על
על הסרט מה ג'ק עשה / אבינועם חקלאי
What did Jack do
בימוי: דויד לינץ', 17 דקות
בשנת 2019 עלה בנטפליקס סרט מתמיה בן 17 דקות של הבמאי והיוצר דייויד לינץ׳. לא שחסרות יצירות מוזרות בפילמוגרפיה של האמן הזה, אלא שהפעם נראה היה שאיש אינו מעוניין לפרש את הסרט שנאמר עליו שנוצר ב-2017, אבל קריאת הכותרות שבסופו מגלה שנוצר ב-2016, היא שנת הקוף הסינית.
אי הרצון לפרש את הסרט הקצר מוצדק לדעתי, אם נשענים על המקרה של Finnegans wake לג׳יימס ג׳ויס שפורסם בשנת 1939 וכתוב כל כולו בשפה פרטית רצופה במובאות שהעסיקו חוקרים רבים באיתורם, השוברת את המובן ועושה שימוש בהמצאות והלחמים לשוניים לאין ספור כמעט.
האניגמה של היצירה עוברת מן העלילה אל המניעים של הבמאי, אלא שכבר היוצר הנודע אינגמר ברגמן דיבר על תמונת חלום מסתורית שמופיעה אצלו יש מאין ומתניעה את ההשראה ואת מהלכי העבודה על היצירה.
בסרט מגלם דייויד לינץ׳ עצמו חוקר משטרה בסגנון פילם נואר, החוקר בחדר צדדי בתחנת רכבת קופיף לבוש חליפה בשם ג׳ק. הדיאלוגים משונים ומנותקים ונראה שחלקם הן מובאות או השראות מהדיאלוגים/ מונולוגים של סרטי פילם נואר שנטו להיות פסאודו-פילוסופיים ופסאודו-מטאפוריים, ונאמרו בפאתוס רב.
המסומן, כלומר המובן של הנאמר חומק ומותיר תחושה של מסתורין, של משמעות נסתרת וטרנסצנדנטית. ההרהור על המובן כשלעצמו מוליך למבוי סתום מסוים, שהרי כדי להבין מילה יש לנסות להסבירה באמצעות אחרת עד לאינסוף לכאורה, וככלל, כיצד נוצר המובן מהצטרפות של שתי מילים זו לזו? אין זאת, שאפקט המובן אחרי הכול, הוא פרטי מאוד ולכן, במישור עמוק, אנחנו לא מבינים זה את זה. הסרט מצולם בשחור לבן מקוטע וברקע רעשי תחנת הרכבת, והקוף האנושי מגרה חמלה ומועקה בעיניו העגולות, העצובות שמבטן חסר העפעוף אינו מתכסה אף פעם. גם תנועות השפתיים והשיניים הנחשפות בעת דיבורו, מעוררות את המאויים כתגובה השמורה למה שנע בין האנושי ללא אנושי בלא אפשרות להכריע.
מתוך הדיאלוגים המשונים מתבהרת לאט, לאט ההאשמה המופנית כלפי הקופיף ג׳ק: רצח המאהב של אהובתו התרנגולת. הסרט מסתיים במרדף שאיננו רואים, אלא מסיקים מן הקולות והאורות המגיעים אלינו ממסדרון צר המוסתר מעינינו מאחורי קיר, ובכך מסתיים כרבע שעה של סרט הנע בין המגוחך לטרגי המאפיינים פשעי תשוקה.
אנחנו מבינים מן הפרטים שג׳ק אשם במעשה, אבל האם זה אכן כך? מהי ההוכחה החותכת מעבר לחיבור נקודות שעשויות להיות מקריות לכדי מחשבת שווא קוהרנטית?
מסתבר שהוודאות מאיתנו והלאה ועלינו להכריע. ומה מוביל אותנו בהכרעותינו?
האם הסרט בכלל עוסק בלא מובן?
הכותרות בתחילת הסרט ובסופו מציינות שחברת ההפקה של לינץ׳ שבה נעשה הסרט נקראת ABSURDA.
זהו גם שמו של סרט בן 2 דקות שהציג לינץ׳ בפסטיבל קאן בשנת 2007. הוא גם שחרר את הסרט הזה בשנת 2020 לערוץ היוטיוב שלו במסגרת האנתולוגיה ״לכל אחד הקולנוע שלו״.
עם קואורדינטות אלה אפשר לומר משהו.
האבסורד הוא נקודת הפרכה לוגית. משהו שאינו יכול להיות אמת על פי המהלך הלוגי.
אלא שהלוגיקה אינה רק תורת היסק אוניברסלית, וכאשר נתקלים באבסורד, לא נותר אלא לחקור את הלוגיקה הייחודית של האדם הפרטי ולהיעצר רק בנקודה הקרובה ביותר לממשי שבו.
