך טוב מבוצעים כמו שאת ביצעת. הפרשנות שלך לאמן הזה שאני כל כך אוהב היא אישית וייחודית עד שבאמת נשמע כאילו את חיברת אותם'. כעבור כמה שבועות נפגשנו אצלו באולפן בגבעתיים. הייתי בהלם כששמעתי אותו לראשונה נוגע בקלידים. במשך שעתיים טווינו ביחד חלומות מוזיקליים, וכשיצאתי משם זה היכה בי בבת אחת: 'אני מאוהבת'. מאז זה רק מתחזק".





יאיר סתוי מוסיף: "השירה של נורית פוצעת לי את הלב, משאירה אותי המום מיכולתה לרגש בלי להשאיר רמזים שזה הולך לקרות. בלי להתאמץ בכלל. אין הרבה אמנים שמגיעים לכזאת התכוונות בשירה שלהם, ונורית היא אחת מהם. אני מאמין למה שהיא שרה", מוסיף יאיר סתוי, בעל אולפן הקלטות ומאז 1990 קלידן, מפיק, מעבד ומנהל מוזיקלי שעבד ועובד עם זמרים, אמנים ויוצרים מהשורה הראשונה בארץ: עוזי חיטמן ז"ל, בועז שרעבי, גרי אקשטיין ז"ל, דורי בן זאב, שייקה לוי ורבים נוספים. הוא שירת כעורך מוזיקלי בגל"צ ובהמשך הקים וניהל את מחלקת המוזיקה בתחנת רדיו ללא הפסקה.



נורית הלחינה עשרות שירים - לעצמה וגם לאחרים, לצד כ-150 תרגומים שכתבה בשנים שחלפו, כמחציתם לשירי טום ווייטס והשאר של יוצרים אחרים. היא כותבת, עורכת ומגיהה כבר 25 שנה במסגרת העסק "מילה שלי". בשנים האחרונות היא מתרגמת, מלחינה, זמרת ועורכת וידאו. היא מודה כי מאז ומעולם צרכה מוזיקה בכמויות. "כבר מילדותי הייתי יושבת שעות עם אוזניות ומתמסרת למוזיקה ולמילים, ובהמשך האהבה למוזיקה רק התעצמה והתפרשה על פני רוק, בלוז, רגאיי, פולק וז'אנרים נוספים, אך רק בגיל 36 עסקתי בה".





מתי ובאילו נסיבות התחלת לתרגם שירים של טום וייטס?
"זה קרה לפני כמעט עשור. בסופו של יום רגיל אחרי הורדה לדפוס של העיתון שערכתי באותם ימים, זרק לי חבר פייסבוק שלא הכירה אתגר: לתרגם שיר של טום ווייטס, יוצר אמריקני שגיליתי לא הרבה קודם לכן והתאהב לגמרי בשיריי, אך מעולם לא תרגמתי לפני כן. את אותו הלילה לא אשכח לעולם. השעה חצות חלפה מזמן והבית דמם. הילדים היו שקועים בשינה ואפילו בעלי כבר נרדם. הצצתי בשעון ובאי רצון התחלתי לקפל את הניירות שעל שולחן העבודה בביתה בחיפה, סוגרת חלונות במחשב, מחשבת כמה שעות שינה נותרו לי לפני הנסיעה לתל אביב, לעיתון 'הארץ', משם ערכתי את המקומון 'רצוי ומצוי' של עמק יזרעאל. מחר זה יום סגירת עיתון, מה שאומר שלא יכולתי להרשות לעצמי 'לילה לבן', גם אם זה כרוך בהתנתקות בכוח מהיוטיוב. רגע לפני שסגרתי את המחשב עוד הספקתי לשתף בפייסבוק לינק לשיר 'I Hope I Don't Fall In Love With Youw של טום ווייטס ולכתוב: 'לילה טוב', ואז הגיעה הודעה במסנג'ר.  'ראיתי ששיתפת עכשיו שיר של טום ווייטס. בא לך לתרגם את Martha' שלו?'. לא הכרתי את הבחור שכתב לי וגם לא הכרתי את השיר הזה של ווייטס, לא תרגמתי שיר מימיי והייתי צריכה ללכת לישון. ובכל זאת, משהו בי גרם לי להגיד 'כן', לפתוח קובץ חדש ולשבת על התרגום עד הבוקר. כמה דקות אחרי ששלחתי לאותו בחור את הנוסח העברי שלי הוא כתב לי: 'השארת אותי בלי מילים. לא חשבתי שזה יהיה כל כך מדהים. התרגום, החריזה, המשקל. מישהו חייב לשיר את זה'. 'אתה מכיר זמר או זמרת שזה יכול לעניין אותם?', שאלתי, מתארגנת לנסיעה. 'למה שלא תשירי בעצמך?', השיב בשאלה. צחקתי לעצמי. 'אני לא זמרת', עניתי לו, 'חוץ מאשר במקלחת ולילדים, אף פעם לא שרתי'. 'אז תהיי אנטי זמרת', ענה. הפכה ברעיון בראשי. 'כן', כתבתי לו, 'זה משהו שאני יכולה להיות".





לדבריה. זה היה הלילה ששינה את חייה. "נהגתי לעבודה בתל אביב גמורה מעייפות ולא הצלחתי למחוק את החיוך. הלב שלי השתולל כמו שלא השתולל מימיו. הרגשתי שמצאתי את הייעוד שלי, חוץ מהכתיבה שתמיד היתה שם, ומבחינתי זה היה דרמטי ואפוף עשן. לתרגם - מי חשב על זה? וגם לשיר? זה הרגיש לי כמו פנטזיה רחוקה, לשיר, אבל באותה נסיעה שרתי לעצמי כל הדרך את 'מרתה' בעברית שתרגמתי באותו לילה. אצלי היא הפכה ל'ריטה', ובאופן טבעי, 'טום' בנוסח העברי הפך ל'רמי', והייתי מאושרת".





מאותו הרגע התחילה לתרגם, בתחילה רק שירים של טום ווייטס, כשאלה נערמו על שולחנה, חיפשה זמר או זמרת שישירו אותם. כשלא מצאה החליטה לשיר בעצמה, ולמצוא גיטריסט או פסנתרן שילוו אותה. לאחר שחיפושיה עלו בתוהו היא לקחה חמישה שיעורי פסנתר, קנתה פסנתר חשמלי. כך, בלי רקע בנגינה או בשירה, התחילה להופיע, בתחילה בבמות פתוחות ובהמשך הופעות מלאות בחיפה, בתל אביב, בירושלים ובמקומות נוספים עם המופע שיצרה "זמן סגירה", על שם אלבומו הראשון של טום ווייטס שנקרא "Closing Time" המבוסס על תרגומיה לשיריו.





על אילו פרויקטים מוזיקליים אתם עובדים בימים אלו?
"בימים אלה עובדים נורית ויאיר על כמה פרויקטים משותפים. מלבד מופע ההשקה לאלבום "זמן סיגריה" שיתקיים ב-1.9 בבית היוצר בתל אביב: ההרצאה המוזיקלית "זמן סלון - לכתוב שירים של אחרים" המעניקה הצצה לסיפורים המרתקים מאחורי תרגום שירים לעברית, לסוגים שונים של תרגומים ולתהליך התרגום. בהרצאה משולבים ביצועים של תרגומים מקוריים לשירים של לאונרד כהן, בוב דילן, פרנק סינטרה, דולי פרטון, אלאניס מוריסט, איימי וויינהאוס, קרול קינג, ריי צ'רלס, בוב מארלי, פיל קולינס, נורה ג'ונס, אריק קלפטון, טום ווייטס, טרייסי צ'פמן, האיגלס, גורדון לייטפוט, רוברט ג'ונסון ונוספים".





לצד אלה מתוכננים מופעים של "זמן סגירה" הוותיק, מופע המחווה בעברית לטום ווייטס, וכן של "זמן סיגריה – נורית פלד-קירשטיין בהופעה", שישלב חומרים מקוריים ותרגומים. בנוסף, בימים אלה מקליטים השניים אלבום שלישי שייקרא "שבוע הספר" ובו יהיו שירים מקוריים שנורית כתבה והלחינה, לחנים שכתבה לשירי משוררים, תרגומים פרי עטה וגרסאות כיסוי. כמו קודמו, "זמן סיגריה", גם הוא צפוי להיות אלבום כפול. בהמשך מתוכנן לצאת אלבום שירי ילדים שכבר הוקלט בחלקו. לצד כל אלה ממשיכה נורית כל העת בעבודתה היומיומית כעורכת ספרים ועיתונים ממשרדה הביתי במסגרת "מילה שלי", העסק שלה לשירותי כתיבה, עריכה, הגהה, הלחנה ועריכת וידאו.  





בשלהי 2018 השתתפו שניהם בהתנדבות בפרויקט למען האמנים הוותיקים שיזם דודי פטימר (חוקר מוזיקה, עיתונאי ושדרן רדיו). בבסיס הפרויקט היה שיר שנורית כתבה והלחינה ואותו ביצעו 15 אמנים ותיקים שהקליטו אותו באולפני לירי. השיר נועד לעודד את תחנות הרדיו להשמיע את הזמרים הוותיקים, כשם השיר: "אין עתיד אם אין עבר". האמנים שהשתתפו בפרויקט הניחו כמה מאבני היסוד של המוזיקה הישראלית ופרצו דרך , אך כיום נמצאים בחלקם במאבק הישרדותי יומיומי על הזכות להופיע, להקליט ולהתקיים ממוזיקה. באמנים: דפנה ארמוני, אסתי כץ, עקיבא נוף, משה הלל, גבי ברלין, מרים צפרי, עירית דותן, דני בן ישראל ז"ל, עוזי פוקס, לוליק לוי, רמי דנוך, ג'קי מייקה, סוזי מילר, צדוק סביר ואופירה גלוסקא.

צילום: צבי רוגר

לדף האירוע של המופע "זמן סיגריה" של נורית פלד-קירשטיין ויאיר סתוי:
https://www.facebook.com/events/757364792374266


 

logo בניית אתרים