על המופע נוצץ ומסוכן בקפה הקאמרי/ מארי רוזנבלום
אתה מתיישב בקפה תיאטרון.
אוהב מוסיקה.
אתה בא לשמוע מוסיקה ממחזות זמר, שאנחנו אוהבים.
ואז.... אתה מבין שיש הרצאות, היסטוריה, שואה, מוסיקה, שירה ויש גם חזנות, משחק, דואטים.
יש הכול.
אייל שרף הוא זמר, שחקן, חזן, מומחה למחזות זמר, בעל תואר שני במשחק ובשירה מאוניברסיטת ניו יורק ובעל תואר ראשון במשחק מבית הספר למשחק בברמינגהם שבאנגליה.
הוא השתתף במגוון הצגות ומחזות חדשים באוף-ברודווי. בניו יורק הוא יצר את המופע היחיד "בטיפול עם ג'רי הרמן" בבימויו של הבמאי הנודע אוסטין פנדלטון. שימש כחזן בבית הכנסת הקונסרבטיבי "בית אל" שליד ניו יורק ובאופן קבוע מבצע את תפילות הימים הנוראים בבית הכנסת סיני שבסאות' בנד, אינדיאנה.
הזדמן מזלי וחוויתי מספר פעמים לשמוע את שרף בימים הנוראים בניו יורק ואכן זו הייתה חוויה שהטביעה את חותמה עלי ושינתה אותי בהתייחסותי לחג ולימים הנוראים.
באירוע ב"קאמרי" הוא דן בשני מחזות זמר "קברט" ו"שיקאגו". שני מחזות אלו שברו את שיאי הצפייה בעולם .
כש”קברט” עלה לראשונה ב-1966 הוא נחשב למחזמר פורץ דרך. ברמה הדרמטורגית, הוא היה למעשה שני מחזות-זמר בתוך מחזמר אחד. המחזמר הראשון הגיש סיפור ריאליסטי לינארי, שבו, על רקע עליית הנאציזם, נרקמת אהבה בלתי-אפשרית בין אישה גרמניה למחזר היהודי שלה.
המחזמר השני היה ‘מחזמר תגובה’, שבו מנחה מגיב באמצעות שירים על ההתרחשות הריאליסטית, ועל נסיבות החיים של התקופה. כך, לדוגמא, השיר Money, Money היתה תגובתו הצינית של המנחה למשבר הכלכלי אז בגרמניה. בהווייתו המפתה אך מטרידה המנחה הוא, אם כן, מטאפורה לגרמניה של תחילת שנות השלושים, ולדרכי הפעולה של מי שהשתלטו עליה.
המחזמר “שיקגו” עלה לראשונה בברודווי ב-1975. הפקת חידוש שלו שעלתה שם ב-1996 ורצה עד שהקורונה כיבתה את אורות מחוז התיאטרון בניו-יורק, הפכה את “שיקגו” למחזמר השני ברשימת המיוזיקלס שרצו בברודווי הכי הרבה פעמים (אחרי “פנטום האופרה”).
הפקת החידוש הזו עתידה לשוב עם חזרת ברודווי לפעילות. מה מחזיק את המחזמר בחיים כל-כך הרבה זמן? “שחיתות לא יוצאת מהאופנה”, כך הסביר מלחין היצירה ג’ון קֶאנְדֶר..
ב”שיקגו” אנו פוגשים בעלי שררה ערמומיים ודמויות תאבות פרסום, בשנות ה-20. זהו העשור שתחילתו איסור חוקתי על מכירת אלכוהול, וסופו בנפילת הבורסה. זאת ועוד, בעיסוק שלו באובססיה לידוענות המחזמר הקדים את זמנו.
שרף מחבר אותם לאיום הנאצי, בהביאו קטעים מהמחזות וניתוח עמוק של האירועים.
"מה נוצץ מה מסוכן בשתי מחזות אלו" על זה דן האירוע – סנסציה, נוכלות, תככים וסלבריטאים. איך הופכים פושעים ורוצחים במחזמר "שיקאגו" לסליברטאים כשעורך-דין ממולח ומושחת מביא אותם לזיכוי והפיכתם לסלבריטאים כמו או.גי. סימפסון.
המחזמר "קברט" מביא את הדי האיום הנאצי והאנטישמיות לשיאים חדשים של ציניות, עד כמה קל להיות גזעני ואנטישמי בכל מקום.
שרף מפגין משחק מעולה, מביע רגשותיו בעדינות ובאומנות .אלון אביב , הפסנתרן ושרף מבצעים דואטים חינניים בהרמוניה נפלאה.כאילו המחזה קל וחביב וכמה מאיים וכבד תוכנו.
הבמאי, אודי רצין, עשה עבודתו מלאכת מחשבת.
אכן, אירוע שונה ומיוחד,
ואתם מוזמנים.
.