שיר:

מסע / ליאת סלע 

 

מוּל הַיָּם בַּטַּיֶּלֶת

לְאָרְכָּהּ אַתְּ פּוֹסַעַת,

מִסְתַּכֶּלֶת,

בּוֹהָה בְּמֵי הַיָּם,

בָּאֹפֶק

אֳנִיָּה רְחוֹקָה,

שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי

בְּשֶׁקֶט

בְּשֶׁקֶט

הַאִם זוֹ אֳנִיַּת מַשָּׂא?

אֳנִיַּת מַסָּע?

וְהִיא מַהֵר חוֹלֶפֶת

וְאַט

אַט

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בַּיָּם

וּכְמוֹ מַרְגִּישׁ לִי

הַמַּסָּע הִסְתַּיֵּם

וְחוֹזֶרֶת לְחַפֵּשׂ

אֶת הַמַּסָּע שֶׁלִּי

אֶל הַחַיִּים

אַהֲבָה

שִׁירִים

תְּמוּנוֹת, זִכְרוֹנוֹת טוֹבִים

שֶׁדָּבָר לֹא

יִמָּחֶה

מִזִּכְרוֹנִי